תביעה שטרית בגין שיק חולל מחשבון משותף

הנושה פתח נגד המערערת הליך הוצל"פ בשנת 2008 בגין המחאות שלא כובדו, מחשבונם המשותף של המערערת ובעלה המנוח.

גם ביחס לטענת הנושה שסיפק תמורה למשק המשותף, לא הוצגו אסמכתות לביסוס התביעה השטרית מהמערערת, ואף לא הוכחה תמורה שניתנה לחייבת עצמה.

משכך, הנאמן דוחה את טענת החייבת כי הנושה לא הוכיח קיומו של חוב והעדר תמורה בגין ההמחאות נשוא תיק ההוצל"פ. באשר לטענת העדר החתימה, מציין הנאמן כי מדובר בטענה שמעלה קושי רב בשים לב שחלפו 7 שנים מאז פתחה הנושה כנגד החייבת תיק הוצל"פ בגין ההמחאות שחוללו באי פרעון, ומעולם לא הוגשה על ידה כל היתנגדות לביצועם.

...

אני מורה על דחיית הערעור.

המערערת תשלם הוצאות ושכר טרחה למ"מ בסך 3,000 ₪.

כמו כן, תשלם המערערת למשיב/הנושה, הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 1,500 ₪.

עילת התביעה הנה "שטרית, חוזית, עשיית עושר ולא במשפט". במסגרתה של תביעה זו מבקשת התובעת, אשר עיסוקה הנו אספקת חומרי ביניין, לשכנע את בית המשפט כי שיק בו היא אוחזת, ונימסר לידיה לפני שנים רבות, ניתן על ידי נתבעים 2-3 שהם גיסים, גיסים אשר נימנו בין לקוחותיה (להלן בהתאמה "מר אלעד/ מר אזולאי או הנתבעים 2-3") כערבות לחובות הנתבעת 1 (להלן "הנתבעת 1/ ארקדה ו/או החברה"), חברה בבעלותו של מר אזולאי.

עוד טען נתבע מס' 3 כי כתב התביעה חסר מסמכים מהותיים כגון: שתי ההמחאות שחוללו ובקשה או פירוט לגבי פעולות שנעשו לגביית החוב, וכן עותק מבקשת הבצוע ללישכת ההוצאה לפועל.

הפעילות הסתיימה בשנת 2005 בלא שנותר כל חוב של הפעילות המשותפת לתובעת וחשבון הבנק ממנו נמשך השיק, ניסגר.

...

מכל האמור לעיל, התובעת איננה יכולה להחשב כאוחזת כשורה.

סוף דבר נתבעת 1 קיבלה עותק מכתב התביעה ולא הגישה כתב הגנה.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד נתבע 3.

הנתבעת פתחה ביום 24.1.2017 תיק הוצל"פ נגד התובעת (מס' 514265-01-17) לגביית שיקים שנמשכו מחשבון משותף לה ולבעלה – מר ניסים אמר אשר חוללו בהוראת ביטול, וזאת לאחר שניתן ביום 26.6.2016 פסק דין בתביעה קטנה שהגיש הבעל (ואדם נוסף) נגד הנתבעת (ומנהלה) (ת"ק 6790-12-15) שדן, בין היתר, במחלוקת בין הצדדים בנוגע לשיקים הנ"ל וחייב את הנתבעת בסופו של יום לשלם לתובעים שם סך של 4,250 ₪ (לאחר קזוזם שנקבעו).

עוד נטען כי לנתבעת לא הייתה שום יריבות מול התובעת ומי שחתום על השיקים היה בעלה ולכן אין מדובר בתביעה שהוגשה בשגגה; זו היתנהלות שכל מטרתה לגרום נזק לתובעת ומהוה לשון הרע ורשלנות פושעת המזכה אותה בפיצויים בגין ההוצאות הכספיות בהן נשאה עבור הייצוג המשפטי בתביעה השיטרית ובגין הפגיעה בשמה הטוב.

...

סבורני כי לאחר דחיית עילת התביעה בגין הפגישה בשם הטוב על פי חוק איסור לשון הרע, אין מקום לדון בתביעת פיצויים בגין אותה פגיעה בשם הטוב בעילת עוולת הרשלנות כעוולת מסגרת, וזאת משתי סיבות: האחת היא של ענייני הפגיעה בשם הטוב מוסדרים בחוק איסור לשון הרע.

הסיבה השנייה נעוצה בכך שבמקרה שבפנינו אין לאפשר עקיפה של ההגנה המוחלטת שמעניק חוק איסור לשון הרע על ידי הגשת תביעה בעילה נזיקית אחרת.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש על סך של 2,500 ₪, בתוספת אגרה על סך של 625 ₪ ושכר טרחת עורך דין על סך של 1,200 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

הזוכה הגישה לבצוע כנגד החייבת שיק ע"ס 18,000 ₪ שנמשך ע"י החייבת מחשבונה (חשבון משותף לה ולבעלה ירון) בבנק לאומי בפרדס חנה - כרכור.

בחקירתה הנגדית אישרה, למעשה, החייבת, כי ארבעת התשלומים של 5,000 ₪, אשר שולמו על ידי בעלה לזוכה, שולמו לה כפירעון חוב של הבעל עצמו, או של החברה שבבעלותו, כלפי הזוכה, ולא כפירעון חובה בעקבות חילול השטר נשוא תיק זה. בהמשך הדיון אמרה החייבת: "אני לא מיתכחשת שיש לי חוב, ובגלל שאני טוענת שלי לא היו שום יחסי מסחר עם אדון נוימן, אני בתור סיגל בקר מתחייבת שתוך 60 יום אני מוכנה לשלם את החוב שלי." כמו כן הודתה התובעת כי לא עמדה בהסדר פריסת החובות כפי שסוכם במשרד ב"כ הזוכה, משום שהסתבר לה שהחוב גדול משחשבה, "ועם כל הרצון הטוב לא היתה לי האפשרות לשלם את הכסף הזה. לבעלי יש עיקולים ומצבו מאוד לא טוב ואנו עושים את הכל כדי כן להחזיר לאנשים את החובות שלנו." בסיום החקירה נתבקשה החייבת לסכם, וביקשה לחזור על טענותיה.

מכאן, שלמעשה אין לחייבת הגנה של ממש מפני התביעה השטרית.

...

לפניי שתי תביעות שטריות, בגין שלוש המחאות, בסכום כולל של 37,760 ₪.

ההמחאות, המשוכות על חשבונם המשותף של הנתבעים בבנק לאומי, וזמני פירעונן 1.7.15, 1.8.15 ו- 1.9.15, נמשכו על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") ונמסרו לתובעת, הנפרעת, בתאריך 26.6.15.

ההמחאות חוללו עקב הוראת ביטול שנתן הנתבע לבנק הנמשך.

...

כלומר, אם הייתי מגיעה למסקנה שברזל אכן זכאים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות שיפוץ דירת הנתבע בשנת 2011, ניתן היה לקבוע כי ההמחאות נמסרו לתובעת בשל חוב שחב להם הנתבע בדין, ועיתוי גביית החוב, לבדו, לא היה מכשיל את התביעה.

מהמקובץ עולה, כי עם פנייתם של ברזל לעירייה, בתלונה על העבודות שביצע הנתבע בדירתו, הפרו את התחייבותם החוזית כלפי הנתבע, וכשלו מלספק את התמורה עבור ההמחאות.

לאור האמור, התביעות נדחות.