תביעה שטרית בגין שיק חולל בעקבות ביטול הסכם לקבלת היתר בניה

בית משפט השלום בעפולה ת"ט 19036-12-19 גדטל הנדסה בע"מ נ' אסיק תשתיות בע"מ תיק חצוני: 5041340919 בפני כבוד השופטת ודאד יונס גנאים תובעת/ משיבה גדטל הנדסה בע"מ נתבעת/מבקשת אסיק תשתיות בע"מ פסק דין

השיק חולל בשל הוראת ביטול.

לגוף ההיתנגדות טענה שהמשיבה עבדה כקבלן משנה מטעמה בבצוע עבודות לבניית מאגר מים רמת שריון על פי הסכם מיום 21.6.18.

כן טענה כי המשיבה נותרה חייבת לה כספים רבים בגין הפרת ההסכם והנזקים וההפסדים אותם גרמה עקב ביטלו ההסכם והפרתו.

כן טענה שהמצהיר מטעם המבקשת אישר שמסר את השיק בגין תשלום המע"מ שהמבקשת כבר הזדכתה עליו, בגין חשבון שאושר לתשלום.

בהתאם למש/4 התשלום שהמשיבה קיבלה אושר גם על ידי המבקשת והן על ידי המזמינה, ונציג המבקשת נימנע מלהשיב לשאלה האם המזמין קיזז מהתשלומים למבקשת את הסכומים "העודפים" ששולמו למשיבה.

יתרה מזו, אין מחלוקת כי השטר נשוא ההיתנגדות ניתן למשיבה בגין תשלום המע"מ עבור חשבון על סך של 286,225 שאושר ונפרע כבר ביום 20.3.2019 מבלי שהמשיבה טענה טענת קזוז או קיומו של תשלום עודף.

...

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן: אין מחלוקת כי השיק ניתן למשיבה במסגרת עבודתה כקבלן משנה בפרויקט הקמת מאגר מים.

לאור האמור, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על חידוש הליכי ההוצל"פ. המבקשת תישא בהוצאת המשיבה בגין הליך זה בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

זוהי תביעה שטרית בגין שני שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת 1 לפקודת התובעת בסכום כולל של 150,200 ₪, לפרעונם ערבה הנתבעת 2.

השיקים חוללו שניהם מחמת אין כסוי מספיק.

מעבר לנדרש בתביעה שטרית, התובעת הוכיחה את ההיתחשבנות המלאה בפרויקטים, הוכח כי הנתבעות שנכנסו לנעלי טו לה מונד חייבות לתובעת סכום נומינלי של 1,221,234 ₪, ובכל מקרה סכום העולה על סכום השיקים, ועל כן יש לדחות את ההיתנגדות לבצוע השיקים, ולהורות על ביטול עיכוב ההליכים וחידושם.

בכתב ההיתחייבות (סומן מש/1), צוין כי "חברת פ.י עמיר בניה ויזמות בע"מ ביקשה לקבל תשלום ע"ס 80,000 ₪ כולל מע"מ כמפרעה על חשבון כספים עתידיים בפרויקטים המבוצעים לעריית שדרות ולחברה הכלכלית שדרות. חברת פ.י עמיר תיתן שיק לחברת נוף גן פיתוח ותשתית בע"מ על הסך הנ"ל 80,000 שקל כולל ערבות אישית של מנהלת החברה רינת פריאנטה בגב השיק, כבטחון לקיום ההתחייבויות שצויינו בפרוטוקול מיום 30.10.2016. במידה וחברת פ.י עמיר בניה ויזמות בע"מ לא תעמוד בהתחייבויות חברת נוף גן תגיש את השיק לפרעון". בחקירתה בדיון בהתנגדות לבצוע השיטריות, רינת התבקשה לאשר כי השיק בסך 80,000 ₪ ניתן בקשר לכתב ההיתחייבות, והיא השיבה: "כן. [...] אני נתתי להם שיקים במקום ערבויות שאני לא יכולתי להמציא במשפט הקודם הם הכניסו את זה שזה היה כנגד מקדמות.. אני על השיק הזה לא קבלתי כסף כנגד" (עמ' 17, שו' 20-21).

אמנם סכומי הערבויות הבנקאיות שהיה על הנתבעת 1 להעמיד בהתאם לסעיף 33 בהסכמים עם התובעת עולה על סכומם המצטבר של שני השיקים, ואולם שני הצדדים אישרו בעדויותיהם כי השיקים נועדו גם (לשיטת הנתבעות רק) להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 על פי ההסכמים, כך שאין מחלוקת בעיניין זה. גם באשר לשיק ע"ס 80,000 ₪ מצאתי לקבל גרסת התובעת, כך שזה ניתן מלבד כערובה לבצוע התחייבויותיה של הנתבעת 1 בהתאם להסכמים שבין הצדדים ולכתב ההיתחייבות, גם כנגד מקדמות ששולמו על ידי התובעת לנתבעת 1.

...

אין בידי לקבל טענת התובעת כי במסגרת חישוב התמורה המגיעה לנתבעת 1 בגין הפרויקטים יש לערוך חישוב המתבסס על השוואה בין ריכוז ההוצאות שהיו לתובעת בפרויקטים השונים למול ההכנסות מאותם פרויקטים, כך שסכום ההפרש הינו בגדר חוב של הנתבעת 1 לתובעת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 18,000 ₪, וכן החזר שכר העדים ששולם על ידן בסך כולל של 2,250 ₪.

בנוסף, על פי הסכמים הבנקאיים בין הצדדים, כל השיקים המופקדים בחשבון הינם משועבדים לטובת הבנק ולבנק זכות עיכבון על שיקים אלו.

כן נטען, כי כאשר הוצגו השיקים לפרעון, הם חוללו והוחזרו על ידי הבנק הנמשך בציון "נתקבלה הוראת ביטול", כמצוין על גבי השיקים.

ההמחאות חוללו בשל הוראות ביטול.

לכן הכלל הוא, כי נטל ההוכחה בתביעה על פי עילה שטרית מונח לפתחו של הנתבע לטעון לסתירת חזקה לכאורית זו. בדיון ביום 19/6/19 אישר הנתבע כי החתימות על השיקים הן חתימותיו.

כן אישר הנתבע בחקירתו הנגדית, כי ביום 31/10/16, כלומר לפני הדיווח על הגניבה, קיבל טלפון מהבנק, בעקבותיו הפקיד כסף לחשבונו ונתן הוראת ביטול לשיקים ואולם מטופס הוראת הביטול מעלה כי הודעת הביטול ניתנה ביום 6/10/16 ולא כטענת הנתבע.

בנוסף, הנתבע אישר בחקירתו מיום 13/1/19 כי א.ע. אינסטלאציה כעוסק מורשה עשה עבודות בביתו אשר היה בתהליך בניה והוא אף מסר לו שיקים בתמורה לעבודה (בפרוטוקול בעמ' 13 שורות 1-2) ולכן לא מדובר בצד רחוק כלל וכלל.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים והתרשמתי ישירות מהעדויות, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

בכלל הנסיבות ולאחר ההתרשמות מהעדויות, לא שוכנעתי בטענה כי ההמחאות נשוא התביעה אכן נגנבו מאת הנתבע.

לסיכום, התביעה השטרית מתקבלת, ההליכים בתיק ההוצל"פ המקושר ישופעלו.

לפני שתי תביעות שטריות אשר הדיון בהן אוחד, שעניינן 6 שקים אשר חוללו בשל הוראת ביטול שניתנה בגינם, כמפורט להלן.

נטען, כי השיטריות נימסרו לאופל במסגרת עסקת ניכיון שיקים שבוצעה בין אופל לבין ביסט ומר אסכנדר, באופן שהעסקה היא חוזה הלוואה.

נטען כי אופל ידעה בעת שביצעה את עסקת הניכיון כי לא סופקה כל תמורה בגין השיקים; כי נציג מטעם אופל לא יצר קשר עם מעיינות לשם בירור נסיבות מסירת השיקים, על אף חובתה של אופל לנהוג במשנה זהירות טרם מתן הלוואה; וכי משכך נטילת השיקים נגועה בחוסר בתום לב. כן נטען, כי כצד רחוק לשטר, אופל לא עשתה די על מנת לבחון אם ניתנה תמורה בעד השיקים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהוגש, באתי לכלל מסקנה כי דין שתי ההתנגדויות - להדחות, ודין התביעות השטריות – להיתקבל, כמפורט להלן.

" בתביעה שטרית עומדות לזכות אופל כאוחזת השטר החזקות הקבועות בפקודת השיטריות, לרבות חזקת התמורה הנזכרת בסעיף 29(א) לפקודה; והחזקה הקבועה בסעיף 29(ב) לפקודה, לפיה היא אוחזת כשורה בשטר (ע"א (ת"א) 74234-10-18 י. שוגר ובניו בע"מ נ' ע.ס. סאמי בניה ושיפוצים בע"מ (22/5/19), ס' 14).

אשר לטענות לקנוניה או אי מתן תמורה מצד אופל לביסט (ס' 9 לסיכומי מעיינות) - הרי שאלה הופרכו בתצהיר מר אוחנה לפיו, במעמד סיחור השיקים שילמה אופל לביסט את תמורתם, בנכוי עמלות ניכיון ודמי גבייה בהעברות בנקאיות (כמפורט בס' 3-5 לתצהירו); בס' 11 לתצהיר הגב' תריז עצמה לפיו, השיקים נימסרו ושולמו כתמורה להלוואה שנטלה ביסט וכנגדה קיבלה ביסט כספים ועשרות ואלפי שקלים; בס' 7 למכתב בא כוח מעיינות מיום 2/12/19 (נספח יב' לתצהיר מר אוחנה), בו נטען כי חברת ביסט קיבלה מאופל אקטיבית כספים; וכן מאישורי ההעברות הבנקאיות שצורפו לתגובת אופל מיום 23/2/23 (נספח 1 לתגובה).

...

אני יודע עובדתית שזה לא. אני מחליט בתאום עם הלקוח לאן שייך הכסף.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, דין ההתנגדויות - להידחות ודין שתי התביעות - להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.

הנתבע הגיש היתנגדות והתיק הועבר לבית משפט זה. התביעה מדובר בתביעה שטרית בגין שיק המשוך מחשבונו של הנתבע, שלם ונטול תוספות לרבות הגבלת סחירות, אשר חולל לאחר הצגתו לפרעון מחמת א.כ.מ והוראת ביטול.

השיק נימסר לתובעת ע"י קבלן הבניה מר מאיר טפירו (להלן: "מר טפירו"), בתום לב בעסקת ניכיון שיקים, במסגרת עיסוקה כנותנת שירותי מטבע ומעמדה "אוחזת כשורה" בשטר.

עפ"י הסכם זה היה ועד ליום 25.12.14, מועד מסירת הדירה, לא יתאפשר לנתבע ואישתו לקבל משכנתא ייחתם הסכם שכירות בינם לבין מר טפירו לדמי שכירות בסך של 2,000 ₪ לחודש כנגד שיק ביטחון ליתרת התמורה (להלן: "השיק").

מר שטיינר מוסיף ומאשר כי על אף שמר טפירו חתם על שובר הניכיון בו התחייב כי במידה והשיק לא יפרע הוא יישא בעמלות פיגורים ריבית והצמדה, התובעת לא פעלה כנגדו בעיניין השיק שחולל (נספח 1, עמ' 10 שורות 24-28 לפרוטוקול).

היטיב לתאר זאת מר שטיינר בעדותו: "יש לי שתי אפשרויות, להתחיל לריב עם מר טפירו ואז אני גם מפסיד אותו בתור עבודה עד שנגיע להסכם או לתבוע את השיק. מקובל בעסק שלנו שהולכים לתבוע את בעל השיק זה הכל" (עמ' 10 שורות 33-34 לפרוטוקול).

...

לאור כל האמור לא שוכנעתי כי התובעת הינה במעמד של אוחזת כשורה בשיק ולכן זכותה גם אם נתנה ערך בעד השטר נדחית מפני זכותו של הנתבע לבטל את השיק במסגרת עסקת היסוד.

התביעה נדחית.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.