תביעה שהוגשה לפני תום תקופת הבדק

הן תקופת הבדק (4 שנים לפי חוק המכר) והן תקופת האחריות (שלוש שנים מתום תקופת הבדק) חלפו בטרם הגשת התביעה.

...

" דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה, ואבאר: התובעת צירפה לכתב התשובה המשלים מטעמה הסכם שכירות מכוחו נלמדת זכות השימוש של התובעת בדירה ובמחסן הצמוד לה, נשוא התביעה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

הנתבעת תשלם הוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

בשנה שלאחר העבודות ולפני תום תקופת הבדק הגיע התובע לביתה של הנתבעת לצורך תיקון ביוב , שהתברר כי הנה בעיה של הביוב המשותף לקבוץ , מעבר לכך, לא התקבלו פניות לתיקונים נוספים.

לאחר שנה ממועד תחילת העבודות ובסיום תקופת הבדק פנה התובע לנתבעת בבקשה לקבל את יתרת שכרו ומשלא נענה, הגיש את התביעה.

...

דין תביעתה של אורנה לעניין איחור במסירת החזקה להידחות היות ולא הצליחה לסתור את טענתו של ניצן כי העיכוב נבע עקב הקבלנים האחרים שהובאו למקום והוא נאלץ להמתין להתקדמות עבודתם ולטענתו גם עקב העובדה שנאלץ לתקן את עבודתם.

משלא נעשה כך, אני מקבלת את טענתו של ניצן בעניין זה. אורנה תבעה גם פיצוי עבור הפרת הסכם היות וניצן לא היה קבלן רשום בעת ביצוע העבודות (כעולה מאישורו של ניצן, התעודה על היותו קבלת רישום אכן ניתן לאחר שסיים את עבודתו אצל אורנה).

לאור הסכומים שנפסקו בסופו של דבר לטובתה של אורנה תוך העמדת הליקויים בפרופורציה מתאימה, אורנה בוודאי שאינה זכאית לתשלום עבור עוגמת נפש.

טענות הנתבע בסיכומיו ביקש הנתבע לדחות את התביעה נגדו בעיקר מן הטעם, שהתובעים מנעו ממנו את הזכות לבצע את התיקונים בעצמו בשנת הבדק, ואף הגדילו לעשות עת הגישו את תביעתם לפני תום שנה זו. לטענת הנתבע, הוא לא היתעלם מפניות התובעים וביצע תיקון לכל הליקויים המצוינים בפרוטוקולי המסירה, ולראיה שאין להם זכר בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. כמו כן, נעשתה פנייה אל התובעים בחודש נובמבר 2015, היינו לפני סיום תקופת הבדק, בבקשה לבצע במרוכז ובבת אחת את התיקונים הנדרשים, אך התובעים עכבו במתכוון את הנתבע בתואנה, כי מגיעים אליהם אורחים מחו"ל לחודש ימים, ומיד לאחר חלוף החודש, אצה להם הדרך להגיש את התביעה בחודש דצמבר 2016, לפני שהסתיימה תקופת הבדק כאמור.

...

למסקנה זהה הגעתי גם ביחס לטענה בדבר חוב בגין שדרוגים, שלא שולם ע"י התובעים.

סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים, לפי הפירוט שלהלן: פיצויים בגין ליקויי בניה בשתי הדירות בסך של 108,122 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.7.2018 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 56 לפסק דין זה ; פיצוי בגין איחור במסירה בסך כולל של 18,886 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2016 ועד מועד התשלום המלא בפועל, כמצוין בסעיף 30 שלעיל ; הוצאות הובלה בסך של 7,020 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ביום 20.1.2016 ועד מועד התשלום בפועל, כאמור בסעיף 31 שלעיל ; דיור חלופי בסך 4,000 ₪ שישולם לתובעים 3-4 בלבד ; עוגמת נפש בסך של 6,000 ₪ לתובעים 1-2 וכן סך של 8,000 ₪ לתובעים 3-4, כמצוין בסעיף 61 לפסק דין זה. אשר לסוגיית ההוצאות, שקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן.

ואף לאחר רכישת הדירה ע"י התובעים לא הייתה מצידם פניה כלשהיא בנוגע לליקויים הנטענים בטרם הגשת התביעה.

מה גם, בתשובת המומחה לשאלה 8 (שאלות ההבהרה מטעם הנתבעת 2) חיווה דעתו באשר למשך הזמן שעבר מיום מסירת הדירה ועד למועד הכנת חוות דעתו (כ- 7 שנים), באומרו: "המועד הקובע הנו בעת גילוי הנזק והמצאת חוות דעת תובעים שהנו 5 שנים ממועד איכלוס המבנה. קיים בלאי טבעי לאורך תקופת החיים של המבנה, כמו גם תיחזוקה שוטפת המוטלת לפתחם של התובעים. ועם זאת, לא נימצאו ליקויים שנגרמו כתוצאה מהעדר תיחזוקה בנכס ו/או בלאי למעט הלבנה נושא שהועלה להכרעת ביהמ"ש". בהתאם לחוק המכר תקופת האחריות מוגדרת כ-: "תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק". תקופת הבדק נקבעה בתוספת של חוק המכר, כדלקמן: "1)ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק – שנתיים;

מה גם, סבורני כי טרם עברה תקופת האחריות מאחר ומדובר בליקויי בתחום האיטום שלגביו תקופת הבדק והאחריות הנה 7 שנים.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת 2 לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.

כאמור, הנני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 1.

התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך -.

נטען כי התביעה הוגשה 3 שבועות לפני תום הזמן (23.12.19), משום שעד לאותו מועד , לא הייתה כל היתייחסות מטעם הנתבעת, לא תואמה פגישה , ואף אחד לא הגיע לבצוע תיקונים.

״ לטענת הנתבעת הייתה מוכנה לתקן את הליקויים שיקבעו שהם באחריותה בשים לב לתקופת בדק ואחריות לשימוש לא סביר שנעשה בדירה.

...

״ אני מקבל לעניין זה כי מדובר בליקוי משמעותי, נמשך, מלווה בטחב, עובש וריחות רעים, וכפי שמומחה בית המשפט קבע בעמ' 20 לחוו"ד : ״עולה כי סימני הרטיבות בקירות בקומת המרתף בדירת התובעת הינה בסבירות גבוהה, פועל יוצא מכשל איטום קירות החוץ של המרתף, לרבות איטום לקוי בחצר האנגלית הדרום מערבית, בניגוד לס׳ 5.32 תקנות התכנון והבנייה תש״ל-1970.

משכך , שוכנעתי שלתובעת ומשפחתה נגרמה עוגמת נפש, ונפסק לתובעת פיצוי בסך 20,000 ₪ בהקשר זה .

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת : סך של 158,024 ₪ בגין ליקויי בניה, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום חוו״ד המומחה , 20.11.20, ועד לתשלום בפועל.