תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7)

נטען, לאי התאמת המושכר לפעילות החברה כמפעל מחזור בשל כשלים במערכת החשמל הפירטית שבמושכר; כי מערכת החשמל גרמה לנזקים ולהרס במכונות הנתבעים ולנזקים סביבתיים; כי החברה הנתבעת נאלצה להעתיק את פעילותה למקום אחר, תוך הבנה שאסור לה להמצא במושכר בהעדר תשתית חשמל מספקת לפעילותה; וכי רק לפנים משורת הדין לא הגישו הנתבעים מיוזמתם תביעה נגד התובע בגין נזקיהם.

לחלופין נטען, כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות החברה הנתבעת, מכוח תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), לנוכח סכוייו הנמוכים של ההליך, היתיישנות התביעה, והצהרות התובע בבקשתו לפטור מאגרה, בין היתר, לענין הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים וקיומם של חובות עתק.

בפסק הדין בהליך הקודם נפסק לבסוף, כי הנתבעת הנכונה אמורה להיות החברה (ס' 7 לפסק הדין), אשר כאמור לא נתבעה בהליך הקודם; וכי אף לגופו של עניין "...לא עלה בידי התובע לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו "בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה", ועסקינן בגירסה למול גרסה, כאשר לא מצאתי לנכון להעדיף את גרסת התובע לגביי קיומו של חוב על פני גרסת הנתבעים להיעדר קיומו של חוב" (ס ' 8 לפסק הדין).

בקביעת "קרבה משפטית" בין הצדדים בהליכים שונים לצורך מעשה בית דין נידרשת גישה זהירה, כדי שלא לפגוע פגיעה בלתי ראויה בזכותם הדיונית של מתדיינים להביא את דברם בפני בית המשפט; הגם שלא נידרשת בהכרח זהות פורמלית בין בעלי הדין, נידרשת זהות 'עניינית-מהותית' ביניהם, המתחזקת עם קיום ידיעה של בעל הדין בהליך המאוחר על קיום ההליך הקודם במועד הרלבנטי, ומתן היזדמנות להיות מעורב בהליך כזה (ענין פוליבה, פסקה 35; ענין אספן, פסקה 19; ענין צוריאנו, בעמ' 691).

...

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד החברה הנתבעת - מתקבלת.

לפיכך, התביעה כנגד החברה הנתבעת - נדחית.

התובע ישלם לחברה הנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪, תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בעמוד הראשון של כתב התביעה טענו התובעות לפטור מתשלום האגרה לפי סעיף 8 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 (להלן: "החוק") ולפי תקנה 19 (א)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

תקנה 19(א)(1) לתקנות האגרות, זו מונה בין הפטורים מחובת תשלום אגרה את "המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו". לטענת התובעות, הנתבעות הקימו מאחורי גבן פעילות עסקית נרחבת על בסיס הטכנולוגיה שפותחה במרכז הרפואי שיבא המניבה הכנסות משמעותיות לרבות בתחומים של תרפיה תאית שאינם נופלים בגדר הרישיון שקבלה הנתבעת 1 משיבא.

אם בית החולים היה מגיש את התביעה בודאי שהיה פטור מאגרה.

...

הנתבעות תשלמנה ביחד ולחוד למדינה הוצאות בסך של 6,000 ₪.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בנוסף, ההוצאות שנפסקו לחובת המשיב לא שולמו עד למועד הגשת הבקשה והמשיב הגיש בקשה לפטור מאגרה בשל חיסרון כיס.

עד ליום 2.9.2016 לא נכללה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה), תקנה שעניינה הפקדת ערובה להבטחת הוצאות, ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות אומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

לאחר מועד זה, משתוקנה תקנה 116 א', יש להתייחס ללשון התקנה שתוקנה, הקובעת שכאשר התובע אינו תושב ישראל או אזרח מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג, הכלל הוא כי יש לחייבו בהפקדת ערובה, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פרעון עתידית, או אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את התובע מהפקדת ערובה.

מכלל ההן שומעים את הלאו וכאשר מדובר בבעל דין תושב ישראל, הכלל הוא (עוד בטרם הותקן התיקון לתקנות), כי אין לחייבו בהפקדת ערובה אלא "במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו" (ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, (6.7.2003), פסקה 14).

...

המשיב, מצדו, טוען כי דין הבקשה להידחות באשר זו הוגשה ללא תצהיר.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק וכן בכל כתבי הטענות והמסמכים בתיק הקודם, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

באיזון שבין זכות הגישה לערכאות העומדת למשיב, לבין זכותם של המבקשים, לאור העובדה שהמשיב לא פעל בהתאם לחובתו הנגזרת מחובות תום הלב בניהול הליכים, לאור סיכויי התביעה הנמוכים, לכאורה, כנגד המבקשים 2-3 ובהתחשב בעובדה שהמשיב לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך הקודם, אני מורה כדלקמן: ככל שהתובע עומד על תביעתו כנגד הנתבעים 2-3 וכתנאי להמשך ניהול ההליך, יפקיד התובע ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 2-3 בסך של 4,000 ₪, אשר יופקדו בקופת בית הדין בתוך 30 יום, שאם לא כן אמחק את התביעה כנגדם.

התביעה הוגשה בגין מסכת פרסומים בין ינואר 2020 ליוני 2020, באמצעות הדפסת פלאיירים, מיסרוני ווטספ ואף בתוכנית טלויזיה.

אך מכוח תקנה 131 לתקנות, ניתן להתנות את הביטול בתנאים ולכן כנגד תשלום הוצאות בסך 20,000 ₪ עד ליום23.2.2023 יבוטל פסק הדין.

הוא זכאי לסיוע משפטי כך שחזקה היא כי "ידו אינה משגת" ולכן הוא גם פטור מתשלום אגרה.

אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן,פסקה 10 (22.5.2012)).

כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סכויי הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, פסקה 7 (3.12.2019); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (12.9.2017); רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פסקה 5 (8.10.2015)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) ניתן פסק דין ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות ויש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים ולפיכך מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

דין הערעור להתקבל לגופו באופן חלקי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

אין זה סביר "להעניש" את המבקש בכך שאיחד את כלל התביעות שעסקו בעיניין אחד תחת לפצלן לתביעות רבות ובכך חסך זמן שפוטי רב, ולחייבו באגרה ממנה היה פטור לו התביעה הייתה מוגשת כנגד מנורה בתביעה החוזית כספית בלבד.

יתר על כן, בנידון אף הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתו נמחקה התביעה נגד מנורה מכוח הפוליסות לביטוח תאונות אישיות, בקשה שהתקבלה – ממלא ניתן לראות בכך סיום ההליך כנגד מנורה, ומכיוון שהליך זה הסתיים לפני קיום ישיבת קדם המשפט השלישית יש להורות על החזר האגרה כפי הוראת סע' 6 (ב) לתקנות האגרות (ודוק, אינני מתייחס להוראת סע' 10 (ד) לתקנות האגרות העוסקת בהחזר אגרה בגין תיקון סכום התביעה כיוון שהיא מגבילה את ההחזר בתיקון שהתבקש קודם לסיומה של ישיבת קדם המשפט השנייה ובנידון בקשת התיקון הוגשה לאחריה).

...

בית המשפט נעתר לבקשה התיקון.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת .