מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה קיבוצית נגד ממשלת המקרקעין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה יוער, כי ביום 31.1.11-קרי, למעלה משנה לאחר שהוגשו התובענות האמורות-נחתמו שני הסכמים קבוציים מיוחדים בין המבקשת לבין הסתדרות העובדים החדשה וועד עובדי חברת החשמל: האחד לעניין השכר, ובמסגרתו אושרו מרבית הרכיבים שהוגדרו כחריגות בהחלטת הממונה מיום 21.8.06; והשני בנושא הפנסיוני, ולפיו יוצמדו גמלאות העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית למדד המחירים לצרכן.
בעיניין אחר של השבה נזדמן לי להצטרף לחוות דעתו של הנשיא גרוניס בדנ"א 7398/09 עריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (2015) ולהוסיף: "מצטרף אני אף להשקפת חברי, ומטעמיו כי יש מקום להכיר בעילת השבה כעילה עצמאית מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. אוסיף, כי לדידי הדבר הוא בחינת פשיטא, תואם את הדין ואת השכל הישר. הרשות שגבתה בחוסר סמכות כמו שלחה ידה לכיסו של התושב ונטלה מכספו, ולולא דמסתפינא הייתי אומר שקרובים הדברים לנטילה בכוח, שהרי בידי הרשות כוח השילטון לאכוף, ולא רבים מן התושבים מפשפשים בקרבי הסמכות. אם כן מה עשתה הרשות, אם לא עושר שלא במשפט, ומכאן התורה הבסיסית של השבה, בגדרי הגינות וצדק" (פסקה י"א לחוות דעתי, ההדגשות במקור-א"ר; על חובת ההשבה במשפט העברי במקרה שנעשה עושר ולא במשפט ראו יהונתן בלס (בהישתתפות מיכאל ויגודה) עשיית עושר ולא במשפט-ונלווה לו בניה ונטיעה במקרקעי הזולת 10-12 (בעריכת נ' רקובר, תשנ"ב-1991), בין היתר בגדרי "עושה סתירה בפרתו של חברו" (בבא מציעא ל"ה, ע"ב; וראו בהרחבה לעניין זה נ' רקובר עושר ולא במשפט-הנהנה מנכסי חברו בזכות ושלא בזכות (תשמ"ו-1987), בעמ' 43 ואילך).
איננו יודעים אם הערכת הנזק אשר בוצעה על-ידי המשיב 1 בשעתו סובלת מאי-דיוקים או מהפרזות; נזכור כי נדרשנו כשלעצמנו לזיקת הבסיס לסכום התביעה, משלא הציגו המערערת או היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת כלכלית או ראיה מספקת אחרת שיש בה כדי לבסס טענת-נגד (ראו והשוו רע"א 2282/15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' לוי, פסקה 18 (2015)).
...
משכך הגעתי לכלל מסקנה, כי התובענה הייצוגית אכן מהוה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך שלפנינו, על מגוון היבטיו הציבוריים.
סוף דבר פ. אם תישמע דעתי, הערעור יתקבל בחלקו, כך שתיותר בעינה החלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר את התובענה כייצוגית בכל הנוגע להטבות השכר, אולם יבוטל ראש התביעה שעניינו הטעות האקטוארית.
כן סבורני, כי על המערערת לשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכר טרחה בגין ההליך הנוכחי, בסך 50,000 ₪.

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי המשיך וקבע כי נוכח העובדה שבענין פלצנר המדינה לא העלתה במכוון טענת היתיישנות לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא היה לעובדים כל יסוד להניח כי אי הגשת תביעה מצדם תסכן אותם בכך שתועלה נגדם טענת היתיישנות.
בסעיף 5 לחוק ההתיישנות נקבע כי תקופת ההתיישנות "בשאינו מקרקעין" היא 7 שנים.
הילכת רובינשטיין – בהילכת רובינשטיין נדון מצב הדומה למקרה שלפנינו, והתעוררו בו שאלות דומות לאלה שבהליך זה. הראשונה, האם הכרעה שניתנה בתביעות פרט בקשר להוראות ההסכם הקבוצי שחל במקום העבודה מחייבות את המעסיק בהליכים מאוחרים הנוגעים לעובדים אחרים; השניה, האם המעסיק יכול לטעון להתיישנות נגד תביעות פרט מאוחרות להליך המקורי.
...
בשים לב לכך שערעור המדינה מתקבל לגבי חלק מהתובעים – אלה שעניינם מוחזר לבית הדין האזורי כמפורט בסעיף 79 לעיל – וכפועל יוצא מבוטל חיובה לשלם להם הוצאות משפט, לא מצאנו הצדקה לחרוג מהכלל שאין להתערב פסיקת ההוצאות על ידי הערכאה הדיונית בהתייחס ליתר התובעים.
] סוף דבר ערעור המדינה מתקבל בחלקו – בכל הנוגע לדחיית טענת ההתיישנות בנוגע לחלק מהתובעים (כמפורט בסעיף 78 לעיל).
לבסוף ולא בשולי הדברים, מצאנו לנכון להביע את צערנו על פטירתו בטרם עת של בא כוח ארגון הסגל, עו"ד אשר סלע ז"ל. חובה לנו להביע הערכה לפועלו כאדם וכפרקליט.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

השתלשלות העניינים בתיק: ביום 4/6/17 הגישו ההסתדרות וועד עובדי רשות מקרקעי ישראל (להלן ייקראו יחדיו: "נציגות העובדים") בקשת צד בסכסוך קבוצי, למתן סעדים זמניים וקבועים כנגד הרשות ומדינת ישראל-משרד האוצר, למניעת המשיבות מפירסום ו/או קידום מיכרז להקמת מוקד טלפוני ברשות, המופעל על ידי חברה חיצונית במיקור חוץ, וכן למניעת המשך היתקשרות הרשות עם הספק הנוכחי, חברת טלאול קונטקט סנטר בע"מ (להלן: "טלאול") או כל ספק אחר מעבר להתקשרות הקיימת, אשר במועד הגשת הבקשה אושרה עד לסוף שנת 2017 ונכון להיום היתקשרות זו צפויה להימשך עד לסוף חודש יוני 2018 (ראה עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 14/1/18, ש' 3-4); עוד ביקשה נציגות העובדים צו עשה המורה לרמ"י לפעול לאלתר לקיום ההסכם הקבוצי החל על הצדדים ולעמוד בהתחייבותה מיום 13/6/13 להקמת מוקד טלפוני פנימי אשר עובדיו יועסקו ישירות על ידי רמ"י, בהסכם קבוצי, וכן צו עשה המורה למשרד האוצר לאשר את תקני העובדים הנחוצים לצורך הפעלת המוקד הטלפוני הפנימי וכל סעד אחר/נוסף הנידרש לצורך יישום הסכמות הצדדים בדבר הפעלת מוקד טלפוני פנימי, המאויש על ידי עובדי רמ"י המועסקים במסגרת הסכם קבוצי.
בעקבות החלטת הממשלה ותיקון החקיקה הנ"ל, היתנהל משא ומתן בין נציגות העובדים לבין המדינה שבסופו נחתמו ביום 18/5/11 שני הסכמים קבוציים: האחד מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הרשות והשני מסדיר את סיום העסקתם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל, ובכלל זה, את אופן העברתם לעבוד ברשות (להלן ייקראו יחדיו: "הסכם 2011").
המבקשים מנגד לא השתהו שכן עילת התביעה הוסתרה מעיניהם במפגיע על ידי רמ"י. בנסיבות אלו, לא חל הראציונאל המצדיק דחייה על הסף ואין לאפשר לרמ"י להשמע בטענה מסוג זה מחמת דיני המניעות.
...
סיכום הדברים עד כה על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי התחייבות הרשות כלפי נציגות העובדים להקמת המוקד הטלפוני הפנימי, הנלמדת ממכתב 13/6/13, הינה חלק מההסכמות הקיבוציות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת ההסכם הקיבוצי המשלים משנת 2013; ואף אם היינו קובעים, כי המדובר לכל היותר בהבטחה מינהלית, הרי שלא שוכנענו בקיומו של טעם חוקי המצדיק את השתחררות הרשות מהבטחה זו. בטרם נחתום נוסיף, כי אף מבלי לקבוע מסמרות בטענת המבקשים, לפיה התנהלות הרשות עומדת בסתירה גמורה להנחיות נש"מ, הרי שהמשיבות לא ביקשו להביא בפנינו ראיות בשאלה אם פעילות המוקד הינה בגדר פעילות ליבה של הרשות, אם לאו; ומכל מקום טענת הרשות, כי פעילות המוקד הטלפוני אינה חלק מפעילות הליבה שלה, אינה מתיישבת עם העובדה, כי בשנת 2013 חוברו נציגי המוקד הטלפוני למערכות המידע של הרשות, על מנת שאלה יבצעו פעולות הכרוכות בהוצאת מידע מתוך המערכות, עת מטענות הצדדים למדנו, כי באותו מועד הורחבה פעילות המוקד הטלפוני באופן ניכר והפך ל'מוקד חכם', לעומת היקף הפעילות המצומצם שהיה למוקד עובר לאותו מועד, אשר התמצה בהעברת תוכן הפניות לאגף הרלוונטי ברשות בלבד.
הסעד המתאים במצב דברים זה, וכהמשך ישיר לקביעתנו בדבר מעמדו הנורמטיבי של מכתב 13/6/13 והיותו חלק מההסכמות הקיבוציות אליהן הגיעו הצדדים- אנו מורים כמבוקש בבקשה ובסיכומי הצדדים, כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע, האוסר על רמ"י להמשיך התקשרותה עם חברת טלאול או עם כל ספק אחר מעבר להתקשרות הקיימת, שאושרה כעולה מטענות הצדדים עד לחודש יוני 2018; על רמ"י לפעול לאלתר לקיום ההסכמה הקיבוצית עם נציגות העובדים מיום 13/6/13 ולנקוט בכל הנדרש על מנת להקים את המוקד הטלפוני הפנימי, אשר יאויש על ידי עובדי רמ"י שבהסכם קיבוצי בלבד, ובכלל זה, לפעול לאלתר לקבלת תקני העובדים הנחוצים לצורך הפעלת המוקד הפנימי.
סוף דבר בקשת הצד מתקבלת, כמפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה: תצהיר של התובעת בעצמה, של גב' זוהר שבתאי ששימשה כמנהלת המחלקה המשפטית במינהל מקרקעי ישראל משנת 1980 ועד פרישתה לגימלאות בשנת 2001, של גב' רות בן סירא ששימשה הממונה על שימושי הקרקע באגף החקלאי במינהל בשנים 1990-2011 ושל מר עמירם שרון, שופט בדימוס, שהגיש תביעה כנגד המינהל במסגרתה נשמעה עדות התובעת.
בעקבות החלטת הממשלה ותיקון החקיקה כאמור, היתנהל משא ומתן בין ארגון העובדים היציג, ההסתדרות הכללית החדשה לבין המדינה שבסופו הגיעו הצדדים להסכמות שעוגנו בשני הסכמים קבוציים שנחתמו ביום 18.5.2011: הסכם עבודה המסדיר את תנאי העסקת עובדי מינהל מקרקעי ישראל ברשות מקרקעי ישראל (להלן – הסכם העבודה) והסכם המסדיר את סיום עבודתם של העובדים במינהל מקרקעי ישראל ובכלל זה אופן העברתם, של עובדי המינהל שיעברו לעבוד ברשות מקרקעי ישראל (להלן – הסכם סיום עבודה)[footnoteRef:25].
...
לטעמנו, לא ניתן להפריד בין התאמת התובעת לתפקידים המבוקשים לבין תפקודה והערכת תפקודה כמנהלת המחלקה.
לא מצאנו כי במקרה זה קיימות הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות בהחלטת ועדת השיבוצים ו/או בהחלטת ועדת הערעור.
על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

[footnoteRef:1] [1: הסכם קבוצי מיוחד (סיום עבודה – מינהל מקרקעי ישראל) שנחתם ביום 18.5.2011 בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים החדשה; הסכם קבוצי מיוחד (הסכם עבודה – רשות מקרקעי ישראל שנחתם ביום 18.5.2011 בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים – נספח א לכתב הגנה ממ"י. ] בסעיף 33 להסכם העבודה צוין כי - "הסכם זה נחתם בעקבות מכתבו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בעיניין "החלטת הממשלה מספר 123 מיום 12.5.2009"; בעקבות מיסמך אירגוני מיום 19.5.2011; מכתב מיום 17.5.11 של הממונה על השכר וסגן נציב שירות המדינה בעיניין "הוראות בעיניין עובדי מינהל מקרקעי ישראל המועברים במסגרת שירות המדינה", ומכתב של מנהל מינהל מקרקעי ישראל בעיניין "רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, עובדים בשכר כולל, שימור תנאים נלווים". [ההדגשה הוספה] באופן זה, צורף מיסמך מבנה אירגוני להסכם העבודה, אשר פירט את התקנים שהוקצו אצל רמ"י (להלן: "מיסמך מבנה אירגוני").
אמנם התובע היה מודע לתביעת המפעילים, אולם אין בעצם ידיעתו על ההליך כדי זיקה משפטית המקימה נגדו השתק או מניעות מניהול הליך משפטי בפלוגתא שבמחלוקת – רובד הקליטה של מפעילים ברמ"י, וזאת כמבואר להלן: הלכה היא, כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד קצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד.
יש לציין כי "בית המשפט מעולם לא החיל מעשה בית דין על צד זר אך ורק בשל קיומה של זהות בין האינטרסים של אותו זר לבין אלו של בעל דין שהיה צד לתובענה קודמת, ותמיד חיפש זיקה נוספת (גם אם רופפת) בין הזר לבין בעל הדין, שתצדיק את כבילתו של זר בתוצאותיה של היתדיינות שהוא לא היה צד לה."[footnoteRef:27] [27: ראו הע"ש 24 עמ' 625] שלישית, בתביעת המפעילים, לא נתבע הסעד בגין קליטה לרובד 4 המבוסס על טענת התובע להפרת התחייבות בהסכם קבוצי כבתביעה הנוכחית.
...
טענה זו אינה מקובלת עלינו.
התובע לא קיבל ייעוץ משפטי בנוגע לקליטתו ברובד 3[footnoteRef:32] ולא היה מיוצג בשום שלב עד להגשת תביעה זו. [31: ראו נספח ג לכתב ההגנה של רמ"י.] [32: ס' 19 לתצהירו] אשר על כן ומכל הנימוקים לעיל אנו דוחים את טענות רמ"י להשתק ומניעות כנגד התובע.
בהינתן זאת, אין מנוס מלשמוע את התיק העיקרי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו