בפני תביעת התובע לפצוי כספי בסך 33,000 ₪ נוכח היתנהלותו של משרד הבריאות עת אילץ את התובע לשהות בבידוד לאחר שאובחן כחולה במחלת הקורונה (להלן: "המחלה") על אף שלא היה חולה, ואף נימנע ממנו להתחסן מאחר שהופיע במערכות משרד הבריאות בסטאטוס של "מחלים".
ראשיתו של ההליך בתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע אשר הועברה לדיון בסדר דין מהיר מהנימוקים המפורטים בהחלטה מיום 28.7.2021.
כעולה מכתב התביעה, התובע היה מודע לכך: "ברצוני להדגיש כי באותו המועד ועל פי הנחיית משרד הבריאות במקרה של חולה מאומת לקורונה היציאה מהבידוד הייתה רק על פי זמן (לאחר 10 ימים ממועד הבדיקה החיובית), ולא הייתה הנחייה של משרד הבריאות לבצע בדיקה נוספת במהלך תקופת הבידוד ו/או בסופה..".
גם מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי הוא ידע שתוצאת הבדיקה החיובית מחייבת אותו לשהות בידוד (ראו, פרוטוקול מיום 26.6.2023 (להלן: "הפרוטוקול"), עמ' 6, שורות 10-11).
התובע צירף מיסמך מאת רופא המשפחה המאשר לטענתו כי מעולם לא נדבק בקורונה (צורף כנספח ד' לתצהירו), ואולם, לא מצאתי ליתן למסמך זה כל משקל מהטעמים הבאים:
ראשית, עיון במסמך מעלה כי אין המדובר באמירה חד משמעית, שכן צוין לגבי תוצאת הבדיקה החיובית כי "ככל הנראה מדובר בטעות כיוון שבוצעה בדיקה סרולוגית מהיום שלילית".
שנית, המסמך לא הוגש על ידי עורכו, ורופא המשפחה גם לא הובא לעדות על מנת להחקר על המסמך האמור.
...
טענות ההגנה בתמצית:
דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית נוכח טענות התובע שיש בהן משום תקיפה ישירה של החלטות מנהליות של משרד הבריאות ונציגיה בכל הנוגע להתמודדותה מול מגפת הקורונה ואופן טיפול משרד הבריאות במגפה, ומכאן שאין לבית משפט אזרחי הסמכות לדון בתביעה, והיה על התובע למצות את ההליכים בבית משפט לעניינים מנהליים.
נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע קיבל מענה ענייני לכל פניותיו בפרק זמן קצר בנסיבות העניין הן בפניות כתובות והן בפניות טלפוניות למוקד הטלפוני של משרד הבריאות וללשכת הבריאות המחוזית בחיפה.
אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעת סך של 2,000 ₪ עבור הוצאות ההליך, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
