תביעה קטנה: תביעת חוב בגין שירותי ייעוץ

המשיב (התובע בבימ"ש קמא) - מהנדס חשמל, שעיסוקו גם במתן ייעוץ בתחום תיכנון החשמל -הגיש נגד המבקשת בבית המשפט קמא, תביעה לתשלום חוב על סך של 33,404 ₪ בגין שירות, שלטענתו סיפק למבקשת (הנתבעת בבימ"ש קמא) לפי הפרוט הנ"ל: 14,040 ₪ - שכר ביצוע עבודות על פי הצעת מחיר חתומה ע"י נציג המבקשת.

על-פי הטענה, בירור ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות במתכונתו "ללא אפשרות לזמן עדים, לברר ראיות כדוגמת הקלטות שכלל לא תומללו ושכלל לא הוצגו עובר לדיון... לרבות היכולת המינימאלית להתכונן כראוי לדיון בו הוצגו לראשונה חצאי ראיות באופן מניפולטיבי שפגע אנושות בסיכוי המבקשת...". המבקשת טענה שבית המשפט נתן כתוצאה מהחלטתו פסק דין שגוי שאינו משקף את הרקע העובדתי לאשורו ומבלי שלמבקשת ניתן יומה בבית המשפט.

...

סופו של יום, בית המשפט הגיע למסקנה כי עלה בידי המשיב כתובע להוכיח את גרסתו ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, בכל הנוגע לכספים המגיעים למשיב בגין ביצוע עבודות בהתאם "להצעת מחיר לתכנון חשמל" וחייב את המבקשת בתשלום סך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ. לאור זאת ולאור שיקול הדעת הנרחב הנתון לבית המשפט לתביעות קטנות, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט, גם בהקשר זה. המבקשת טענה שלא ניתנה לה ההזדמנות לחקור את "נותני העדויות", לרבות הדוברים שנשמעו בהקלטות שהשמיע המשיב בבית המשפט קמא ואין למבקשת כל מידע אם אכן באותן הקלטות נשמע עו"ד ניר בן זקן שלטענת המבקשת הוא עד מפתח.

המבקשת טענה טענות נוספות שלא היו משנות את מסקנתי ולאור האמור, ונוכח אמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור, הנני דוחה את הבקשה.

יאמר שאף אם הייתי דנה בבקשה כבערעור עצמו, דין הערעור היה להידחות מהנימוקים שפורטו.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ‏י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021 ת"ק 66562-11-20 גילבוע ואח' נ' השרות המשפטי-עריית חיפה תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר, בנימין בן סימון תובעים 1.שלמה גילבוע 2.מירי גילבוע נתבעת השרות המשפטי-עריית חיפה פסק דין

התובע עותר, כי בית משפט זה יורה על החזר מידי של הסכום שעוקל, החזר של תשלום המקדמה בסך של 3,000 ש"ח ששולמה על ידו, סך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש עקב העיקול, החזר אגרה ובסה"כ 21,791 ש"ח. הנתבעת טענה, כי דין התביעה להדחות על הסף, כיוון שבית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת סעד הצהרתי להיעדרו של חוב.

בזמן הגשת התביעה ולאחר מימוש העיקול בסך של 13,571 ₪, עדיין קיימת יתרת חוב בגין ארנונה בסך של 18,334 ש"ח. נושא התביעה התובע שהשכלתו משפטית, ציין כי עצם הטלת העיקולים ומימושם גרם לו לנזק רב. הטלת העיקול גרמה לפגיעה ביכולתו ליטול הלוואות מהבנק.

זהבה היא ראש צוות בתפקידה, והיא הבהירה בעצמה "אני לא יכולה להבטיח" וכן: "אני רוצה להתייעץ עם המנהלת שלי". וכן אמרה: "אני הולכת לקבל על הראש, שזה הסיכום שנקבע". משמע, זהבה לא הייתה מוסמכת כלל וכלל לנקוט בדרך שבה נקטה והיא ידעה זאת והתובע ידע זאת כי היא אמרה לו. נשמט איפוא היסוד השני מרכיב הבטחה המינהלית.

...

התובע עותר, כי בית משפט זה יורה על החזר מידי של הסכום שעוקל, החזר של תשלום המקדמה בסך של 3,000 ש"ח ששולמה על ידו, סך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש עקב העיקול, החזר אגרה ובסה"כ 21,791 ש"ח. הנתבעת טענה, כי דין התביעה להידחות על הסף, כיוון שבית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת סעד הצהרתי להיעדרו של חוב.

ההתניה הייתה: " עיכוב ההליכים הוא עד סיום טיפולה של מח' חיובים בעניין חשבון הארנונה". זהבה הסבירה ואני נותן אמון בגרסתה, כי כוונתה היתה, שהתנאי הוא "עד שמחלקת החיובים תסיים את הטיפול איתו. כדי שמחלקת חיובים תסיים את הטיפול הוא אמור לאפשר את האפשרות להגיע אליו לקבוע פיקוח. זה נקרא סיום טיפול. ברגע שנציג חיובים יגיע פיזית לנכס ויסתכל ויראה אם מדובר בשטח כזה, בסיווג הנכס כמו שאומר מחסן, ואנחנו אומרים מגורים, אבל הוא לא אפשר את זה 4 חודשים. מבחינתי הוא לא עמד בהסכם." אכן, אני סבור, כי התובע לא עמד בהסכם שהוא עצמו טוען לקיומו.

אני סבור שזהבה לא הייתה בעלת סמכות לתת הבטחה שכזו.

וכן: " סמכות הרשות לפעול להטלת עיקול על נכסי נישום נובעת מהוראות פקודת המסים (גביה) אשר הוחלו על גבייתם של תשלומי ארנונה ותשלומי חובה אחרים לרשויות המקומיות מכוח אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות)." מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.

מבוא לפני תביעתו של מר מקסים בוזגלו (להלן - "מר בוזגלו"), אשר הוגשה במתכונת של "תביעה קטנה", במסגרתה מתבקש בית המשפט לחייב את גב' בלה רז (להלן - "גב' רז"), לשלם למר בוזגלו יתרת חוב בסך של 9,000 ₪, וזאת בהתבסס על הסכם למתן שירותי ייעוץ שנערך בין הצדדים.

אף אין ביניהם מחלוקת על כך, שהוסכם כי בגין שירותי הייעוץ ישולם למר בוזגלו שכ"ט בסכום כולל של 12,000 ₪.

...

היות שכך, לגישתי, מר בוזגלו זכאי לשכר נוסף, אך איננו זכאי למלוא שכרו, היות שאינני מקבל כי הוא זכאי למלוא השכר עם השגת אישור עקרוני אחד.

לפיכך, משבוצע החלק הראשון, אני קובע שעל גב' רז לשלם למר בוזגלו סכום נוסף של 3,000 ₪ בגין יתרת חובה לאור ההסכם שבינהם.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה, ואני מחייב את גב' רז לשלם למר בוזגלו סך של 3,000 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא 28 אוגוסט 2023 ת"ק 25737-05-23 אלקבץ נ' מזרחי לפני כב' השופטת הבכירה, רחל קרלינסקי תובע /נתבע שכנגד מאור אלקבץ נתבע/ תובע שכנגד שאול מזרחי פסק דין

תביעות נגדיות הניב ארוע שבו נחוג יום ההולדת לרגל גיל 70 של הנתבע ושלקראתו הצדדים התקשרו בהסכם למתן שירות הסעדה - קייטרינג שף ע"י התובע.

הנתבע קיבל את ההצעה ולאחר הוספת 8 אורחים הגיעו הצדדים להסכמה תמורת התשלום בגין השרות הנ"ל בסך של 16,460 ₪ ( להלן- ההסכם) .

בכתב התביעה התובע ביקש לחייב את הנתבע מלבד בתשלום יתרת החוב (5960 ₪ ) אף בהוצאותיו, הכוללים הוועצות עם עו"ד( 2410 ₪ ),הפסד זמן בגין העיסוק בתביעה (1500 ₪) תוספות שהעניק לנתבע כמו שמשיות וסבלות (2550 ₪ ) ועגמת נפש ( 15,000 ₪) .

...

מבלי לפגע באמור ,טענת התובע בדבר התנהלות מפריעה של הנתבע נדחית מפני גרסת האחרון באשר למקורה וסיבתה.

כל האמור מוביל למסקנה שהתובע הפר את ההסכם ובתוך כך נגרם לנתבע נזק.

לסיכום לאור כל האמור , מצאתי לדחות את שתי התביעות ללא צו להוצאות.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 44805-12-23 גן-אל אלאלוף נ' אסולין סוויסה תיק חצוני: לפני כבוד השופטת ג'אדה בסול תובעת שרון גן-אל נתבעת עו"ד רחלי אסולין פסק דין

באשר לבקשה לקציבת המזונות בתיק חידלות הפירעון של הגרוש, והסרת עיקול אשר הוטל על רכב שהתובעת עושה בו שימוש, טוענת התובעת כי בפגישה עם הנתבעת היא מסרה לה כי היא חוששת שהגרוש נמצא בהליכי חידלות פירעון, ועל כן, הנתבעת ציינה כי בנסיבות כאלו יש להגיש בקשה לקצבית מזונות, והתובעת ביקשה את סיוע הנתבעת בהסרת עיקולים אשר הוטלו על רכב שלה, הרשום על שם הגרוש, בגין חובות שלו, אך הנתבעת לא ביקשה מהתובעת מסמכים כלשהם לגבי הרכב.

התובעת מעריכה את שווי שכר הטירחה הראוי של הנתבעת בגין השירותים שהיא נתנה לה בפועל בסכום של 2,00 ש''ח, ומכאן סכום התביעה.

לפי הנתבעת, התובעת התייעצה עמה ארוכות עוד לפני פגישת הייעוץ הראשונית בין אם טלפונית ובין אם בהודעות ביישומון ווטספ, אודות החשש שלה שמא הגרוש שלה יבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגד ילדיהם הקטינים, וימנע את יציאתה לחופשה מתוכננת, והנתבעת ייעצה לה גם בעיניין זה. לטענת הנתבעת, פנייתה של התובעת אליה נעשתה במועד מוקדם יותר ממה שהיא טענה בכתב התביעה, כל זאת בטרם הוסדר עניין תשלום שכר הטירחה.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ואנמק: ראשית, הסכם שכר הטרחה כולל הוראה בדבר חובת הלקוחה לשלם את מלוא שכר הטרחה, אף אם הייצוג יופסק, כפי שצוטט לעיל, כאשר מדובר בפרקטיקה די מקובלת, במיוחד בתיקים בענייני מעמד אישי, נוכח האופי המיוחד של הליכים אלו, וכדי שלא לקפח פרקליט מייצג שיהיה נתון לחסדיו של הלקוח השוכר את שירותיו.

לדאבוני מדובר במגמה קיימת של הגשת תביעות נגד עורכי דין מייצגים, תוך פגיעה במקצועיות השירות, או בזכאות של עורך הדין המייצג לקבלת שכר טרחה, מגמה הפוגעת פגיעה של ממש במשלח ידם של לא מעט עורכי דין, ואין אלא להצטער על כך. לא מצאתי בטיעוני התובעת משום ביסוס לטענותיה לעניין זכאותה להחזר כלשהו משכר הטרחה שהיא שילמה, דין תביעתה דחייה, וכך אני קובעת.

על כן, התביעה נדחית.