לפניי תביעה קטנה שעניינה מתן צו לביטול עסקה ופסיקת פיצוי כספי בסך כולל של 11,490 ש"ח.
לטענת התובעת, ביום 10.5.2017 רכשה מסך טלויזיה בחנות השייכת לרשת של הנתבעת 1 במחיר של 7,490 ש"ח (ללא מע"מ), אשר הנתבעת 2 מעניקה לו שירות אחריות.
בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 נטען, כי ממצאיו של הטכנאי אשר ביקר בבית התובעת העלו באופן חד משמעי כי מדובר בשבר פיזי במסך הטלויזיה אשר נוצר מלחיצה בפינת הטלויזיה, וכי אופי השבר מלמד, כי הוא נגרם כתוצאה מתערבות חיצונית שאינה קשורה למוצר ולתכונותיו, כי אם לאופי השמוש.
...
אם כן, בהסתמך על תיעוד הדברים על ידי הטכנאי בזמן אמת ועל הצעת המחיר שהציגה התובעת אני קובעת, כי התקלה שנגרמה למסך נבעה משבר או סדק במסך, וכי אין כל ראיה התומכת בגרסת התובעת, כי מדובר בתקלה בשנאי.
לאור האמור, איני נדרשת ליתר טענות התובעת; אך למעלה מן הצורך אתייחס בקצרה ואומר, כי טענותיה של התובעת בנוגע להטעיה ולאי התאמה במוצר המצדיקות ביטול העסקה - דינן להידחות הן בהעדר פירוט בדבר אותה הטעיה או אי התאמה; והן לגופן, מאחר שמדובר בתקלה שהתרחשה כמעט שנה לאחר שנרכש המסך, כאשר משך כל התקופה נעשה במסך שימוש.
אם כן, בהסתמך על הקביעה, כי הנזק שנגרם למסך הוא מסוג שבר או סדק; ולאחר שקבעתי, כי מדובר בנזק שאינו חוסה תחת אחריות הנתבעות בהיותו נובע משימוש רשלני או שלא בהתאם להוראות היצרן, אני דוחה את התביעה.
סוף דבר:
התביעה נדחית.
