תביעה קטנה: פיצויים בגין רכישת רכב פגום

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 9048-04-20 וסלזם נ' הרוש עסקי רכב ויזמות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובע אור וסלזם נתבעות 1. הרוש עסקי רכב ויזמות בע"מ 2. טסט קאר-מכון לבדיקה ורשוי רכב בע"מ פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית, ע"ס 33,900 ₪, לפצוי בגין רכישת רכב עם מנוע לא מקורי וליקויים שהתגלו בו. התובע רכש רכב משומש מנתבעת 1, חברה לעסקי רכב ויזמות (להלן: החברה"), ובדק אותו טרם רכישה במכון בדיקה של נתבעת 2 (להלן: "המכון").

כך, במקרה דומה בו מכון בדיקה מוסמך נתבע על ידי קונה בשל אי גילוי עובדת החלפת מנוע, נפסק – "לגבי החלפת המנוע, טוענת הנתבעת 3, כי אין כל פגם בכך שהמנוע הוחלף, והדבר לא צוין בטופס הבדיקה. לדבריה, משרד התחבורה הוציא נוהל 127, המפרט מדדים לבדיקת רכב לצורכי קנייה ומכירה. בנוהל זה, מיפרט משרד התחבורה את הבדיקות שיש לעשות ולרשום בטופס אחיד של תוצאות הבדיקה, הנמסר ללקוח. בסעיף 23 של אותו נוהל, קיימת היתייחסות לבדיקת התאמה, בין מספר המנוע שנימצא ברכב, לבין מספר המנוע שנירשם ברישיון הרכב, ועל הבודק לבחון ולוודא שישנה התאמה. ככל שישנה אי התאמה, עליו לרשום בהערות הכלליות שבטופס, את אותה אי התאמה, ולהביא את הדבר לידי מזמין הבדיקה. מכאן, לומדת הנתבעת 3, כי "מכון הבדיקה אינו מחויב לדעת או לבדוק אם אי פעם הוחלף מנוע ברכב", כל החובה המוטלת עליו, היא לבדוק את התאמת מספר המנוע המותקן ברכב, למספר המנוע הרשום ברישיון הרכב.

...

גם אם המסקנה היא שונה משל בעל מקצוע מיומן אחר, עדיין יש לבחון אם האדם הסביר היה נוקט בדרך פעולה אחרת מזו שבה נקט המזיק, או אז נוכל לומר כי שהמזיק רשלן.

סיכומו של דבר, אני פוסקת כי הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 3000 ₪ וכן הוצאות משפט על סך של 600 ₪.

התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

פסק הדין של בית משפט קמא עוסק בתביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבה במסגרתה עתר המבקש לחייב את המשיבה בפצוי בגין תיקון ברכב שרכש מהמשיבה כרכב משומש , עת שנידרש להחליף כשבועיים מהרכישה, ממיר קטליטי בעלות של 7,227 ₪.

המבקש חזר ושטח בבקשתו את טיעוניו שהובאו בפני בית משפט קמא כשהוא מדגיש כי במוסך שטיפל בתקלה בממיר הקטליטי נוצרה בעקבות חוסר טיפולים בזמן והכנסת חלקים לא מקוריים, והיה מצופה מבית משפט לתביעות קטנות למנוע ניצול החברה שמכרה לו רכב שלא טופל במועד במוסך לא מורשה והשתמשה בחלקים לא מקוריים.

ההלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם במאגרים) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תנתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, [פורסם במאגרים] פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, עיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, ובהתאם לסמכותי לתקנה 406 א לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מוצא כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה דחייה.

אי לכך לא מצאתי מקום להתערב בפסק הדין ודין הבקשה להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 41095-08-19 טבגה נ' קרסו מוטורס בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובע אלון טבגה נתבעת קרסו מוטורס בע"מ פסק דין

מונחת לפניי תביעה כספית על סך של 10,000 ₪ להם עותר התובע כפצוי בגין אי עמידה של הנתבעת בתנאי האחריות ביחס לרכב שרכש אצלה ונימצא תקול.

ברם, העובדה שהתובע פונה כבר לאחר מספר ימים בגין נורה דולקת – יכול והסיבות רבות הן אולם לא בידיעתו משרכש רכב תקין על פניו (חרף כך שטופס מכון הבדיקה סומן רובו ככולו "לא תקין" והתובע בחר לרכוש את הרכב אולם יכול ומדובר בליקויים בעלי משמעות נמוכה ואין שם תקלה המעידה דוקא על הגורם לנורה דולקת) – ומאז פנה פעם אחר פעם כשרובן ככולן נימצאו מוצדקות ונתגלו תקלות, אומרת דרשני.

...

כאמור, בסופו של דבר על הנתבעת להוביל לפתרון הבעיה משהיא עצמה אינה טוענת כי התובע גרם לתקלה.

על כן, אני סבורה כי יש ליתן לתובע פיצוי על דרך של ניכוי 3% מהמחיר ששילם התובע לנתבעת על הרכב (64000 ₪) ₪ שיש בו גם לגלם את עוגמת הנפש והטרחה הכרוכה "בריצות" למוסכים ובתוספת הוצאות משפט ריאליות משבנסיבות העניין הנתבעת כן ניסתה לייתר את התובענה וכן הוציאה תשלומים עבור תיקונים – כך שסך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 2100 ₪ תוך 30 יום מהיום.

לפניי תביעה קטנה שעניינה פיצוי בגין עלויות תיקון ליקויים שהתגלו ברכב לאחר רכישתו ובגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלות הנתבע.

מקום בו הפגם נעוץ בהטעיה, כפי שטוען התובע, קובע סעיף 15 לחוק כי: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

...

ויוער, לא יכולה להיות מחלקות שבמועד הרכישה הרכב נסע כראוי והמנוע לא היה "תפוס" ובשים לב לכך שאותה תקלה בלתי מבוררת בגינה הגיע הרכב למוסך מורשה שלשה חודשים קודם לכן לא באה לידי ביטוי במצב הרכב במועד מכירתו לאחר שתוקנה בסכום זניח, הנני מקבלת את גרסת התובע באשר להיעדר ידיעה אודות הליקוי הקיים ברכב ודוחה את הטענה של אי גילוי, משעה שחובת הגילוי אינה יכולה, מטבע הדברים, לחות המידע שאינו בידיעת המוכר.

מעבר לנדרש אציין כי דין התביעה להידחות גם בשל אי הוכחת גובה הנזק, משעה שהשמאי שהנתבע ביקש לפסול את חוות דעתו עקב קשריו המקצועיים בין השמאי לבין התובע שעיסוקו בסחר ברכבים, לא התייצב לדיון על מנת להיחקר על חוות הדעת ולעמוד מאחורי מסקנותיו.

סוף דבר, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

לפניי תביעה קטנה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב סרוב הנתבעת לתיקון הרכב שרכש ממנה בהתאם לתנאי אחריות.

טענות הצדדים: לטענת התובע, הוא רכש מהנתבעת רכב חדש עם פגם בתיבת ההילוכים שמקורו בייצור ותיקונו מחויב במסגרת אחריות היצרן.

בנוסף, מצאתי לדחות את דרישת התובע לפצוי בגין הוצאות גרירה, מאחר ואלו לא שולמו על ידו אלא על ידי החברה שבבעלותו ומשלא הובאה לפניי כל ראייה שמי שנשא בהוצאה זו בפועל הוא התובע, לא ניתן להעתר לתביעה בגין ראש נזק זה. אציין כי טענת הנתבעת שהרכב מושא התביעה נמכר לחברה, דינה להדחות.

...

אשר לדרישת התובע לפיצוי בגין עלויות רכב חלופי, הרי שבהיעדר כל ראיה שמלמדת על ההוצאה בפועל, דין הדרישה להידחות.

בנוסף, מצאתי לדחות את דרישת התובע לפיצוי בגין הוצאות גרירה, מאחר ואלו לא שולמו על ידו אלא על ידי החברה שבבעלותו ומשלא הובאה לפניי כל ראייה שמי שנשא בהוצאה זו בפועל הוא התובע, לא ניתן להיעתר לתביעה בגין ראש נזק זה. אציין כי טענת הנתבעת שהרכב מושא התביעה נמכר לחברה, דינה להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 15,472 ₪.