תביעה קטנה: סכסוך שיפוץ דירה באילת

התובע הוסיף וטען כי השקיע רבות בשפוץ סידור ועצוב המסעדה.

בסיכומים מטעמו מרחיב בסוגיה וטוען בין היתר, כי הנתבעת עצמה ראתה את המסעדה כשייכת לה. מנגד טענה הנתבעת כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק, המדובר בסכסוך בתוך המשפחה ו/או עיסקי ומבקשת בפתח כתב הגנתה לדחות את התביעה על הסף.

הנתבעת מצאה שוכרים חלופיים ולתובע הודע על פינו מהמסעדה עד ליום 8.8.16 אך המשיך להפעיל את המסעדה והתבצר בה. בסופו של יום פינה התובע את המסעדה רק בתום תקופת השכירות ביום 22.9.16 והנתבעת נאלצה לשלם הוצאות המסעדה עד למועד זה. הנתבעת טוענת לקזוז בגובה של 256,735 ₪ , בין היתר, בגין דמי שימוש ראויים בדירתה, הוצאות מחייתו בזמן שהתגורר בדירתה הלוואה שנטל מאמה של הנתבעת, הוצאות שימוש במסעדה כמגורים בתקופה שבין 6.16 – 22.9.16, משיכת כספים מקופת המסעדה שלא כדין, שווי טובות הנאה שקבל.

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; מיום 5.8.1971 תיקון מס' 1 ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920) (1) בתובענות בין עובד למעביד עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944; מיום 31.1.1996 תיקון מס' 25 ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435) (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 [נוסח חדש]; מיום 15.7.2014 תיקון מס' 46 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535) (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו" מיום 14.6.1990 תיקון מס' 18 ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902) הוספת פסקה 24(א)(1א) מיום 15.7.2014 תיקון מס' 46 ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535) (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; אשר למאפיין את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לפי סעיף קטן 24(א)(1), נפסק כי: "עינינו הרואות, סע' 24 (א)(1) לחוק קובע כי על מנת שלבית הדין תוקנה סמכות ייחודית, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים. הראשון - הלגיטימציה של הצדדים והשני - העילה"(ראו: תב"ע מב/3-14 שחם - קו צנור אילת אשקלון בע"מ,( 30.5.82)) מכאן שסמכותו של בית הדין לפי סעיף זה קמה בהתקיים שני מבחנים מצטברים: מבחן זהות הצדדים, היינו היות הצדדים לתובענה עובד ומעסיק, ומבחן זהות העילה, היינו היות עילת התביעה, עילה שמקורה ביחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, ולרבות השאלה בדבר עצם קיומם יחסי עובד ומעסיק.

...

כאמור, בנסיבות המקרה שלפנינו מצאנו שמרבית הסממנים מצביעים על העדר קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים ולכן אין רלוונטיות למתכונת ההתקשרות .

לסיכום, ממכלול העובדות והראיות שלפנינו הגענו למסקנה ולפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבעת.

סוף דבר לאור כל האמור תביעת התובע – נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות באשדוד ת"ק 29640-11-17 דנילנקו ואח' נ' פרל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה אירנה רוזן התובעת הנתבעת שכנגד מרגריטה דנילנקו הנתבע התובע שכנגד שלמה פרל פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן פיצוי בגין ארוע קריסת תיקרה שארעה בדירה ברחוב אחי אילת 12 בעיר אשדוד (להלן: "המושכר") אותה שכרה התובעת מהנתבע משנת 2015.

לאחר שבאחד מניסיונות התאום הודיעה הנתבעת כי המועד אינו נוח מבחינתה, יצר עימה קשר הנתבע והלין על כך שהיא מונעת את הביקור (עמ' 1 ש' 19 ואילך) על אף שבסופו של יום הביקור היתקיים: "היתקשר אליי אחד הפועלים תיאמנו והם לא הגיעו לא ביום ראשון ולא ביום שלישי וגם לא יום חמישי שקבענו. אחרי זה היתקשר אליי התובע היתהפך עליי ואמר למה אני לא עונה ולא מכניסה פועלים והכל היה הכחשה. אני כן דברתי איתם וכל פעם היו להם תירוצים שהם מתעכבים ושהם לא יכולים להגיע. בסופו של דבר דיברנו ביום ראשון אחרי שקבעתי איתם והם הגיעו בשעות הערב ובדקו את הדירה ואחרי זה נעלמו. כנראה שהם הסתכסכו במחיר כמה זה יעלה להם הם משכו את הזמן במקום לתקן באותו יום כי התיקרה הייתה במצב נוראי..." (עמ' 3 למטה ועמ' 4 ש' 1-2).

הנתבע בחר להיתעלם מטענת התובעת לפיה בעלי מיקצוע מטעמו ביקרו בדירה אך מאז ביקורם לא נעשה דבר ולא חקר את התובעת על התכתבותה עם שאבי ממנה עולה, כאמור, כי שאבי נתן לנתבע הצעת מחיר לשפוץ וכי השפוץ לא בוצע עד לקרות ארוע הקריסה.

...

באשר לתביעה בגין הנזק למיטלטלין, הנני מקבלת את ממצאי חוות דעת שמאי מר חיים שריקי ומחייבת את הנתבע בתשלום סך של 9,710 ₪ בהתאם לחוות הדעת כאמור.

בהיעדר כל אסמכתא, דרישת התובעת לפיצוי בגין דמי שכירות ואובדן שכר נדחית אף היא.

התביעה שכנגד נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת אילת הרנוף) מיום 28/7/19 בת"ק 17701-07-18 ולפיו נדחתה תביעת המבקשים והם חויבו בהוצאות בסך 500 ₪.

לא שילמו לנתבעים על כך. לפני כ- 3 שנים (בעת הגשת כתב ההגנה) הנתבעים ערכו שפוץ והתובע הציע להם להיתחבר לצנור הביוב העובר דרך החנייה שלהם וכך הם עשו.

התובע אישר בחקירתו; כי כאשר הנתבע רכש את הדירה בבניין; צנור הביוב כבר היה במקום שהוא נמצא היום.

לאחר עיון בבקשת רשות ערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתגובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

...

לאחר עיון בבקשת רשות ערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

ב) באשר להחלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול: מדובר בהחלטה דיונית הנוגעת באופן מובהק לניהול ההליך, מסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה. בימ"ש קמא ציין מפורשות כי הדיון זכור לו ולאחר שעיין בטיעוני הצדדים בעניין, הגיע למסקנה כי פרוטוקול הדיון משקף את שנאמר בדיון.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת (להלן: "בית משפט קמא") מיום 17.1.22 שניתן במסגרת ת"ק 28495-03-21 על ידי כב' השופטת ליאורה אדלשטיין.

בתאריך 27.12.20, הציגו המבקשים למשיבה דירה בעיר אילת.

בעיניין זה נאמר לא אחת שככלל, בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות שתכליתם בירור יעיל מהיר ופשוט של סכסוכים, הליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ראוי שיסתיים ללא הליך השגה וכי הרשות לערער תנתן במקרים חריגים שבהם נפל פגם מהותי הדורש את היתערבות ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (19.3.15)).

עוד הביא בחשבון במסגרת פסק דינו את השתלשלות האירועים העובדתית, לאחר ששמע את הצדדים ובין היתר ציין בהקשר זה בפסק דינו שהמבקשת 1 גילתה למוכרת, ללא רשות המשיבה, את השווי שהרוכשים היו מוכנים לשלם, ולא הוסיפה שסכום זה כולל את השפוץ שיש לעשות בנכס.

...

תחושתם הסובייקטיבית של המבקשים, מובנת נוכח כך שהם הציגו למשיבה נכס ופעלו בעניין ובסופו של דבר לא נהנו מדמי תווך.

לאור כל האמור ונוכח אמות המידה המחמירות למתן הרשות לערער על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, אין לפני נסיבות המצדיקות את מתן הרשות לכך.

על כן, הבקשה למתן הרשות לערער נדחית.

בפני כבוד השופטת אילת גולן-תבורי תובעים 1.פלוני 2.פלונית 3.פלונית נתבע פלוני פסק דין

תמצית טיעוני הנתבע התביעה הוגשה בחוסר תום לב, ביוזמת התובעת 3 שצרפה לסכסוך את ההורים בהפעלת השפעה בלתי הוגנת עליהם.

הוריו היו עולים חדשים מבוגרים והאחות קטנה, לא ידעו לדבר עברית, בשונה ממנו.

במסגרת ההליך ובסיכומים, הצדדים כינו את הנכס פעם דירה ופעם בית, להלן ייקרא: "הבית" או "הנכס". 13 הקשר המשפחתי בין הצדדים - התובעים 1-2 הם הוריו של הנתבע ("ההורים"), התובעת היא אחותו ("האחות", "הבת") של הנתבע (גם "האח", "הבן").

מעבר לטענה כי נעשה ריצוף ומחיצות בקומה השנייה של הבית בה הייתה מעטפת, (הוגש היתר בניה מיום 3.4.1997 , נספח ד' לתביעה), הרי שהתובעים לא הגישו מסמכים על שפוץ, עלויות כספיות, קבלות וכדומה.

...

(28-30 ,19-20 , (ע' 32 ש' 24 , ע' 34 , ש' 12-16 לסיכום נקודה זו, לא הובא לכך מסמך תומך או ראייה אחרת, והטענה לא הוכחה.

משכך, ונוכח כל האמור לעיל, נדחית בזאת התביעה להצהיר, כי לנתבע אין זכויות בנכס.

סיכום לסיכום נדחית התביעה לסעד הצהרתי לביטול רישום זכויות הנתבע בבית, וכן נדחית העתירה לחלופין, להפחיתן.