תביעה קטנה: הפרת חוק לתיקון סדרי המינהל

11) נדרשה כבוד הנשיאה דורות בייניש לזכותו של אסיר להגיש תביעה אישית כנגד המדינה, לאור הוראות סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר, כך קובעת כבוד הנשיאה בייניש: אפילו אם לא תתאפשר תביעתם הנזיקית בעניינים שסכום התביעה הוא קטן יחסית במסגרת תובענה ייצוגית חוקתית, עדיין פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבתי המשפט, אם באמצעות פניה לבית משפט לתביעות קטנות ואם באמצעות הגשת עתירת אסיר.

התובע זכאי לפצוי בגין הפרה של חובה חקוקה הקבועה בסעיף 2(א) חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958 התובע טוען כי הוא זכאי לפיצויים בסך 30,000 ₪, בגין הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 2(א) לחוק סדרי מנהל.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי סך של 1,800 ₪ הוא פיצוי הולם.

סוף דבר הנתבעת ישלם לתובע סך 865 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24.07.09 ועד ליום 9.10.15, והפרשי הצמדה וריבית מיום 09.10.15 ועד ביצוע התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת פיצוי בגין הפרת חובה חקוקה בסך של 1,800 ₪.

לפניי תביעה כספית בסך 2,000 ₪ שהוגשה בהליך של תביעות קטנות, שעניינה קבלת פיצוי כספי בגין הפרת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט -1958.

...

כאמור לעיל, בסופו של דבר התובע אכן הגיש ערר שנדון על ידי ועדת ערר על פי חוק שירותי הסעד תשי"ח-1958.

חרף העובדה שהשאלה האמורה לא הועלתה על ידי מי מהצדדים, סבורני כי גם כאשר עובד הציבור אינו מוסמך לדון בפנייה מצופה ממנו להוציא מענה בכתב שבו יצוין כי הפנייה שהועברה אליו אינה בסמכותו.

סיכומו של דבר; גם אם הנתבעת הפרה את חובתה להשיב בכתב לפניית התובע, לא שוכנעתי שנגרם לתובע נזק כתוצאה מכך, ומטעם זה אין בידי לקבל את תביעתו הכספית.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 44881-11-16 פיין נ' כונס נכסים רישמי תל אביב לפני כבוד השופטת דלית ורד תובע רון פיין (המשיב) נתבעת מדינת ישראל- כונס הנכסים הרישמי תל אביב (המבקשת) החלטה

לאור טענת המבקשת המתייחסת לתוכן ההחלטה, אביא אותה במלואה, בהתאם לנוסח שהביאה המבקשת בנספח 5 לבקשה לסילוק התובענה על הסף ותגובה לבקשה לתיקון סכום כתב התביעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה (למרות שעמדת כנ"ר לא הוגשה) ובפרוטוקול הדיון מיום 15.03.16, הנני דוחה את הבקשה להחזרים.

על מנת להוכיח כי המשיבה הפרה חובה חקוקה של הוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל, נידרש התובע להראות כי החוק נועד לטובתו, כי המזיק הפר את החובה המוטלת עליו וכי הפרה זו היא שגרמה לנזק.

...

לאור טענת המבקשת המתייחסת לתוכן ההחלטה, אביא אותה במלואה, בהתאם לנוסח שהביאה המבקשת בנספח 5 לבקשה לסילוק התובענה על הסף ותגובה לבקשה לתיקון סכום כתב התביעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה (למרות שעמדת כנ"ר לא הוגשה) ובפרוטוקול הדיון מיום 15.03.16, הנני דוחה את הבקשה להחזרים.

לפיכך, אני מקבלת את טענת המשיב כי אין למנות את משך הזמן שבין יום 17.04.16 בו הגיש את הבקשה בתיק פשיטת הרגל לבין יום 09.09.16 בו התקבלה ההחלטה.

אני סבורה כי באיזון מכלול האינטרסים ובכלל זה אינטרס המשיב, הרשות, אינטרס הציבור ועיקרון שלטון החוק, אין בנסיבות המקרה כדי לחסום את המשיב להביא את העניין לבירור בפני בית המשפט משיקולי שיהוי.

מכאן כי אין לקבל טענה זו. סוף דבר לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.

אי עמידה במועד למתן החלטה בהשגה - אין משמעותה קבלת אוטומאטית של ההשגה לטעמי, תוצאת הניתוח הפרשני של חוק הסיוע בכלל, ושל המועד שנקבע בסעיף 20(א)(1) בפרט, הנה כי יש לערוך הפרדה ברורה בין שאלת הזכאות של האזרח לקבלת המענק, לבין שאלת המשמעות של המועד שנקבע בסעיף 20(א)(1) והסנקציה, ככל שקיימת, על הפרת המועד.

הנדבך השלישי במישור הכללי הנו החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958 (להלן: "חוק סדרי המינהל").

(ג) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 12(א) בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם, נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (ב), מקדמה בשיעור של 20% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.

...

המנהל מטעם המשיבה סירב להיעתר לדרישת המערערות, ומכאן המערערת 1 הגישה ביום 21.1.2021 השגות על דחיית הבקשה למענק עבור התקופות 7-8/2020 ו- 9-10/2020.

בנסיבות אלו, אני מקבל את עמדת המערערות, וכן את עמדת בית המשפט המחוזי בחיפה בפסקי הדין בעניין ב.ג. בטחון ופודולסקי, כי יש מקום לתת משמעות כלכלית למועד הקבוע בסעיף 20(א)(1) לחוק הסיוע, אולם המשמעות הינה פסיקת הוצאות המשקפות את המחדל ולא קבלת ההשגה לגופה.

לפיכך, לאחר שבחנתי את ההשגות לגופן, והבאתי בחשבון את נסיבות ההשגות, את הוויתור של המערערות על הטענות לגופן, את החלטות המשיבה, את החלטת ועדות הערר, ובעיקר את האיחור המשמעותי בקבלת ההחלטה בהשגה וכן את ההוצאות של הליך זה, אני פוסק, כדלקמן: אני מבטל את פסיקת ההוצאות שנפסקו בוועדת הערר.

המשיבה תשלם את הוצאות כל אחת מהמערערות, בסך של 55,000 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחת מהן.

על כן, יש לנהל הליך מלא בפני בית-הדין בגידרו על הטוען להוכיח טענותיו, וזאת אף במקרה בו ההליך שהתנהל בפני פקיד התביעות היה לקוי בהיבט של העדר הנמקה מספקת, או אפילו העדר הנמקה בכלל; ולבסוף אפילו אם נניח לטובת התובעים כי חלות על המקרה שלפנינו הוראות החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, ואפילו נניח לטובת התובעים כי החלטת הנתבע מהוה הפרת של החובה לנמק החלטתו כקבוע בחוק זה, הרי שבניגוד לטענותיו, סעיף 6(א) לחוק קובע במפורש כי ההחלטה אינה פסולה אך בשל אי מילוי ההוראות.

לטענת התובעים, בשל מצבם הבריאותי הפסיקו לעסוק בתחום החקלאות, שבו עסקו כל חייהם, עזבו גם את הבית הקטן והישן שהיה בחלקת האדמה שבבעלותם, ובשנת 2010 עברו להתגורר ביחד עם אשתו של המנוח (כיום אלמנתו) בבית המנוח.

...

בשים לב לכך כי המערערים טענות בפני בית דין זה כי לצורך הכנת תביעת הנזיקין, בכוונת בא-כוחם להגיש חוות דעת לגבי השכר בסין, וכן התקבלו מסמכים המעידים על פריצה דיסק ואבנים בכליות, מהם סובלים המערערים, שאינם מאפשרים להם לעבוד,, מצאנו לנכון לחרוג מהכלל לפיו, אין מקום בשלב הערעור לאפשר להביא ראיות או להורות על ברור עובדתי נוסף.

המדובר במחדל משמעותי שאותו מצאנו לנכון להביא לחובת הנתבע במאזן הראייתי.

לסיכום נוכח כל האמור, התביעה מתקבלת, ואנו קובעים כי הורי המנוח היו סמוכים על שולחנו והוא פרנס ותמך בהם.

הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.