כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה קטנה: הפרת חוזה שכירות עקב סירוב ברישיון עסק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בקדם המשפט ביום 17.12.18 טען: "יצחק כתב את הסכום של 250 דולר הוא אמר כל פעם ממלאים 150 הפעם תהיה בעיה. אמר אי אפשר לרשום 650 דולר כאילו יש לי רווחים גדולים ואני מצהיר על רווחים קטנים. הסכום למס הכנסה הוא בדיוק 650 דולר". הסבר זה של התובע אינו מספיק, ונדמה כי אם למי מהצדדים היה אינטרס להסתיר את שיעור דמי השכירות הנכונים ולרשום סכום נמוך יותר, הרי אינטרס זה הוא של המשכיר, התובע, כדי להציג לרשויות המס הכנסה נמוכה יותר.
היתנהגות הצדדים משנת 2015 ועד להגשת התביעה - תשלום דמי השכירות ורישיון עסק.
העידר האפשרות לקבל רישיון קשורה לבעיות של חריגות בניה בנכס, שטיבם לא הובהר כנדרש בהליך זה. עם זאת, הנתבע ידע על הבניה ללא היתר כבר ביום 17.11.09 עת סורבה בקשתו לרישיון עסק מטעם זה. אין לנתבע הסבר מניח את הדעת כיצד ערך שני הסכמי שכירות נוספים עם התובע לאחר שידע על עבירות הבניה ולכן לא יכול הנתבע להשמע בטענה כי התובע "הכריח" אותו לפתוח את העסק למרות שהיה סגור.
אם הפר התובע הבטחותיו מדוע המשיך הנתבע ושכר את החנות לחמש שנים נוספות, עם אופציה? עת ביקש הנתבע להמשיך ולהשכיר את המכולת משנת 2015 ואילך, לאחר שיודע במשך מספר שנים כי התובע לא מכשיר את עבירות הבניה ולכן לא ניתן לקבל רישיון עסק, אין התובע אחראי לשימוש הלא חוקי שעשה הנתבע בנכס.
הנתבע הפר את הסכם השכירות הפרה יסודית בגין אי תשלום דמי שכירות ולכן לתובע קמה עילה לביטול ההסכם.
...
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך של 38,000 ₪ בגין דמי שכירות עד לסוף שנת 2019.
אני מורה לנתבע לפנות את המושכר עד ליום 1.3.2020.
עד למועד זה ישלם הנתבע 1,000 ₪ לחודש וכל איחור בפינוי מעבר למועד זה יגרור חיוב של פיצוי מוסכם בשיעור של 50 $ ליום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה בסך של 32,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו למשיבה, לשיטתה, עקב הפרת הסכם השכירות ע"י המבקש, אי תשלום דמי השכירות, אי תשלום מיסים ונזקים במושכר.
כפי שיפורט להלן, המבקשים טוענים בבקשתם, אשר נתמכה בתצהיר, כי כתב התביעה לא הומצא להם כלל וכי ידעו לראשונה אודות התיק דנן רק מס' ימים לפני הגשת בקשה זו, כאשר הומצאה להם אזהרה מאת ההוצל"פ. עוד טענו המבקשים כי הכתובות אליהן נשלח כתב התביעה אינן כתובות המבקשים וכי אישור המסירה בו נטען כי המבקש 2 קיבל את כתב התביעה אך סרב לחתום הנו מזויף.
עוד טענו המבקשים כי יש להם טענות הגנה, שכן לשיטת המבקשת 1, הוסכם בינה לבין המשיבה כי חוזה השכירות יבוטל תוך הבטחת האחרונה להשיב למבקשת 1 את דמי השכירות ששולמו לה וזאת מאחר והמשיבה הסתירה מהמבקשת 1 כי המושכר חולק שלא כדין ולפיכך לא ניתן היה לקבל רישיון עסק בגלריה שהושכרה למבקשת 1.
ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.
...
לאור זאת אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 14.02.18 יבוטל בכפוף להפקדת סך של 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש בתוך 14 יום מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לאור האמור עתרה בזק לחיוב הנתבע בסעדים המפורטים בכתב התביעה, לרבות תשלום דמי שכירות בגין התקופה שלא שולמה (בנכוי סכום הערבות הבנקאית שחולטה), תשלומי חשמל ומים שלא שולמו, פיצוי מוסכם בגין האיחור בפנוי (ולחלופין דמי שימוש ראויים בגין תקופה זו), פצויי קיום (בגין התקופה שעד סוף תקופת הסכם השכירות), וחיוב בגין עלויות השבת מצב המושכר לקדמותו.
הנתבע הוסיף וטען כי בפועל לא נעשה שימוש בנכס, למעט בחלק קטן ממנו לזמן קצר ובאופן חלקי בתקופת התפר שבין השכרת חלקו לצדדים שלישיים ועד צו הפסקת העבודה, ולמעשה פונה הנכס כבר בסביבות חודש מרץ 2014.
יתר על כן, מהסכם השכירות עולה בבירור כי הנתבע היה מודע לכך שלצורך הפעלת העסק אותו ביקש להפעיל במושכר ובמושכר הנוסף (חניון וכן חנות ירקות ו/או יממית בהתאמה), יידרש לקבלת רישיונות והיתרים, אשר באחריותו לדאוג להשגתם, תוך שהובהר היטב בהסכם השכירות כי אי קבלת הרישיונות וההיתרים לא תשחרר את השוכר מהתחייבויותיו עפ"י ההסכם (סעיף 4.3 סיפא).
לאור נתוק הקשר מצד הנתבע, סרובו לשלם את דמי השכירות והמשך הפרות הסכם השכירות, הודיעה בזק לנתבע, ביום 24.8.2015 על ביטול הסכם השכירות ובהמשך (בחודש ינואר 2016) אף הגישה תביעה לפינוי המושכר (תא"ק 23617-01-16), במסגרתה ניתן בהסכמה פסק דין לפינוי (תוך שהנתבע שומר על טענותיו כי כבר פינה את המושכר).
...
התביעה שכנגד מן המובא לעיל עולה, כי משמצאתי כי הנתבע לא ביטל את הסכם השכירות חרף הגילוי אודות זכויות בזק במושכר, ומשלא מצאתי ממש בטענותיו כי בזק הטעתה אותו ברכיבים נוספים, מסרה לו מושכר אשר אינו תואם את המוסכם, הפרה את ההסכם עימו או פעלה כלפיו בחוסר תום לב – הרי שדין התביעה שכנגד להידחות.
סוף דבר ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש והן נדחות.
התביעה שכנגד נדחית ללא צו נוסף להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מציינת כי נימנע ממנה לקבל רשיון עסק במקום וכן חברת הביטוח מסרבת לבטח את העסק.
חשבונית מרץ-מאי למים וחשמל תשולם, ומתוך חשבוניות הארנונה תשלם הנתבעת 5,689 ₪ עבור המחסן הקטן (4 חודשים – פברואר עד מאי) ו-12,416 ₪ עבור המחסן הגדול (כנ"ל).
בתביעה שכנגד אני קובעת כי התובעת הפרה את הסכם השכירות בכך שהשכירה לנתבעת חלק מהמתחם שאין לו היתר בניה, ושהנתבעת לא היתה יכולה לקבל בו רשיון עסק ולבטח אותו, ואילו נשארה במקום, היתה נמנעת ממנה יכולת להיתקשר עם גופים מוסדים וממלכתיים הדורשים רשיום עסק וביטוח.
...
בתביעה שכנגד אני קובעת כי התובעת הפרה את הסכם השכירות בכך שהשכירה לנתבעת חלק מהמתחם שאין לו היתר בניה, ושהנתבעת לא היתה יכולה לקבל בו רשיון עסק ולבטח אותו, ואילו נשארה במקום, היתה נמנעת ממנה יכולת להתקשר עם גופים מוסדים וממלכתיים הדורשים רשיום עסק וביטוח.
לפיכך, בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעת סך 25,158 ₪ בצירוף האגרה.
בתביעה שכנגד תשלם התובעת (נתבעת שכנגד) לנתבעת (תובעת שכנגד) סך של 60,000 ₪ בצירוף האגרה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

אשר לתביעה הנגדית, טוען שושני כי לאחר שהתחוור לחברת מרינה כי הקמת המפעל אינה אפשרית ללא המימון הצבורי וללא ביצוע התאמות נידרשות הכרוכות בעלויות כספיות משמעותיות, היא יצרה תביעה מלאכותית יש מאין, שכל מטרתה להיתחמק מהתחייבויותיה עפ"י הסכם השכירות, ותוך ייחוס טענות סרק לשושני בדבר הפרת ההסכם, כדי להצדיק קיצור תקופת השכירות ונטישת המושכר, ללא הודעה מוקדמת, ביטול המחאות דמי השכירות וגרימת נזקים למבנה המושכר.
חברת מרינה המשיכה גם בחודש אפריל 2018 לטעון לקיומם של ליקויים נוספים במושכר שהמשכיר חב בתיקונם, וביניהם אטימת ספי הדלתות ומעטפת המושכר, לאור דרישת משרד הבריאות המתנה מתן רישיון עסק בהסדרת נושא זה; מפסק זרימת מים חוזרת; מכלי הפרדת השמן; תיקונים שלא ניתן לראות בהם הפרה יסודית של הסכם השכירות ואשר לא ניתן לתקנה.
הפרת החוזה ע"י המשכיר - הסגת גבול במושכר, הפרעה לשימוש בו ושימוש בברזי המים שבמושכר להשקיית העצים הגובלים בו טוענת חברת מרינה כי שושני הפר את ההסכם הפרות יסודיות חוזרות ונישנות, המתבטאות בכך שהוא הסיג הגבול במושכר והפריע באופן תדיר לעבודות ההקמה של המפעל ולשימוש השוטף במושכר, ללא סיבה מוצדקת, העמיד משאיות של עסקו בכניסה למושכר, עשה שימוש בברזי מים על חשבון השוכרת לצרכי השקיית עצים, ביצע עבודות עפר, גרס אבנים ועשה שימוש בפיר המצוי במושכר לצרכי עסקו.
חומר הראיות שהובא לפניי מלמד, כי הפעולות בהן נקטה חברת מרינה לשם הכשרת המושכר היו מאוד מצומצמות, וכללו תשלום אגרת בדיקה כלכלית של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים (29.11.17), אגרת רשוי עסקים (5.9.17) ואגרת פינוי אשפה (נספח 28ט' לתצהיר תייסיר).
לסיכום חלק זה - חברת מרינה לא הוכיחה כי שושני הפר את חוזה השכירות הפרה יסודית, עת סרב לאשר לבקשתה שינויים והתאמות במושכר שהיו דרושים לשם הקמת המפעל, ועקב כך מנע ממנה לקבל את האישורים של המוסדות הרגולטוריים ולהקים את המפעל בקרית שמונה והביא להעתקתו לאיזור הדרום.
...
     התביעה של שושני (ת"א 20007-07-18) מתקבלת באופן חלקי.
לעניין הארנונה, יציג שושני לתיק בימ"ש ולנתבעים, אסמכתא בדבר תשלום הסכום שנפסק בסך 46,919 ₪, זאת עד לא יאוחר מיום 31.10.22, ובהעדר אסמכתא תוך פרק הזמן הנקוב כאן, לא יהיה זכאי שושני לפיצוי בגין מרכיב זה. תביעת שושני נגד הנתבע 3, שלום כהן, מכוח כתב הערבות האישית, נדחית.
התביעה של חברת מרינה בת"א 63017-07-18 נגד שושני, נדחית בזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו