לפניי תביעה קטנה ע"ס 13,200 ₪ שבבסיסה סיכסוך ומחלוקות שנתגלעו בין שוכר של דירת מגורים (התובע) לבין משכיר הדירה (הנתבע) וזאת לאחר סיום מערכת היחסים החוזית בין השניים.
לטענת התובע, במהלך תקופת האופציה הנתבע הפר את חוזה השכירות בכך שלא אפשר לו לממש את אשר סוכם בסעיף 11 לפיו, "השוכר יהיה רשאי להעביר לאחר את זכויותיו על פי החוזה....", כאשר "המשכיר יהיה רשאי להיתנגד להעברת הזכויות לאחר מטעמים סבירים בלבד".
לטענת התובע, עת ביקש "להעביר" את חוזה השכירות לשוכרים פוטנציאליים אחרים, הוא ניתקל לכך בסרוב בלתי מוצדק ובלתי מנומק מצד הנתבע.
כמו כן, הנתבע סרב להחזיר לתובע דמי פקדון בסך 10,000 ₪ ששולמו על ידו במזומן בסמוך לחתימת החוזה וזאת בטענה לנזקים בדירה - טענה אתה דוחה התובע מכל וכל, שהרי לטענתו הדירה נשמרה נקיה ומסודרת כפי שהתקבלה לראשונה.
הנתבע הסכים לכך וסיכם עם התובע, כי יפנה את הדירה ביום 31.7.2021 ובהתאם לחוזה, דהיינו - ידאג לשוכר חלופי ויחזיר את הדירה למצבה כפי שנמסרה לו.
התובע אכן הפנה לנתבע שוכרים חלופיים פוטנציאליים, אך אלה לא התאימו לנתבע מסיבות כאלה ואחרות - כולם סבירות והגיוניות (כך, למשל, אחד השוכרים הציג תלוש שכר ע"ס 7,500 ₪, בעוד שדמי השכירות עמדו ע"ס העולה על 10,000 ₪).
הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד, אך העלה במסגרת כתב הגנתו טענות קזוז, כדלקמן:
ביצוע תיקונים בעלות של 5,287 ₪ (הוצגו חשבוניות שונות בגין תיקון מסילות תריסים וחלונות, תיקון ברז וכו');
תקוני חשמל בעלות של 800 ₪;
פינוי המחסן בעלות של 800 ₪;
תשלום פיצוי בגין איחור של ארבעה ימים בפנוי הדירה בסך 4,000 ₪ (1,000 ₪ לכל יום איחור, כפי שנקבע בסעיף 10 לחוזה השכירות);
החזר סך של 2,000 ₪ - תשלום אותו "אולץ" הנתבע לשלם עבור המנורות, כמפורט לעיל;
עוגמת נפש בסך 5,000 ₪.
...
עיקר טענות הנתבע
לטענת הנתבע, בחודש מרץ 2021 התובע הודיע לו, כי הוא מעוניין לממש את תקופת האופציה והוא נעתר לכך.
בשים לב לכל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע להשיב לתובע את דמי הפיקדון בסך 10,000 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין.
סבורני, כי הנתבע נהג בחוסר תום לב שעה שסירב להשיב לתובע את דמי הפיקדון.
לא מצאתי לחייב את הנתבע להשיב לתובע סך של 1,200 ₪ בגין עלות צביעת הדירה, שהרי מהראיות והעדויות עלה, כי התובע הסכים לשאת בסכום זה. בנוסף לסכומים האמורים, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪.
