תביעה קטנה: הפרת חוזה לייצור ואספקת בגדי ים

לפניי תביעה קטנה ע"ס 29,982 ₪ שעניינה היתקשרות בין הצדדים לייצור ואספקת בגדי ים וטוניקות שיפון בעיצוב התובעת, אשר שעלתה על שרטון.

התובעת טענה להפרת ההיתקשרות מצד הנתבע, שכאמור דחה טענותיה וטען כי התובעת חייבת לו כספים.

לדבריה, על פי הסכם ההיתקשרות היה על הנתבע לספק את כל 300 בגדי הים שהוזמנו בתוך 14 ימים ממועד אספקת כל הבדים על ידה ביום 30.4.14.

...

לא מצאתי עיגון לכך, ואינני מקבלת את הפחתתם מחיובי התובעת.

לאור כל האמור אני מקבלת חלקית את תביעת התובעת ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של בגין 61 בגדי הים שלא סופקו (4,030 ) וכן פיצוי בסך של 1,000 ₪ ובסה"כ 5,030 ₪.

לפיכך על הנתבע לשלם לתובעת סך שלך 4,500 ₪ בנוסף, כפוף לכך שהתובעת תחזיר לנתבע את 21 בגדי הים ו-10 טוניקות השיפון שסיפק בעודף וזאת בתוך 15 יום ממועד פסק הדין, ישלם הנתבע לתובעת סך נוסף של 750 ₪ עבור הבד.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 48465-02-15 כהן נ' המדינה בפני כב' הרשם הבכיר בן שלו תובע גבריאל כהן נתבע שי עמית - החשמל של המדינה פסק דין

לטענת התובע, ביום 20.1.15 יצר קשר עם בית העסק והתברר לו על ידי נציג בשם אבי, כי קיים עיכוב של יום או יומיים באספקה.

ניזקו של התובע, בסך כולל של 6,000 ₪, פורט בהעדר אפשרות לכבס לו ולילדיו את בגדיהם, הוצאות בגין מכבסות, רכישת בגדים חילופיים נקיים ועגמת נפש, כמו גם הוצאות התביעה.

אולם כאמור, גם לו אניח כי מקום ביצוע התשלום במזומן שנטען על ידי התובע בכתב התביעה לא היה מוסכם אין לכך נפקות בבחינת השאלה האם אמנם התובע דוקא הוא שהפר את ההסכם ובכך היה זכאי בית העסק לתרופה דוגמאת ביטולו.

מכל מקום, עת הפר הנתבע את ההסכם, זכאי היה התובע לביטולו, וכפי שמורנו סעיף 22 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג – 1973, סעד של ביטול (ללא השבה דה-פאקטו – שכן המוצרים לא סופקו והתמורה לא שולמה), איננו גורע מזכאות התובע לסעדים נוספים.

...

לעניין עגמת הנפש, שוכנעתי כי אכן נגרמה לתובע עגמת נפש רבה נוכח השתלשלות האירועים שפורטה לעיל ואשר הובילה להפרתו ולביטולו של ההסכם.

פועל יוצא מכלל האמור לעיל הוא שהתביעה מתקבלת בחלקה, כאמור.

הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 1,200 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא יעשה כן יישא החיוב הכספי הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לפניי תביעה כספית בסך 10,000 ₪ שעניינה אספקת מכונת כביסה פגומה שגרמה לתובעים לנזקים בשל הכתמת בגדים שאינם ניתנים להסרה.

לטענת התובעים, ביום 8.11.20 בעת ביקור טכנאי מטעם סמ ליין בביתם, שפכו התובעים מרכך כביסה על אחד הבגדים והציגו בפני הטכנאי את הכתם שנוצר שאינו זהה לכתמים על הבגדים לאחר השמוש במכונה.

בשל הפרת החוזה אף נגרמו לתובעים נזקים רבים בשל הכתמת בגדים רבים, וכן עוגמת נפש בשל גרירתם מעל לשנה ללא פיתרון.

בית המשפט העליון פסק לעניין זה: " הינה כי כן, גם כאשר בית המשפט לתביעות קטנות חש כי דחיית התביעה בשל אי הוכחת שיעור הנזק אינה ראויה, אין בידו להיתעלם מן הדין המהותי ולפסוק לתובע שלא השכיל להציג ראיות ממשיות לגבי שיעור הנזק  פיצוי על סמך אומדנה (אלא אם הצדדים הסכימו כי הסיכסוך ייפתר במתכונת שונה). במצבים כאלה, עשוי בית המשפט "לנצל" את הגמישות בסדרי הדין ודיני הראיות על מנת לאפשר לתובע לתקן את מחדלו, ולהוכיח את הנזק הנטען באמצעות ראיות מתאימות.

...

אין בידי לקבל עמדה זו. להופעת הכתמים יכולות להיות סיבות שונות שאינן בהכרח פגם במכונה, לרבות שימוש לא נכון, בעיות תחזוקה ועוד.

גם לו אקבע כי די בהופעת הכתמים כדי להעביר הנטל לכתפי הנתבעות כגורם המקצועי, עדיין לא יהיה בכך כדי להועיל לתובעים, מאחר וסבורני כי הנתבעות פעלו לבדיקת המכונה באמצעות מספר טכנאים מטעמם ואף נטלו את הבגדים המוכתמים לבדיקת מעבדה.

לאור כל האמור לעיל, משלא הורם נטל ההוכחה, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובעת גם עוסקת בהדרכה לשם הקמת עסקים עצמאיים לייצור בגדי ים, ספורט והלבשה תחתונה.

עוד הקדישה התובעת חלק מטיעוניה כנגד אמירות הנתבעת לפיהן היא (התובעת) נותרה חייבת בגין שעות לימוד שלא סיפקה.

בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות העלתה הנתבעת, כלשונה, טענות לפיהן התובעת כאן "הפרה את החוזה למתן קורס תפירה". אותו הליך בבית המשפט לתביעות קטנות הסתיים בפסק דין שניתן על דרך הפשרה ואשר חייב את התובעת בתשלום.

...

לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪.

למעלה מן הצורך יצוין, כי היותו של הארון בגדר "מוצר בהזמנה אישית", עוגנה גם בהסכם בין הצדדים, שכותרתו "הסכם תנאי מכירה, אספקה ואחריות" (להלן: "ההסכם"), אשר צורף לכתב התביעה כנספח 1 (עמ' 3 לנספח זה).

מבלי לגרוע מנפקותה של ההזמנה וממחוייבותו של הלקוח להזמנה שאושרה בחתימת ידו, התובעת העידה כי ייעודו של הארון – ארון בגדים לחדר שינה – הובהרה היטב בפגישה בה הוזמן הארון: "בחדר שינה סופק ארון עומק 46 ס"מ וכרגע יש לי ארון שלא ניסגר ואי אפשר לתלות בו כלום. הזמנתי 50 ס"מ עומק. כרגע יש לי ארון פתוח בחדר השינה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 1, ש' 17-16); "הם ידעו שזה ארון תלייה. מדובר בקולב סנטדרטי של ארון בגדים לחדר שינה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 3, ש' 11); "ביקשתי ארון בגדים לחדר השינה. נטלי תיכננה את הארון. אני לא רוצה את הקרניז. לא ביקשתי קישוט חצוני. ביקשתי עומק 50 ס"מ לתליית בגדים". בהקשר זה, נציגת הנתבעת השיבה כי המוצרים נוצרים לפי הזמנה, וכי דרישת הלקוח מכתיבה את הייצור.

ואולם, אין בשלילת זכות הביטול על רקע ההזמנה האישית והייצור הייחודי עבור התובעת – כדי לשלול זכאות לסעדים ולתרופות מכוחם של דינים אחרים, כחוק המכר וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)". חוק המכר אמנם אינו נוקב בבטול עסקה כאחת מתרופותיו, אך הסעיף הראשון בפרק החוק שכותרתו "תרופות", קובע כי הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בעיניין התרופות בשל הפרת חוזה; קרי – מתווספות להוראות חוק החוזים (תרופות) – הכולל את תרופת הביטול (סעיף 6 לחוק).

ראוי, כי זכות ביטול על רקע אי-התאמה נטענת, על אף החרגתה של זכות הביטול מכוח תקנות חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תוקנה רק כשאי ההתאמה היא מהותית וחמורה, ולא על רקע של אי התאמה ברכיבים שוליים להזמנה (השוו: ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 66472-12-20 איבט וקמל אשכנזי נ' י.ר הום דיזיין בע"מ (נבו 17.07.2022)).

...

בנסיבות בהן לוקה המוצר שסופק לידיה באי התאמה חמורה, הן ביחס לתכונות המוצר שהוזמן (בכך שהוסף לו רכיב שלא התבקש, ואשר גרע ממידותיו בהזמנה), הן ביחס לייעודו (ארון לתליית בגדים) – סבורני כי זכות הביטול עומדת לה, מכוח שילובם של חוק המכר וחוק התרופות.

הסעדים המתאימים בנסיבות העניין, ושיקולים בהענקתם נוכח המסקנה כי זכות הביטול עומדת לתובעת, יש להידרש לשאלה מהם הסעדים ההולמים בנסיבות העניין.

הכרעה הנתבעת תשלם לתובעת סך של 9390 ש"ח בגין הארון, סך של 490 בגין חלק יחסי של הוצאות התובעת עבור ההובלה והמדידה, וכן סך של 1000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת.