תביעה קטנה: הפרת חובת גילוי והצגת מצג שווא בביטול טיסה

בכתב התביעה שכנגד טענה מנוליד בין היתר כי שתי החברות הפרו את ההסכם עימה, פעלו לסיכול ההסכם בינה לבין רשות שדות התעופה, הציגו לה במזיד או ברשלנות מצגי שוא עליהם הסתמכה שגרמו לה לנזק, ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב בנגוד לסעיף 12 לחוק החוזים ועשו עושר ולא במשפט.

בבקשה טענה להפרת הסכמים, הצגת מצגי שוא, הפרת חובת תום הלב במשא מתן וקיום הסכם כמו גם הפרת חובת גילוי לליקויים ולחוסרים רבים במערכת שגרמו לה לנזקים.

לדבריה, די בכך שבקשת ההיתר אינה מניחה תשתית ראייתית להוכחת קיומה של תביעה רצינית, כדי לבטל את ההיתר.

תקנה 500 קובעת כי בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת החלופות שפורטו בסעיפיו הקטנים.

...

סוף דבר אני מקבל את טענת המבקשת כי אין עילת המצאה מכוח תקנה 500 (4) ו-(5) שכן לא הונחה תשתית עובדתית לקיומו של הסכם בין המבקשת לבין מנוליד.

לאחר ששקלתי את האמור אני קובע כי המבקשת תשלם למנוליד הוצאות בסך של 10,000 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בפני תביעה קטנה שהגישו התובעים נגד הנתבעת איסתא ישראל בע"מ, לקבלת פיצוי כספי בגין ביטול טיסה ועוגמת נפש בשל הפרת חובת הגילוי והצגת מצג שוא לפיה כל המועדונים באי "זקינטוס" יעבדו כרגיל, למרות שהמועדונים באי היו סגורים בעקבות הישתלטות נגיף הקורונה.

...

בנוגע לטענת התובעים על אופן ביצוע בדיקות קורונה, מקובלת עליי טענת הנתבעת בסעיף 29 לכתב ההגנה, שם ציינה כי נציג הנתבעת דגם מעל 1,000 לקוחות, צעירים ומבוגרים כאחד, וכי מעולם לא נשמעה תלונה אחת על איכות וטיב הדיגום.

סוף דבר התביעה – מתקבלת חלקית .

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 12,000 ₪ (4,000 לכל אחד).

חיוב במחיר שאינו סטנדרטי, אין בכך משום בגדר עוולה אזרחית אלא אם נעשתה תוך ניצול מצוקת הצרכן לפי סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 או תוך הצגת מצג שוא או הטעה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן או הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן.

מדובר אומנם בפנסיונר (ששמש טייס קרבי בחיל האויר בעברו), אולם הוא עצמו העיד כי הוא בעל 50 שנה ניסיון עם אנשי מיקצוע, "האמון שלי באנשים נשאר אבל יכולת לזהות אנשים שלא ראויים לאמון פחתה" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון).

מכל מקום, הגם שאף בבית משפט לתביעות קטנות הנטל רובץ על התובע הן ביחס לסוגיית החבות והן ביחס לשעור הנזק, כפי שנקבע בעיניין אשקר (רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן), ובעניין קלופשטוק (רעא 2413/18 ‏דגנית פרץ קלופשטוק נ' זויה סטריקוב (4.9.18)), הרי שבמצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה וניתן אף לנהוג בגמישות מסוימת.

הואיל והוריתי על ביטול עסקת שירות התיקונים "הבטוחי" מחמת אי גילוי בדבר החלפת החלקים, ובשים לב לכך שאף אחד מהצדדים לא טען לביקורים ללא תלשום החל מחודש ינואר 2018 ועד לסוף חודש אוגוסט 2018 (כאשר ביקור לפי הסכם השרות אמור להיות פעם בחצי שנה ולמעשה מדובר בביקור הראשון מאז תחילת הסכם השרות), הרי שיש לתמחר את הביקור מיום 20.8 מחדש.

...

לשון אחר; ישנה מחלוקת בין הצדדים, האם הנתבע הגיע למקום בתיאום עם התובע או שהגיע ללא תיאום מראש, אך אין מחלוקת, שהנתבע הוזמן על ידי התובע בסופו של דבר והעסקה עמו נמשכה מספר שנים.

ואולם, הואיל ובאותו מפגש הוא גבה 2800 ₪ וטען שלא מדובר בעניין שיש עליו ביטוח שירותי, והתובע כבר שילם 4900 ₪ למטרת הביטוח שלכאורה המפגש בחודש אוגוסט 2018 היה אמור להיות מכוסה והתובע לאחר אותו מפגש כבר ביטל את העסקה בחודש ספטמבר 2018, ובשים לב לכך שמדובר בעסקה מתמשכת והביטוח הוא למעשה ביטוח פרטי באופן של נתינת שירותים על ידי העוסק עצמו (הביטוח הוא רק בהיבט המילולי ולא המשפטי לפי חוק חוזה הביטוח), הרי שמדובר בעסקה קצובה מתמשכת וברור גם כי התובע לא יקבל שירותים בשנת 2019-2012 וגם לא קיבל עבור שנת 2018 במסגרת הביטוח (עקב הגבייה בנפרד על סך של 2800 ₪ הכוללת גם "טיפול לפילטר ותחזוקה במסגרת הסכם שירות" מלבד "פירוק פילטר ישן" ו"התקנת פילטר חדש") – אני קובעת כי העסקה ע"ס של 4900 מתבטלת והתובע ישלם סך של 1290 ₪, כפי שיפורט להלן, עבור אותו מפגש ולא 2800 ₪ (שכן מדובר רק בפירוק פילטר והתקנת פילטר חדש של 'עמיעד אלפא ספיר' – בשים לב למחיר המסנן כולו שהציג התובע בסך של 489 ₪ והפילטר הוא רק חלק ממנו, ועל כן לא ברור מדוע נדרש הרכיב של טיפול הפילטר ויש בכך משום גבייה כפולה).

על כן, אין בידי להיעתר לסעד אותו מבקש התובע בעניין זה. בטרם נעילה.

סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 7510 ₪ וזאת תוך 45 יום מהיום.

בהתאם נטען להפרת חוזה, הפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי, הצגת מצג שוא רשלני, וכן לעשיית עושר ולא במשפט.

ביום 14.07.2020 הגישו חברות התעופה בקשה לסילוק התובענה הייצוגית מחמת היתיישנות מהותית של עילת התביעה מאחר ולשיטתן מקום בו תובעות המשיבות בשם הקבוצה אותה הן מבקשות לייצג, דמי נזק אשר נגרם להן כתוצאה מביטולי מקטעי הטיסות, נופלת תביעה זו לגדר חוק התובלה האוירית ואמנת מונטראול המסדירים את אחריות המוביל האוירי לנזקים הנגרמים לנוסעים, הקובעים תקופת היתיישנות מהותית של 3 שנים ולא 7 שנים.

עמדת לילך מנגד טענה לילך לדחיית בקשה זו בטענה שזו מוגשת למטרת סירבול ופגיעה ביעילות הדיון, מאחר והאחריות שרויאל ג'ורדניאן מנסה להעביר אל כתפי אליס היא חלקית ביותר ונוגעת לחלק קטן בלבד לנזקים הנטענים ולחלק מסוים בלבד מחברי הקבוצה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, ואנמק.

אני סבורה כי סרבול והכבדה אלה אינם עדיפים על פני ניהול הליך שלם ונפרד שעשויה רויאל ג'ורדניאן, ככל שתחויב בהליך זה, לנקוט כנגד אליס.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לשיטתן, היתנהלות זו של חברות התעופה עולה כדי הפרת חוזה, הפרת חובת תום הלב וחובת גילוי, הצגת מצג שוא רשלני ועשיית עושר ולא במשפט.

ב-7 השנים שקדמו לבקשת אישור זו, כרטיסי טיסה (לישראל או ממנה או בטיסת המשך) עם מספר מקטעים והתייצבו במועד, אך לא הורשו לעלות לטיסה מכל סיבה שהיא או שהתייצבו זמן סביר לאחר ההמראה, קרי החמיצו את הטיסה בתום לב, ולמרות זאת המשיבות ביטלו להן באופן אוטומאטי, גורף וחד צדדי את כל יתר מקטעי הטיסה, לרבות את טיסות החזור, ולא השיבו להם את התמורה בגין שווי המקטעים אשר לא נוצלו על ידם", וכן כנוסעים כאמור אשר לא התייצבו לאחד ממקטעי הטיסה "מכל סיבה לגיטימית" (פסקה 139 לבקשת האישור; להלן: הקבוצה המיוצגת).

מעורבותה של אליס בארוע מגלמת את זיקתה לעילת התביעה האישית של לילך, ולכל היותר את זיקתה לתת-קבוצה קטנה של לקוחות שרכשו כרטיסי טיסה של RJ באמצעות אליס.

...

מהטעמים שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם המקרים המצדיקים התערבות.

על רקע האמור, אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, שלפיה הסרבול וההכבדה שתגרור קבלת הבקשה לצירוף אליס לעת הזו עולים על התועלת הטמונה בכך.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.