תביעה קטנה: הטעיה בעסקת רכישת גור כלבים

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 59345-02-17 שפירא נ' סימון ע.מ. 35985159 ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט אילן בן-דור תובעים בר שפירא נתבעים 1. כלבים זעירים סימון ע.מ. 35985159 2. סימון עמרם נוכחים: אין התייצבות למי מהצדדים פרוטוקול

לכתב התביעה צורפו, בין היתר, קבלה, מיסמך ערוך על ידי וטרינאר המציין כי הגור מת מפרוו שהסתבר שהיה לו טרם נימסר לאימוץ, דוח המכון הוטרינרי, לפיו: "הממצאים תואמים לנגיעות בנגיף הפרוו". בכתב הגנה – הנתבע, בין היתר, טען שהגור נימסר בריא לאחר שכבר חוסן מנגיף הפרוו, אך  שהסביר לתובעת שעליה לקחת אותו לבדיקה וטרינארית לפני הקניה.

סעיף 2 לחוק זה קובע כי איסור הטעה לשון אחרת לעוסק איסור  על עשיית דבר העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעיסקה  (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות" הן "עניין מהותי בעיסקה" כמובנו של סעיף 2(א)(2) לחוק הגנת הצרכן.

בס"ק ב' בין היתר: "המוכר מתחייב בהסכם זה כי סוג הכלב/ה שיצו ....וכי הכלב/ה שנקנה במצב בריאותי תקין ....במידה והינך נידרש לטפול רפואי אצל וטרינאר מכל בעיה שהיא הקונה ישא בהוצאות הרפאיות , אין החזר כספי מצד המוכר". במסמך השני שהוא קבלה מיום 27.1.18 נכתב באופן דומה גם כדלהלן: "1. הגור/ה  נמצא במצב בריאותי תקין. 2 .במידה והגור נזקק לטפול רפואי אצל וטרינאר אל כל טפול אחר, מכל בעיה הקונה יישא בהוצאות רפואיות אין החזר כספי מצד המוכר".   לא נמצאה בהסכם תניה המחייבת קונה לבדיקה על חשבונה לפני הרכישה.

...

הנתבע, בין היתר אמר כי: " מכרתי להם גור תקין מבחינתי אוכל שותה". התובעת בין היתר העידה כי: "מה זה גור שאוכל ושותה? נראה לך שהייתי קונה במצב כזה, כתוב מצב בריאותי תקין". עוד העידה: "הנתבע אמר לי שהוא לאחר בדיקת וטרינר". הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני, הגעתי למסקנה כי הורם הרף לכך שהנתבע הפר חובתו כשמסר גור חולה.

ובמקרה זה הגור מת. ואין לעזרתי נוסחה מתמטית לאומדן הנזק הלא ממוני, ויש להתחשב במורכבותו לניזוק האינדיבידואלי וברשימה פתוחה של שיקולים בהם, בין היתר, זמן שהות הגור, מצבו הרפואי, טיפולים להם נזקק מורכבותם ומשכם, תגובה בבית לפטירתו לאחר דאגה כנה לו.  סוף דבר לפני התביעה נכונה הייתה התובעת להסתפק בפיצוי בסך של 3000 ₪ אך משלא הסתייעה פשרה נדרשת הכרעה על פי הנזק שהוכח.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל ישלם הנתבע  את הסכומים הבאים בגין הנזק הלא ממוני: סך של 3150 ₪ שיישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המכר (27.1.17).

עסקינן בנזק מיוחד וברכיב שעל פניו בר הוכחה פשוטה וברורה מצד תובעת שלגבי רכיבי נזק מיוחד אחר הציגה קבלות אך לא לגבי רכיב זה  נוסף על כך, ישלם הנתבע  בגין הנזק לא ממוני בסך של  900 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 59148-07-22 כהן נ' השטיח המעופף בע"מ לפני כבוד הרשמת בכירה נעמה ניר התובע: גור כהן הנתבעת: השטיח המעופף בע"מ פסק דין

לעניין זה כבר נפסק כי: "אכן, סוכן הנסיעות אינו אחראי לכל תקלה שעלולה להתרחש במסגרת חבילת נופש שנרכשה דרכו. עם זאת, מוטלת עליו חובה להציג נכונה את מאפייניהם הבסיסיים של מוצרי הנופש שהוא משווק, לדאוג בהקשר זה כי המידע שבידיו בנוגע למאפיינים אלה הוא מדויק ועדכני, ובהמשך לכך, לספק בפועל מוצר התואם את מצגים אלה. סוכן הנסיעות נידרש אם כן לא רק שלא להטעות את לקוחותיו, אלא אף מוטלת עליו חובת גילוי אקטיבי של פרטים מהותיים בעיסקה ושל פגמים הידועים לו בשירותים אותם הוא משווק". (כפי שעולה מן העקרונות הכלליים של דיני החוזים, כמו גם מדיני הגנת הצרכן).

...

אין בידי לקבל טענה זו. התובע אינו סוכן נסיעות ואין הוא בקיא במכלול האפשרויות העומדות בפניו.

כמו כן אני מקבלת את גרסת התובע לפיה העובדה כי מחיר החופשה החליפית עלה באופן ניכר- שינתה החופשה את צביונה ונבצר מהתובע ומשפחתו לקיימה כפי שציפו.

מכל האמור לעיל, מצאתי לחייב את הנתבעת בפיצוי בן 7,000 ₪, אותו תשלם לתובע.

לפניי תביעה קטנה לפצויי בסך 34,600 ₪ שהגישה התובעת בגין עוגמת נפש והוצאות, שנגרמו לה עקב רכישת כלב מאת הנתבעת וכן תביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת על סך 30,000 ₪.

במסגרת התביעה שכנגד תובעת הנתבעת הוצאות עו"ד בסך 5,850 ₪, הוצאות תימלול שיחות בסך 1,500 ₪ ושכר עסקה שבוטלה עקב היתנהלות התובעת בסך 12,0000 ₪.

להבנתו אין לגור שום מחלה "דולב פנתה אלי בטענה שיש בעיה עם הכלב, יש לו אלופסיה X שזו מחלת העור השחור, מההבנה שלי אחרי שבדקתי באופן מקצועי, אין מחלה כזו, אי אפשר לאבחן את זה, ואי אפשר לדעת ממה זה מגיע". הוסיף, כי הורי הכלב שרכשה התובעת נמצאים אצלו ויש להם פרווה.

...

על דרך האומדנה, אני קובעת את סכום הפיצוי בסך 2,500 ₪.

בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה שכנגד, ללא צו הוצאות.

סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,500 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט בסך 346 ₪.

עוד על השיקולים שבמינוי בודק ראו גם: פסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) א. חיות - ברע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (פורסם בנבו, 27.05.2015); פסקי הדין של כבוד השופט ח. כבוב בת"צ 1714/08 עינב קפלן בשארי נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 31.05.2015) ובתנ"ג (ת"א) 815-09-13‏ ‏ בארי לנואל נ' גליה מאור, פס' 83-86 (פורסם בנבו, 14.09.2016).

כמו כן קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל הקבוצה והיא האם המשיבה בהתנהלותה הטעיתה את ציבור הלקוחות והפרה את חובת הגילוי החלה עליה עת לא גילתה לציבור הלקוחות כי כרטיס הפיקוד אשר נרכש על ידם, המוגדר בהסכם הפשרה כ"מוח", אינו בהכרח כרטיס פיקוד חדש אלא כרטיס פיקוד משופץ.

באשר לתכליתו של חוק הגנת הצרכן, ובפרט בסוגיית איסור הטעה, ראו דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בע"א 3613/97 דליה אזוב נ' עריית ירושלים (פורסם בנבו, 10.2.2002): מטרתו של חוק הגנת הצרכן היא להגן על הצרכן מפני מעשי מרמה, עושק והטעיה ולהבטיח כי בעשותו עיסקה יעמוד לרשות הצרכן מידע מלא ככל האפשר על טיב העיסקה ועל פרטיה.

..כדי להגן על הצרכן מוצע לקבוע בחוק שורה של חובות ואיסורים על העוסקים והיצרנים, היבואנים, הסוחרים ונותני השירותים – שמטרתם הכוללת היא למנוע הטעיית הצרכן, להביא לידיעתו מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהוא עומד לעשות, ולתת לו כלים לממש את זכויותיו בדרך של הגשת תובענה לפיצויים במקרה של נזק שניגרם לו עקב הפרת ההוראות, לאור העובדה שכיום יכול צרכן, ברוב המקרים, לתבוע את העוסק בבית המשפט לתביעות קטנות, יש להניח כי מכשיר זה יתן בידי הצרכנים מכשיר אפקטיבי למימוש זכויותיהם בתחום שבו הוא דן..

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 17,200 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוח המייצג בסך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. אופן תשלום הגמול ושכר הטרחה הוא כמפורט בסעיף 97 לפסק הדין.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

לפניי תביעה קטנה על הסך של 20,350 ₪ שהגישו התובעים כנגד הנתבעים בקשר לעסקה לרכישת גור כלבים שנערכה בין הצדדים.

בשל כך, ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים בהשבה מלאה של סכום הרכישה – 6,000 ₪; עלויות פער אגרת אי-סירוס הגור במשך חייו – 5,250 ₪; פיצויים בשל עגמת נפש על המירמה וההטעייה, כלשון כתב התביעה – 4,000 ₪; פיצוי בגין הטורח בגידול כלב לא מסורס – 4,000 ₪; הוצאות משפט ואובדן ימי עבודה – 1,100 ₪.

...

עם זאת, אני מקבל את טענותיהם של הנתבעים כי לגבי מין הגור, אין המדובר ב"הטעייה מכוונת" או ב"מרמה", כלשון כתב התביעה, כי אם בטעות שעשו התובעים מחמת חוסר מומחיותם.

"סלי האימוץ" שהוצגו אינם נוגעים לכלב דומה או זהה בתכונותיו ואין די בהם כדי להרים את נטל ההוכחה בעניין זה. משהגעתי למסקנה כי אין המדובר ב"מרמה" ו"הטעייה", כלשון כתב התביעה, כי אם בטעות, לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בשל עגמת נפש בגין המרמה וההטעייה כפי שתבעו.

סוף דבר – הנתבעים ישלמו לתובעים את הסך של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12.12.2022 ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.