בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון
ת"ק 59345-02-17 שפירא נ' סימון ע.מ. 35985159 ואח'
תיק חצוני: מספר תיק חצוני
בפני
כבוד השופט אילן בן-דור
תובעים
בר שפירא
נתבעים
1. כלבים זעירים סימון ע.מ. 35985159
2. סימון עמרם
נוכחים:
אין התייצבות למי מהצדדים
פרוטוקול
לכתב התביעה צורפו, בין היתר, קבלה, מיסמך ערוך על ידי וטרינאר המציין כי הגור מת מפרוו שהסתבר שהיה לו טרם נימסר לאימוץ, דוח המכון הוטרינרי, לפיו: "הממצאים תואמים לנגיעות בנגיף הפרוו".
בכתב הגנה – הנתבע, בין היתר, טען שהגור נימסר בריא לאחר שכבר חוסן מנגיף הפרוו, אך שהסביר לתובעת שעליה לקחת אותו לבדיקה וטרינארית לפני הקניה.
סעיף 2 לחוק זה קובע כי איסור הטעה לשון אחרת לעוסק איסור על עשיית דבר העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעיסקה (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות" הן "עניין מהותי בעיסקה" כמובנו של סעיף 2(א)(2) לחוק הגנת הצרכן.
בס"ק ב' בין היתר: "המוכר מתחייב בהסכם זה כי סוג הכלב/ה שיצו ....וכי הכלב/ה שנקנה במצב בריאותי תקין ....במידה והינך נידרש לטפול רפואי אצל וטרינאר מכל בעיה שהיא הקונה ישא בהוצאות הרפאיות , אין החזר כספי מצד המוכר".
במסמך השני שהוא קבלה מיום 27.1.18 נכתב באופן דומה גם כדלהלן: "1. הגור/ה נמצא במצב בריאותי תקין. 2 .במידה והגור נזקק לטפול רפואי אצל וטרינאר אל כל טפול אחר, מכל בעיה הקונה יישא בהוצאות רפואיות אין החזר כספי מצד המוכר".
לא נמצאה בהסכם תניה המחייבת קונה לבדיקה על חשבונה לפני הרכישה.
...
הנתבע, בין היתר אמר כי: " מכרתי להם גור תקין מבחינתי אוכל שותה". התובעת בין היתר העידה כי: "מה זה גור שאוכל ושותה? נראה לך שהייתי קונה במצב כזה, כתוב מצב בריאותי תקין". עוד העידה: "הנתבע אמר לי שהוא לאחר בדיקת וטרינר".
הכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני, הגעתי למסקנה כי הורם הרף לכך שהנתבע הפר חובתו כשמסר גור חולה.
ובמקרה זה הגור מת.
ואין לעזרתי נוסחה מתמטית לאומדן הנזק הלא ממוני, ויש להתחשב במורכבותו לניזוק האינדיבידואלי וברשימה פתוחה של שיקולים בהם, בין היתר, זמן שהות הגור, מצבו הרפואי, טיפולים להם נזקק מורכבותם ומשכם, תגובה בבית לפטירתו לאחר דאגה כנה לו.
סוף דבר
לפני התביעה נכונה הייתה התובעת להסתפק בפיצוי בסך של 3000 ₪ אך משלא הסתייעה פשרה נדרשת הכרעה על פי הנזק שהוכח.
אשר על כן, ולאור האמור לעיל ישלם הנתבע את הסכומים הבאים בגין הנזק הלא ממוני:
סך של 3150 ₪ שיישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המכר (27.1.17).
עסקינן בנזק מיוחד וברכיב שעל פניו בר הוכחה פשוטה וברורה מצד תובעת שלגבי רכיבי נזק מיוחד אחר הציגה קבלות אך לא לגבי רכיב זה
נוסף על כך, ישלם הנתבע בגין הנזק לא ממוני בסך של 900 ₪.