תביעה קטנה: דרישה רשלנית ומסר מסחרי ללא הסכמה

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 33513-08-21 שמש נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' לפני כבוד הרשם בכיר אריה דורני-דורון התובע: חי שמש הנתבעות : 1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2.סוכנות לביטוח אודי דגן פסק דין

התביעה כנגד נתבעת 2 - נדחית : כבר בשלב ראשון של הדיון ניכר היה כי אין לתובע עילה כנגד הנתבעת 2 , בניסיון להביא את העילה כנגד הסוכנות הסביר התובע כי התביעה כנגדה מבוססת על הטענה שהיא בחרה את חברת הביטוח ברשלנות ( ראו ש' 7-12 עמ' 4 לפרוטוקול ) .

"...במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה...", אף ניתן לנהוג בגמישות מסוימת "אולם, מכאן ועד חריגה מהוראות הדין המהותי באשר לנטלי ההוכחה – ארוכה הדרך, ובלתי עבירה. עם כל ההבנה, אין להשלים עם גישת בית המשפט המחוזי (באותו עניין) לפיה דרך ההתמודדות עם מצב בו לא הובאו ראיות מספיקות היא לפסוק פיצוי מופחת" (רע"א 10124/17 אשקר נ' סלימאן, 4-5 (2018) התובע לא צירף כל אסמכתא לתביעתו מלבד: הפוליסה, דרישת תשלום ללא צירוף אסמכתות וסרוב המבטחת לשלמה .

( 18-21 עמ' 1 לפרוטוקול ) עדות זו והעובדה כי נהג באופנוע לאחר התאונה, מחייבים היו חוות דעת מומחה מטעמו, חוות דעת הקובעת הקף הנזק המשמעותי ביותר עד " אובדן להלכה " המחייב או מאפשר בהסכמה רכישת אופנוע חדש.

מניפולציות מסחריות רבות עלולות להתרחש כשאין בהירות וקשר סיבתי מוכח בין הוצאות עצמיות לשיקול דעת התובעים לבין חובה לשיפוי בהתאם לחובה החוזית ביטוחית הכפופה לתנאי הפוליסה.

לתגמולים, יש לברר מה המניע העומד מאחורי הודעותיו הכוזבות, שכן ייתכנו מקרים בהם שיקול אחר, שאינו הונאת חברת ביטוח, עמד ביסוד ההודעות הכוזבות (למשל, מבוטח שמסר עובדה כוזבת לפיה היה נוכח במקום התאונה בעת התרחשותה, על מנת שלא לחשוף בפני אדם אחר שאינו קשור בתביעה הביטוחית את העובדה שבאותה עת שהה עם אדם אחר או במקום פלוני).

...

התביעה כנגד נתבעת 2 - נדחית : כבר בשלב ראשון של הדיון ניכר היה כי אין לתובע עילה כנגד הנתבעת 2 , בניסיון להביא את העילה כנגד הסוכנות הסביר התובע כי התביעה כנגדה מבוססת על הטענה שהיא בחרה את חברת הביטוח ברשלנות ( ראו ש' 7-12 עמ' 4 לפרוטוקול ) .

התביעה נגד המבטחת " הפניקס" נתבעת 1 : לעניין הנתבעת 1 ולאחר שעיינתי במכלול הטענות ובמונח לפניי ונחקר החוקר בדיון, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו, וזאת מן הנימוקים הבאים : התובע לא צירף דו"ח שמאי לכתב התביעה מטעמו, המוכיח היקף הנזק באשר הוא והקשר הסיבתי לתאונה .

לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית שהוצגה לפניי, הגעתי למסקנה כי הנזק לא הוכח.

לאור האמור הריני מורה כדלקמן : · התביעה כנגד נתבעת 1 נדחית.

· התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות בסך של 800 ₪, בתוך 60 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסיקתם ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 37349-05-22 יסעור נ' אקו סיטי - אס.אל יזמות ובניה בע"מ לפני כבוד השופטת ויג'דאן חליחל התובע יוסי יסעור הנתבעת אקו סיטי - אס.אל יזמות ובניה בע"מ פסק דין

עוד ציין בעדותו, כי אין קשר בין אי-מסירת המסמכים ליצירת היחידה הרישומית והלווי הבנקאי, משום שלעתים נדרשו חודשים רבים "להשגת" המסמכים.

בר העיד, כי מה שעמד מאחורי החתימה על התוספת הם שינויים והתאמות שנדרשו מבחינה תכנונית ומסחרית לאור החלטת ועדת הערר הנוגעת להיתר הבניה.

ברור, כי ללא הסכמת עמידר לא ניתן לבצע את הפרויקט, ולכל הפחות נידרשת פניה להליכים משפטיים (דייר סרבן).

אין מדובר, אם כן, בהתרשלות – אלא במצב הדברים שהוסכם עליו לאשורו.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במוצגים כמו גם בעדויות העדים, הגעתי למסקנה, כי העיכוב בהתחלת הבנייה נגרם מטעמים שאינם קשורים לנתבעת, ושהתוספת להסכם התמ"א שנחתמה מותנית בעמידת הדיירים בדרישותיה.

מסקנה זו מתבקשת גם, לטענת התובע, לאור סעיף 6.1 להסכם התמ"א, אשר קובע כי "היזם מתחייב להתחיל לפעול מיד לאחר חתימת הסכם זה ע"י 11 מהדיירים (להלן: "מועד חתימת הסכם זה" על מנת לקדם את הכנת תכניות ההגשה להיתר בנייה.

שלישית, אין בטענה כי עוה"ד טוסון ייצג, או לא ייצג, את עמידר כדי לשנות מהמסקנה.

בין אם נאמץ את גרסת התובע, לפיה עוה"ד טוסון לא התחייב לייצג – בשום צורה ואופן – את עמידר, ובין אם נאמץ את גרסת הנתבעת – לפיה עוה"ד טוסון מייצג את עמידר, לצד ייצוג נוסף, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי.

סיכום ומסקנות נוכח האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

בבקשת הס הוגדרה הקבוצה: "כל אדם אשר קיבל דבר פירסומת מהמשיבה באמצעות הודעת טקסט (SMS) מבלי שהסכים לכך מראש ו/או לאחר שמסר לה הודעת סרוב ובקש שתחדול מכך". עילות התביעה שעליהן מושתתת בקשת הס הן: הפרת הוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התיקשורת), הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות), הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) ועוולת הרשלנות לפי אותו חוק.

סעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע כדלקמן: "על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

כך גם, הקבוצה השנייה, שהוגדרה בבקשת גרביץ, מתייחסת לכל מי שקבל הודעות פירסומת מבלי שהמילה "פירסומת" נזכרה בתחילת ההודעה כפי שנידרש לפי הוראת סעיף 30א(ה) לחוק התיקשורת, דומה כי גם הודעות הפרסומת שנשלחו למבקשת בבקשת הס, שצורפו כנספח 1 לבקשת האישור, אינם כוללים בתחילת ההודעה את המילה "פירסומת". למעשה התביעה האישית של הס מבוססת בין השאר בדיוק על אותה "הסכמה מובנית" אליה מכוון גרביץ בתביעתו.

בתשובת פלאפון לבקשת האישור של הס נטען כי היא קיבלה את הסכמת הס למשלוח דברי פירסומת, ופרטה את דרכי ההסכמה כדלהלן :כשהס צורפה לתכנית גלישה ונתנה את הסכמתה לקבל מידע שיווקי מפלאפון ; כשהס השתמשה באפליקציה המכונה "פלאפון שלי"; וכן כשהזמינה חבילת גלישה בחו"ל שכתנאי לרכישתה, היה עליה לסמן באתר תיבה שזו לשונה: "מסכים ומאשר קבלת הודעות ומידע שיווקי הכוללים הצעות ופרסומות שיווקיות ו/או מסחריות שונות מפלאפון ו/או מטעם ספקיה, מעת לעת, בכל אמצעי תיקשורת, לרבות למכשיר הפלפון, למייל, לחשבונית וכיוצ"ב, והכל בכפוף לכל דין". הס גם נתנה "הסכמה מובנית" "לקבלת עדכונים על מבצעים והטבות, עם 0.5 GB גלישה לשימוש בארץ במתנה". הס בתגובתה לתשובת פלאפון בבקשה המוקדמת קבלה על "השיטה" שעשתה לה המשיבה לצרף "באופן מובנה" את לקוחותיה לשירות קבלת מיסרוני פירסומת אם הם מבקשים לבצע פעולות שירותיות אחרות (סעיף 21).

...

] לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את בקשת פלאפון ובקשת הס, באשר בקשת גרביץ המאוחרת "נבלעת" בבקשת הס המוקדמת יותר.

בקשת הס רחבה יותר וכוללת את הקבוצות בבקשת גרביץ המתייחסת בקבוצה הראשונה רק למי שהזמין מהמשיבה חבילת תקשורת לחו"ל. לאור כל האמור לעיל נמצא כי יש להורות על מחיקת בקשת גרביץ אשר "נבלעת" בתוך בקשת הס. גרביץ ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ פלאפון בסך כולל של 7500 ₪.

העילות שצוינו בבקשת האישור הן: עילות לפי חוק התיקשורת (שיגור דברי פירסומת ללא הסכמה; אי מתן אפשרות הסרה); עילה לפי חוק הגנת הפרטיות; עילות לפי פקודת הנזיקין (עוולת הפרת חובה חקוקה; עוולת הרשלנות); עשיית עושר ולא במשפט; פגיעה באוטונומיה.

החריג הקיים בסעיף זה אלה כולל ארבעה תנאים מצטברים, והתנאים אשר דורשים מסירת הודעה ללקוח ונתינת היזדמנות לסרב לכך לא היתקיימו שכן המשיבה לא מסרה לו הודעה שבכוונתה לכלול אותו ברשימת התפוצה שלה וגם לא נתנה לו היזדמנות לסרב להיכלל ברשימה זו. המשיבה ממשיכה לשלוח דברי פירסומת ללא אישור והסכמה מצד המבקש, דבר המעיד על הפרת החוק המתמשכת של המשיבה.

ההגדרה לדבר פירסומת בסעיף 30א(א) בחוק התיקשורת היא "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך זו או אחרת". המפרסם מוגדר כ "מי ששמו או מענו מופיעים בדברי הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו [...] או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר". סעיף 30 א(ג) בחוק התיקשורת קובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פירסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

לפיכך אני מאשרת חלקית את הבקשה בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל האנשים אשר הצטרפו לשירות המשיבה עד ליום 14.12.2020 ושקיבלו מהמשיבה, בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, דברי פירסומת, מבלי שנתנו את הסכמתם המפורשת לכך ו/או מבלי שהודע להם שבכוונת המשיבה לשלוח אליהם דברי פירסומת ושבאפשרותם לבטל הסכמה זו והכל, בנגוד להוראות סעיף 30 בחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

...

טענת המבקש בעניין זה נדחית.

ייצוג חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב - אני דוחה את טענות המשיבה שהמבקש אינו מייצג את הקבוצה בתום לב מאחר והוא "תובע סדרתי", העובדה שהמבקש ניהל מספר הליכים יצוגיים אינה פוגמת בתום לבו.

לפיכך אני מאשרת חלקית את הבקשה בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל האנשים אשר הצטרפו לשירות המשיבה עד ליום 14.12.2020 ושקיבלו מהמשיבה, בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, דברי פרסומת, מבלי שנתנו את הסכמתם המפורשת לכך ו/או מבלי שהודע להם שבכוונת המשיבה לשלוח אליהם דברי פרסומת ושבאפשרותם לבטל הסכמה זו והכל, בניגוד להוראות סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה 17 אפריל 2023 ת"ק 22100-10-22 יוסף-גלעדי ואח' נ' בזר ואח' בפני כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי תובעים/נתבעים שכנגד 1.רותם יוסף-גלעדי 2.שי גלעדי נתבע/תובע שכנגד ציון בזר פסק דין

לימים, ועוד בטרם קיבלו התובעים את החזקה בנכס גילו כי מערכת המיזוג המרכזית של מבנה המשרדים אינה מאפשרת שימוש כפי שהיא באשר היא מזרימה אויר מהגג עד לפתח הנכס בלבד וכי כדי להנות ממיזוג הנכס נידרשת רכישה והתקנה של יחידת מיזוג פנימית.

מאחר שמדובר בתוספת של כ- 30,000 ₪ לשפוץ שתוכנן בעלות של 120,000 ₪ הרי שמדובר במידע מהותי שהיה על הנתבע להבהירו לתובעים; ומשלא עשה כן הרי שחרג מחובת הזהירות המוטלת על הנתבע כמתווך למסור לתובעים בין היתר כל מידע מהותי הנוגע לנכס (סע' 8(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"א-1996).

זאת בין היתר גם בהיתחשב בגובה הנזק כתוצאה מאותה הפרה (ראו למשל: ת"א (פ"ת) 11017-07-20 שטרית נ' לוי (21/6/22) וההפניות שם; ראו גם להשוואה הפחתה אפשרית של עמלת התיווך בין היתר בהיתחשב ברשלנות של המתווך ברת"ק (י-ם) 10193-09-13 אלחדד נ' נתן (14/10/13)).

בנסיבות אלה, מקום בו הסכים הנתבע לקיומו של תנאי מסחרי לזכאות לדמי תיווך מאת הבעלים של הנכס רק עם כניסה בפועל של השוכרים לנכס וזאת בשונה מהסכם התיווך שערך עם התובעים לזכאות של דמי תיווך מייד עם חתימה על חוזה שכירות, הרי שאין לו להלין על התובעים מקום בו לא היתקיים התנאי המסחרי לו הסכים.

...

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעים 7,300 ₪ בתוספת 400 ₪ הוצאות משפט וזאת תוך 30 ימים מהיום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.