עוד יוער כי בתביעה דומה שהוגשה על ידי המשיב (ת"ק 24866-07-12 ישראל פלס נ. יצחק רונן [פורסם בנבו] (21.11.2012), בה תבע המשיב את יו"ר וועדת הבקורת, מר יצחק רונן, בגין לשון הרע, החליט בית המשפט להעביר התביעה מבית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט השלום]".
...
בכל הנוגע לבקשה להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין, הבקשה נדחית, הואיל והשאלה האם קיים מעשה בי-דין או לאו במקרה דנא, מצריכה בירור עובדתי לגופו של עניין, ולא ניתן להכריע בשאלה זו בשלב זה מבלי לערוך את הבירור הנדרש.
ברת"ק (מחוזי-באר שבע) 4986-01-13 אריה דוד ברפז נ' ישראל חיים פלס (17.3.13), נפסק: "...עם זאת, סבורני כי לא היה מקום לדון בתובענה זו שעילתה לשון הרע, על נדבכיה הרבים, במסגרת הליך של תביעות קטנות. תביעה זו בגין לשון הרע, הינה תביעה מורכבת, הכרוכה בשמיעת עדים, ובירור עובדתי של טענות רבות של הצדדים, טענות הנוגעות לראיות כמו חוות דעת דוחות ביקורת של מומחים ובכלל זה רואה חשבון של החברה. על כן מצאתי כי ניהול התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות אינו הולם ואינו תואם את מטרת ההליך ואופן ניהולו. כך למשל צוין בר"ע 2323/96 לייזר רוזן נ' אנה לסקובה [פורסם בנבו] (26.1.97)] כי: "הליך שמהותו לשון הרע, המצריך בדרך כלל שמירה על דיני הראיות במלואם (דבר שאינו נדרש בבימ"ש לתביעות קטנות לפי סעיף 62 לחוק בתי המשפט), אכן אינו תואם מסגרת זו ואת מטרת המחוקק ביצירתה. זאת, בנוסף לריבוי העדים שאליו התייחס בצדק בימ"ש קמא". [וראה לעניין זה פסק דין זה ברע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב [פורסם בנבו] (20.3.2005) שם צוטט פסק דין זה על ידי בית המשפט העליון בהסכמה.
בסיכומו של דבר
בהתאם לסמכותי לפי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום.