על פי טענת התובע בכתב תביעתו, בזמן שרכבו היה בעצירה מוחלטת הגיח לפתע רכב הנתבע ופגע בו מאחור.
עוד טוען הנתבע כי מיד לאחר הארוע ועוד בזירת התאונה אמר לתובע כי הוא מוכן לשלם עבור הנזק שניגרם לרכב התובע, וזאת בכפוף לכך שהתובע יפנה למוסך מורשה של יבואן מרצדס או בכפוף להערכת שמאי מטעם הנתבע שהנתבע יישא בעלות שכרו.
דיון והכרעה
על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976:
אשר לאופן קרות התאונה אני מקבל את גירסתו של התובע, שהייתה קוהרנטית, אינטואיטיבית, והותירה רושם מהימן.
השתכנעתי כי בעת התאונה רכב התובע היה בעצירה מוחלטת על מנת להוריד נוסע אלא שהנתבע בלא שימת לב ומבלי ששמר מרווח כדין מרכב התובע פגע בחלקו האחורי של רכב התובע.
יחד עם זאת, בנסיבות העניין, מאחר שאין חולק כי נגרם נזק – ולא בכדי הנתבע היה מוכן לשאת בעלות תיקון הנזק אלא שהוא רק היתנה את התשלום בבדיקת שמאי רכב מטעמו או בהצעת מחיר של מוסך מורשה של יבואן מרצדס – ובאין ראיות נגד לסתור את גובה הנזק ואף לא שומה נגדית שניתן היה לערוך אותה, לכל הפחות, על ידי תמונות הנזק לרכב התובע, או תמונות הנזק לחלקו האחורי של רכב התובע, הרי שאני מקבל את האומדן הראשוני שהציג התובע כתמיכה בגובה הנזק שניגרם לרכבו.
...
יחד עם זאת, בנסיבות העניין, מאחר שאין חולק כי נגרם נזק – ולא בכדי הנתבע היה מוכן לשאת בעלות תיקון הנזק אלא שהוא רק התנה את התשלום בבדיקת שמאי רכב מטעמו או בהצעת מחיר של מוסך מורשה של יבואן מרצדס – ובאין ראיות נגד לסתור את גובה הנזק ואף לא שומה נגדית שניתן היה לערוך אותה, לכל הפחות, על ידי תמונות הנזק לרכב התובע, או תמונות הנזק לחלקו האחורי של רכב התובע, הרי שאני מקבל את האומדן הראשוני שהציג התובע כתמיכה בגובה הנזק שנגרם לרכבו.
במצב דברים זה, בו האומדן הראשוני לא נסתר בידי הנתבע, הרי שאני קובע כי עלות התיקן המתוארת בו משקפת באופן סביר את הנזק לרכב התובע.
סיכום
בכפוף לאמור בסעיף 8.7 לעיל, הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים:
סכום התביעה, בסך 20,888 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
