תביעה קטנה לפיצוי בגין מחדלי שירות של חברת אוטובוסים

לפני ביהמ"ש תביעה קטנה נגד חברת תעופה להשבה ופצוי בגין אי עליה למטוס.

טענות הנתבעת הנתבעת טענה בכתב ההגנה שאין מחלוקת שהתובעת אחרה לשער העליה למטוס וכי התובעת הנה אדם בוגר, ועל כן מצופה ממנה שתכיר באחריותה למחדלה להתייצב בזמן הנקוב בכרטיס הטיסה שהנפיקה באמצעות המרשתת טרום הגעתה הפיזית לנמל התעופה –"1:45 דקות בלבד לפני מועד ההמראה המתוכנן." עוד טענה, שזמני סגירת שער העליה למטוס מתרחשים 30 דקות לפני מועד ההמראה המתוכנן, ובמועד הרלוואנטי לענייננו בשעה 13:30, כאשר שעת ההמראה המתוכננת הייתה 14:00 .על כן, טענה, ברור לכל שהסיבה בגינה התובעת לא הועלתה למטוס הנה בשל מחדל אי התייצבותה בזמן לשער העליה למטוס, ולא סרובה להטיסה כפי העולה מסעיף 5(ב) לחוק שירותי התעופה.

להבדיל, מתחומים אחרים, כגון אוטובוסים ורכבות, לגבי סוג כרטיס מסוים, אין לנוסע שאחר לטיסה זכות חוזית להמיר בדיעבד כרטיס הטיסה מהטיסה לה אחר, לטיסה אחרת, וגם אין לו זכות מכח האמנה הבינלאומית שישראל אימצה (ראו רע"א 1422/19 כהן נ' טורקיש אירליינס (פורסם בנבו)).

...

עוד טענה, שלתובעת הוסבר שהסיבה בגינה לא עלתה לטיסה היא שאיחרה להתייצב בזמן לשער העליה למטוס וחרף מאמצי עובדיה, לפנים משורת הדין, לא ניתן יהיה בסופו של דבר להעלותם לטיסה.

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 34266-05-18 הופטמן נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרים קראוס תובע יורם הופטמן בעצמו נתבעים 1. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ 2. שלמה רשת מוסכים ושירותי דרך בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איתמר כץ ועוה"ד יהב בטיטו 3. אי.אר.אן. ישראל בע"מ חברות 513063180 ע"י ב"כ עוה"ד שרון הירשטיין פסק דין בין התובע לנתבעות 1-2

התובע טען כי הנתבעות גרמו לו נזק המוערך בסך של 150,000 ₪ אך בשל הגבלת סכום תביעה בבית משפט לתביעות קטנות תובע הוא סכום נמוך יותר.

הנתבעת 1 הגישה תביעה כנגד בעלת האוטובוס הפוגע, קיבלה ממנה כספים, ובמסגרת ההליכים קיבלה בתחבולה ושלא כדין צו הבאה נגד התובע, שבוטל לבסוף על ידי בית המשפט, והנתבעת 2 הגישה תביעה כוזבת שנדחתה כנגד התובע ואימו.

מעשי הנתבעות הנם בנגוד מוחלט לדין והן גרמו לתובע להוצאות כספיות ומשפטיות כבדות, כמו-גם ניהול ההליכים השונים במשך כ-6 שנים כתוצאה ישירה ממעשיהם ומחדליהם המתמשכים.

ביום 4.10.11 התובע קיבל פיצוי בגין נזקיו מהנתבעת ובהתאם לתנאי הפוליסה וסיגיה, וכל טענות התובע לגבי גביה בכפל ואי קבלת פיצוי הנן טענות בעלמא.

טענות הנתבעת 1 לפיהן "התהליך הוא לא דרך חברת הביטוח", "השיק נימסר לרשת שלמה מוסכים והוא יישות נפרדת" , "זה לא קשור לחברת הביטוח" , "צריך לשאול את הנתבעת 2" וכיוצ"ב מצביעות על ניסיון הנתבעות להיתנער "באלגנטיות" מאחריות שבסופו של יום ותהליך רובצת גם רובצת לפתחה של חברת הביטוח מבטחת הרכב -הנתבעת 1 .

מכל מקום נפתולי היתנהלות הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2 ו/או הנתבעות 1ו-2 גם יחדיו, אינם מענייניו של "האדם הפשוט" שנאלץ לכתת רגליו על מנת לקבל את הפצוי שהוא זכאי לו. כתוצאה מההתנהלות המתוארת לעיל של הנתבעות, הנתבעת 3 נקטה בהליכים נגד התובע, בכללם הוטלו עליו עיקולים (ראו נספחים 26-28 לתע"ר התובע) – ואכן, כפי שטען התובע בסעיף 54 לכתב התביעה (המתוקן) , אין צורך להרחיב אודות הנזקים הטמונים בהליכי הוצאה לפועל ובעיקר בעיקול שהוטל בחשבון הבנק של התובע, לרבות הפגיעה בתובע, הטרדתו, פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב.

...

לטענת הנתבעת 2, דין התביעה להידחות היות והתובע מנסה לקבל כספים שלא מגיעים לו. לא ברור מהן טענות התובע נגד הנתבעת 2 ובגין איזו עילה הוגשה התביעה מלכתחילה.

במסגרת התביעה המונחת לפניי ביקש התובע לחייב את קווים בפיצויו בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בארוע הנידון, בתור מעסיקתו ובתור מנהלת התחנה, וכן את עריית אום אל פחם (להלן - "הערייה"), בתור בעלת השטח והמחזיקה בו, ובתור הרשות המקומית בשטחה היתרחש הארוע.

הסרטונים הגיעו לאחר הישיבה הנ"ל, וביום 18.10.22 היתקיימה ישיבה בה סומנו הסרטונים כמוצג (נ/5), והצדדים סיכמו את טיעוניהם בעל פה. דיון והכרעה לאחר שמיעת הראיות ושקילת טענות הצדדים, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הערייה, ולקבלה כנגד חברת קווים, תוך חיובה בפצוי התובע כפי שיפורט להלן.

במסגרת פסק הדין קבע כב' השופט ריבלין את הבאים (סעיף 12 לפסק הדין): "כפי שראינו, בית המשפט אינו נרתע, במקרים המתאימים, מלהטיל אחריות בגין המחדל הנעוץ באי נקיטת אמצעי זהירות סבירים מפני פעילות עבריינית מכוונת הנעשית בידי צד שלישי. התחנה המוחזקת בידי אגד עשויה לשמש כר פורה ונרחב לפעילות עבריינית (על היותם של מקומות הפתוחים לציבור כר נוח לפעילות עבריינית ראו גם..).

הערייה לא היתה מעסיקתו של התובע, ומהבחינה הזו שונה מערכת יחסיה עם התובע (במישור הנזיקי) באופן מהותי ממערכת יחסיה של חברת קווים עם התובע.

הפניית ב"כ התובע לדברים כאלה ואחרים שהוא מצא באתר אינטרנט של משרד התחבורה, ואשר ממילא לא הוגשו כראיה, אינה יכולים לשנות ממסקנה זו. כך גם הפנייתו לחוק עזר לאום אל פחם (שירותי שמירה), התשנ"ב-1992, אשר קובע כי הערייה רשאית להפעיל שירותי שמירה וקובע נהלים ואגרות שחלים במקרה שכזה, אך אינו קובע, ואינו מתיימר לקבוע, מקרים בהם הערייה חייבת להפעיל שירותי שמירה.

נכות זו יכולה להיות בעלת השלכה מסוימת על תיפקודו של התובע כנהג אוטובוס, שכן התובע נידרש להפעיל את ידו השמאלי (הגם שאינה ידו הדומינאנטית) בעת הפעלת ההגה ונהיגה באוטובוס, כאשר בנידון מסר התובע כי לאחר התאונה הוא שב אמנם לעבודה, אך הוא עובד אך ורק על אוטובוס "קטן", בו ההגה קטן יותר מאוטובוס "רגיל". הנכות האסתטית בגין הצלקת (ששיעורה הועמד על 5%) היא חסרת השלכה על תיפקודו של התובע כנהג באוטובוס, כפי שעולה בבירור מחוות דעת מומחה בית המשפט.

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 37,000 ₪, וכן להשיב לו את עלות המומחה הרפואי מטעמו; את חלקו בעלות המומחה מטעם בית המשפט; ואת האגרה ששילם בעת פתיחת ההליך.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית בזאת.

התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 27512-07-22 הורביץ נ' אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד הרשם הבכיר מרדכי וחדי תובע שמחה הורביץ נתבעת אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ פסק דין

בפני תביעה לפצוי מהנתבעת, מפעילת קוי אוטובוס, בטענה לפגיעה בפרטיות, לשון הרע ומחדלים בהפעלת קוי האוטובוס במספר אירועים שונים בנגוד לתנאי הרישיון להפעלת קוי שירות שניתן לה (להלן: "הרישיון") והוראות תקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

ראה לעניין זה גם מתוך פסה"ד של כב' הש' ש. הינדה בת"ק 34713-01-18, סהר רחמים נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ [פורסם בנבו – 29.07.18], פסקה 23 שם. עוד לציין כי לא מצאתי בפניות התובע בכתב אל הנתבעת דבר שיש בו כדי לבסס את טענותיו לעניין המחדלים המיוחסים לה, אלא תאור האירועים כפי שהובאו בכתב התביעה, ללא בסיס ראייתי או פירוט מספיק; בנוסף, לא נטענה טענה, וממילא לא הובאה ראיה, לפיה ניתן לראות כי האוטובוסים איחרו לצאת מתחנת המוצא על מנת להוכיח כי הנתבעת הפרה את הוראות תקנה 399(א), ובשים לב לתקנה 389(6) – כפי שביארה הנתבעת בכתב ההגנה.

ביחס לארוע השלישי, אך אציין כי הגם שהנתבעת הודתה כי אין בידה נתונים להציג אל מול גרסת התובע, הרי שלא די בכך על מנת לקבוע כי הורם הנטל מצד התובע להוכיח כי השתכללו התנאים לזכותו בפצוי בגין ארוע זה; וראה למשל, כפי שכבר צוין לעיל, כי באותו ארוע נטען המתין התובע לטענתו כ- 20 דקות בתחנה, שבמהלכם חלפו 4 אוטובוסים, כאשר התובע עלה האוטובוס החמשי.

...

לאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, עיינתי במסמכים שצורפו עובר למועד הדיון ושמעתי את התובע ונציג הנתבעת במעמד הדיון, ומבלי שנעלמה מעיני החשיבות הציבורית שיש בהגשת תביעות מסוג זה לטובת הציבור בכללותו, מצאתי כי דין תביעה זו להידחות, כפי שאנמק להלן - טענות התובע בתמצית – פגיעה בפרטיות ולשון הרע - במסגרת תביעה אחרת שהגיש התובע נגד הנתבעת, ת"ק 10222-05-20 (להלן: "ההליך הקודם"), גם היא בעניין טענותיו לגבי מחדליה הלכאוריים של הנתבעת בהפעלת קווי אוטובוס, טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי בידיה נתונים לפיהם באחד מהאירועים שנכללו בתביעתו שם נסע התובע באוטובוס, בניגוד לטענתו כלפיה כי לא הגיעו אוטובוסים זמינים לאיסוף נוסעים בתחנה – הוא המחדל המיוחס לה שם. התובע טען כי דברים אלו הטילו דופי בגרסתו שם ופגעו בו "תדמיתית ומשפטית", לשון התובע, בניסיון להציגו כמי שאינו דובר אמת ומבלי שניתנה לו אפשרות להתגונן מפני טענות אלו.

אי לכך, ובשים לב כי התובע לא הרים את הנטל הדרוש להוכיח שהאוטובוסים שחלפו על פניו בתחנה לא היו בתפוסה מלאה באותה העת, או לחילופין, כי קצב יציאת האוטובוסים מתחנת המוצא אינו כפי שאמור להיות בהתאם ללוח הזמנים הקבוע, ובשים לב דווקא לתשתית הראייתית המפורטת שהציגה הנתבעת, הרי שדינן של טענותיו בעניין זה להידחות.

סוף דבר - טענות התובע לעניין עוולה לפי חוק איסור לשון הרע או פגיעה בפרטיות נדחות ולו משום שהנתבעת נהנית מההגנות הקיימות בחוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.

אשר על כן, דין התביעה להידחות; התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה בסך של 750 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 13383-09-22 בר נ' VUELING AIRLINES S.A לפני כבוד הרשמת בכירה נעמה ניר התובעת: פרלה בר הנתבעת: VUELING AIRLINES S.A פסק דין

למחרת, הגיעה התובעת לטיסה אשר היתה אמורה להביא אותה לישראל, אולם גם אז לא תמו ייסוריה של התובעת והמטוס לישראל המריא באיחור של שעתיים וחצי לאחר תקלה במטוס, מציאת מטוס חלופי ושהייה של כשעה וחצי באוטובוס סגור.

(א) ההטבות לפי חוק זה הן: (1) שירותי סיוע בלא תשלום, כמפורט להלן: (א) מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה (בחוק זה – מזון ומשקאות); (ב) אירוח בבית מלון אם נידרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נידרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתיכנן הנוסע (בחוק זה – שירותי לינה); (ג) שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקת משנה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, בפרק הזמן כאמור באותה פסקת משנה – שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה (בחוק זה – שירותי הסעה); (ד) שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה – שירותי תיקשורת); (2) השבת תמורה בסכום ששולם בעד כרטיס טיסה, לרבות כל תשלום ששולם בעד כרטיס הטיסה, ובכלל זה אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים, והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב); מפעיל טיסה או מארגן ישיב לנוסע את התמורה בתוך 21 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירות סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי העניין, פנה אליו בכתב; (3) כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה; (4) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה; מפעיל טיסה או מארגן ישלם את הפצוי האמור לנוסע בתוך 45 ימים מהיום שהנוסע או נותן שירותי סוכנות הנסיעות כאמור בסעיף 15, לפי הענין, פנה אליו בכתב; הפצוי ישולם במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה, ואם הסכים לכך הנוסע במפורש ובכתב – בהמחאות נוסעים או באמצעי תשלום אחר כפי שהוסכם עמו; לשיטתי, וכפי שיבואר להלן, לא סיפקה הנתבעת לתובעת באופן מלא אף לא אחת מההטבות להן היא זכאית בחוק: שירותי סיוע – מצאתי לקבל את עמדת התובעת לפיה לא סופקו לה שירותי הסיוע במלואם.

משמעות של טיסה חליפית זו הנה הארכת השהייה בחוץ לארץ לזמן ארוך, אשר אין חולק כי התובעת לא חפצה בה. כתוצאה ממחדליה של הנתבעת, נכפתה על התובעת שהייה בת יומיים מחוץ לביתה וזאת ללא שהיתה לה אפשרות להמנע מכך, שכן בתחילה סברה כי תצא ארצה בטיסה למחרת של חברת Air France ורק משלא עלתה לטיסה זו, הסתבר לה כי תוכל לטוס ארצה רק למחרת היום.

מסכת הייסורים אשר עברה התובעת נוכח מחדליה של הנתבעת לספק מספר שירותי סיוע (ארוחות, נסיעות ותקשורת), מחדלה לספק טיסה חלופית תוך תאום עם התובעת מה שגרם לתובעת עגמת נפש משמעותית, טירטור וסבל וכן העובדה שלא בוצע תשלום הפצוי הסטאטוטורי.

...

נוכח האמור לעיל אני מקבלת את תביעתה של התובעת בגין רכיב זה. טיסה חלופית או השבת תמורה – אין מחלוקת כי הנתבעת העמידה לרשות התובעת טיסה חלופית אשר יצאה מברצלונה יומיים לאחר מועד הטיסה המקורית.

מכל האמור לעיל עולה, כי הנתבעת לא קיימה את הוראות החוק בכל האמור להטבות להן היתה זכאית התובעת ומשכך, מצאתי לקבל את עתירתה לעניין פסיקת פיצויים לדוגמא לפי ס' 11 לחוק, אשר מגביל פסיקת פיצויים אלה לסך של 10,590 ₪.

מכל האמור לעיל אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעת בסכומים הבאים: פיצוי סטטוטורי בסך 2120 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת סך של 16,210 ₪.