תביעה קטנה להשבת תשלום בגין איתור כספים

מאידך, יש טענות שעל פניו נראות לא רלוואנטיות להליך כאן, כגון הטענה שהתובע לא שלח טפסי 106 לצורך בדיקת החזר מס, שכן ההסכם אינו בעיניין החזר מס והתובע לא טען לעניין זה. לאור האמור, בשים לב לכלליות כתב ההגנה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן – "התקנות") הקובעת, כי "בית המשפט יקבע את סדר הבאת ראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו ויברר את המחלוקת באופן פעיל", הוריתי לנתבעים להתחיל בהבאת טענותיהם וראיותיהם.

עניינו של ההסכם בהתקשרות לצורך איתור כספים להם זכאי התובע "אשר הלקוח לא ציין בסעיף 3 להלן" (ההדגשה כך במקור – א.ה.) בסעיף 3 להסכם ציין התובע בכתב ידו בטבלה כך: שם פוליסה/קופת גמל/קרן הישתלמות/קרן פנסיה שם חברת ביטוח/גוף פינאנסי 1 פנסיה – מבטחים, קרן נתיב, הראל מגדל, הראל, פסגות 2 קרן הישתלמות - פסגות " " 3 ביטוח חיים – הראל, מגדל " " בין הצדדים סוכם, כי התשלום הנו על בסיס הצלחה בלבד ויבוצע רק אם "החברה" תצליח לאתר כספים להם זכאי התובע, כי גובה העמלה הוא 20%+מע"מ מסך כל הכספים ש"החברה" "תאתר עבורו ואשר לא פורטו בכתב על-ידי הלקוח בטבלה שבסעיף 3 לעיל" (ההדגשות במקור – א.ה.), וכי לא תהיה כל טענה כלפי "החברה" או מי מטעמה בגין פוליסות ביטוח ו/או קופות גמל ו/או קרנות הישתלמות ו/או קרנות פנסיה, שאותרו ע"י "החברה" ושאינן מפורטות בסעיף 3 לעיל (ההדגשות במקור – א.ה.).

לכן, הסכום היחיד שעל התובע לשאת בו הוא 20% + מע"מ מהסכום של 12,145 ₪, שכן שוכנעתי, שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי לא אותרו כספים נוספים על שמו שלא היו ידועים לו. בהתאם, על הנתבעים להשיב לו את ההפרש בין הסכום לו הם זכאים עפ"י ההסכם בגין איתור קרן פועלי ביניין, לבין הסכום של 18,501 ₪ שנגבו ממנו כפי שפורט בכתב התביעה.

...

התובע טען, בין היתר, כי חתם על יפוי כח וכי שלח את כל הטפסים שהנתבע 2 ביקש, אולם אינו זוכר להגיד מה בדיוק שלח שכן חלפו 4 שנים; כי לא קיבל מסמך כלשהו בכתב לפיו אותרו כספים והכל נאמר לו בעל פה; כי למרות שנאמר לו שמצאו 29,000 ₪ ואז נאמר לו שמצאו 22,000 ₪, בסופו של דבר גבו ממנו 18,500 ₪ וכי לא איתרו עבורו שום דבר שלא ידע עליו קודם לכן.

לאור כל האמור לעיל, בשל האופן בו הנתבע 2, בעל המניות היחיד והדירקטור היחיד בנתבעת 1, מנהל את הנתבעת 1 – ללא הקפדה על שם ברור, פרטי זיהוי ופרטי התקשרות בהסכם ההתקשרות ותוך שבהסכם מוצג כאילו "המרכז למימוש זכויות" הוא זה שמתקשר עם התובע ולא הנתבעת 1, והיות שאני מעדיפה את גרסת התובע באשר להתקשרות ולהתנהלות, אני קובעת שהנתבע 2 עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת 1 (ולמעלה מן הצורך - יתכן שאף באישיות המשפטית הנפרדת של "המרכז למימוש זכויות" ככל שיש לה כזו), ובהתאם יש לייחס את חובות הנתבעת 1 גם לנתבע 2 ולחייבם יחד ולחוד.

סיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובע יחד ולחוד סך של 15,659 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה ת"ק 25983-05-20 חכם מוסקוביץ נ' כוכבא ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רקפת סגל מוהר תובע יובל מוסקוביץ נתבעים 1. אייל כוכבא 2. המרכז לתיכנון עסקי פסק דין

לפני תביעה להשבת תשלום ופצוי בגין הפרת הסכם.

חרף זאת - כך לטענת התובע, ועל אף שהנתבעים לא סיפקו לתובע ולשותפו את עבודת הלווי העיסקי רובה ככולה, סרב נתבע 1 להשיב לתובע את הכסף ששולם לו על ידו, וכל שהיה מוכן לעשות הוא להשיב לו תשלום אחד בסך של 6,201 ש"ח מתוך אותם 31,005 ₪ ששולמו לו. עוד טוען התובע כי הנתבעים ספקו לו חשבונית מס אחת בלבד – עבור התשלום הראשון, ולא עשו כן לגבי שאר התשלומים ששולמו להם ב- 4 השיקים הנוספים שנפרעו גם כן. טענות נתבע 1 והתייחסות התובע אליהן הנתבעים, שלא הגישו כתב הגנה במועד שבו היה עליהם לעשות כן, הגישוהו לתיק בית המשפט ולידי התובע, באמצעות נתבע 1, רק בפתח הדיון שהתקיים בפני.

בכתב ההגנה וגם בעדותו בפני, טען נתבע 1 כי עבודת הלווי תומחרה על ידו מלכתחילה בהתאם לטבלת חלוקה לאחוזים, כך ששלב הפיתוח העיסקי, בניית האסטרטגיה ובחינת צרכי הלקוחות הוגדר כ- 65% מהעבודה, שלב אפיון האפליקציה - 15%, לווי ופיתוח האפליקציה - 2%, הכנת פרזנטציה ואימון בהצגתה בפני משקיעים - 3%, סיוע בהרחבת צוות המיזם - 1%, לווי וייעוץ כללי עם גורמים שונים, תהליכים משפטיים כולל בחינת הצרכים לאפליקציה ולמיזם – 1%, בניית תהליך השקת המערכת לשלב הפיילוט – 1%, לווי השקת המיזם וקיום הפיילוט בישראל- 2%, הגדרת תהליך גיוס ההון, הגדרת תהליך איתור משקיעים והדרכה לגבי התהליך הכולל, נהולו והדרכים לקיים אותו- 2%.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לתובע את 4 התשלומים הדחויים ששולמו להם על ידו, בסך של 5,300 ₪ כל אחד + מע"מ ובסה"כ – 24,804 ₪, בתוספת פיצוי בגין התשלום בסך 3,500 ש"ח אותו נאלץ התובע לשלם לעורך הדין שפנה אליהם במכתב התראה + הוצאות המשפט בסך 500 ₪, ובסה"כ 28,804 ₪.

...

בהתייחסותו לטענות אלה עמד התובע על כך שבהסכם שנכרת בינו לבין הנתבעים לא דובר על חלוקה לאחוזים כלל וכלל, דחה את טענות נתבע 1 בנוגע לחשבוניות ואמר: "...בחלוקה של האחוזים זה נחמד שזה כתוב עכשיו, אבל זה לא כתוב בהסכם בינינו... החשבוניות זה שקר, הוא עבר על החוק, הוא לא הוציא חשבונית. זה לא משנה אם ביקשנו או לא... על התשלום הראשון עובדה שקיבלנו חשבונית מס קבלה, אז איזו מניעה יש לי לבקשה אחר כך שלא? גם שלחתי לו מכתב התראה לפני התביעה... גם שם כתבתי שלא קיבלתי חשבוניות, והוא קיבל את זה ולא טרח לשלוח לי עותק אם יש בכלל כזה דבר... אני מעולם לא אמרתי שאפתח חברה. להיפך, גם בהבנה בינינו תמיד אמרנו שנחכה לפתיחת חברה עד שיהיה משהו. אין טעם לפתוח חברה כל עוד אין עסק. מבחינתי היינו שני אנשים פרטיים בפרויקט הזה כל עוד לא קמה חברה...". בכל הנוגע לטענת נתבע 1 לפיה לאחר סיום שני השלבים הראשונים של הפיתוח העסקי ובניית האסטרטגיה הוא העביר אליו שמות של מפתחי אפליקציה, אלא שהוא "לא התקדם איתם", אמר התובע: "... הוא העביר לי שם של מפתח, הוא פשוט היה מאוד יקר ובתחושה שלנו ... הוא לא הבין על מה אנחנו מדברים אז לא עבדנו איתו...". לסיכום אמר התובע: "... אתה לוקח יועץ מנטור, אין שום מסמך, שום כלום שעבר ממנו אלי. האם זה הגיוני שבן אדם עובד על זה חודשים ועשרות שעות ואין מסמך אחד, לא במייל, לא בשום צורה שהיא שקיבלתי ממנו. האם זה נשמע למישהו סביר? גם עכשיו, מעולם לא קיבלתי ממנו שום מסמך כתוב. זה נשמע הגיוני?... דבר נוסף, הוא אמר שהוא היה בבית ומאושפז, אני מאחל המון בריאות. כשהוא ענה לי הוא אמר שהוא מאושפז. אני מניח שאם הוא היה בבית, ויכול היה לזפזפ עם האצבע, הוא היה יכול לכתוב שהוא חולה... לגבי האפיון, אני אישית כתבתי אותו. חלק מהסיבה שהגענו למסקנה שזה לא מתאים, כי מצאנו את עצמנו, אני אישית כתבתי את האפיון במסמך word ומה שקרה זה שלקח לנו כמה פגישות שמצאנו את עצמנו עוברים במהלך הפגישות ומקריאים את האפיון ומדברים עליו אבל התחושה שלי היתה שהוא בכלל לא קרא אותו לפני הפגישות הראשונות. האם זה הגיוני שבן אדם מקבל עבודה שהוא טוען עשרות אלפי שקלים, ואין שום שיחה, האם זה נראה הגיוני...?". דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי להוראות ההסכם שנכרת ביניהם וגם לשאר הראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הארי.

ואלה טעמי: אקדים ואציין כי התובע הותיר עלי רושם רציני ומהימן ושוכנעתי כי גרסתו משקפת נאמנה את שארע.

מפני כל אלה, מאחר שנתבע 1 אף לא טרח להציג מסמך רפואי כלשהו שילמד על הסיבה שלגרסתו הובילה לניתוק הקשר שלו עם התובע למשך כחודשיים לפחות, ומתוך הנחה הבאה לקראתו ולפיה בשלב הראשון של ההתקשרות הוא כן נקט בפעולות מסוימות לקראת ליווי המיזם, ורק לאחר מכן חדל מכך, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה הארי.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לתובע את 4 התשלומים הדחויים ששולמו להם על ידו, בסך של 5,300 ₪ כל אחד + מע"מ ובסה"כ – 24,804 ₪, בתוספת פיצוי בגין התשלום בסך 3,500 ש"ח אותו נאלץ התובע לשלם לעורך הדין שפנה אליהם במכתב התראה + הוצאות המשפט בסך 500 ₪, ובסה"כ 28,804 ₪.

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 65900-06-19 קליצ'ניקוב נ' מנקר ואח' בפני כבוד השופט **** מרדכי דמביץ תובע ניקולאי קליצ'ניקוב, ת.ז. 312783665 נ ג ד נתבעים 1. מיכאל מנקר, ת.ז. 324757533 2. "מאקסימום" המרכז למימוש זכויות פסק דין

התובע סבור שיש להשיב לו את הכסף כי לא קיבל שירות מהנתבע והנתבע לא הניב לתובע כל תקבול.

ברי כי בנוסף לכך היה התובע חסר נסיון בכל הנוגע לאיתור כספים והתפתה להצעה כספית גרועה ביותר - רק לשם הפקת דו"ח המסלקה הפנסיונית (שעלותו, כאמור, היא 20 ₪) הוא נאלץ לחתום על הסכם לפיו הוא ישלם 1,430 ₪ בתוספת רבע (25%) מכל קרן שתאותר, גם מבלי שכספיה יגיעו בפועל לתובע.

...

ההסכמה היתה שהתובע ישלם אחוז מכסף שיתקבל בזכות הנתבע.

סוף דבר.

התובע מימש את זכותו לביטול העסקה, אולם הנתבע התכחש לה. התוצאה אני מחייב את הנתבע (מיכאל מנקר, ת.ז. 324757533) להשיב לתובע 5,332.45 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 50871-12-21 אבו גזר נ' י.ש.ס השקעות בע"מ ואח' תיק חצוני: קיימים מסמכים בפני כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב תובעים חמד אבו גזר נתבעים 1. י.ש.ס השקעות בע"מ 2. יאיר שרון פסק דין

לפניי תביעה כספית להשבת עמלות בסך כולל של 11,260 ש"ח, אותן גבתה הנתבעת 1 (להלן: "החברה") מהתובע, וכן לתשלום פיצויים בגין עגמת נפש אשר, לפי הטענה, נגרמה לתובע, בסך 5,000 ש"ח. חלק מהעמלות נגבו בגין "שירותי איתור כספים", לכאורה, וחלקן נגבו מהתובע כנגזרת של העברת הוראות פדיון לכספי פנסיה (עליהן חתם התובע לאחר שנשלחו אליו על ידי החברה) אל החברות המנהלות את קרנות הפנסיה הרלוואנטיות.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעים, ישלמו לתובע יחד ולחוד, סך של 11,260 ₪ בגין הכספים שנגבו מידיו, ועוד סך של 3000 ₪ בגין טרדה ועגמת נפש (בשולי הדברים יצוין, כי ראיתי לנכון להפחית את הסכום שנתבע בגין רכיב זה, בשל האחריות שיש לייחס לתובע, כבגיר עצמאי החותם על הסכם ומסמכים נלווים - למעשיו ולנפקויותיהם).

נוכח חזרתיות התנהלות הנתבעים, במקרה זה ובמקרים נוספים, וכפי שנעשה אף בעניין בר און הנ"ל אני מורה על העברת עותק מפסק הדין לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון משרד האוצר.

התובע הגיש תביעה זהה בת"ק 13200-08-20 חדד נ' משרד החינוך, נציבות שירות המדינה ופרקליטות מחוז דרום (אזרחי) (6.5.21, להלן: "ההליך בבית משפט לתביעות קטנות") , שעניינה השבת אגרה ששולמה לרשות על ידי התובע בנימוק שלא קיבל לידיו תשובה ראויה לשאלה שהפנה למשרד החינוך והמידע שנימסר לו אינו הולם ואינו עונה על שאלותיו.

תקנה 2 לתקנות חופש המידע קובעת, כי תכלית האגרה הוא תשלום בגין איתור המידע המבוקש, מיונו, בחינת האפשרות למוסרו למבקש, הכנתו לקראת מסירה והטיפול בו. התובע פנה לרשות בבקשה לקבלת מידע ולכן הוא מחויב בתשלום האגרה כקבוע בתקנות.

כפי שמי שמשלם אגרת בימ"ש כתנאי לפתיחת תביעה כספית אינו זכאי לעתור להשבת האגרה ככל שתביעתו נדחית, כך גם מי שמשלם אגרה עבור מידע אינו רשאי לעתור להשבתה אם המידע שמתקבל אינו לרוחו.

...

התביעה נדחתה ונקבע בפסק-הדין, כי: "כי כל עתירה בהסתמך על חופש המידע, הרי שהמסלול הדיוני המתאים הינו בית המשפט לעניינים מנהליים וברי כי לא בפני בית המשפט לתביעות קטנות לפיכך ובנסיבות האמורות הנני מורה על דחיית התובענה." התובע לא ערער על פסק הדין בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות והוא מנוע מלהגיש תביעה נוספת בגין אותה עילה ממש, אין נפקא מינה שמדובר עתה באגרה אחרת ששולמה.

בית המשפט יורה לחייב את הנתבעים בתשלום האגרה ששילם התובע רק אם קיבל את תביעתו בפסק דין והוא אינו יכול לעתור להשבת אגרה בהליך הנוכחי כסעד עצמאי כאמור ולכן אני מורה על מחיקת עילת תביעה משום שהיא אינה מגלה עילת תביעה.

למעלה מכך, במקרה דנן מדובר בערכאה עליונה שעליה לא ניתן לערער ומדובר בעילת תביעה שאינה ברת הכרעה ולכן אני דוחה עילה זו בשל חוסר סמכות עניינית לדון בה. לכן, דין התביעה שלפניי על כלל רכיביה להידחות על הסף.