מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה קטנה לביטול עסקה והשבת תמורה בגין משקפי ראייה פגומים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע רכש משקפי ראייה אצל הנתבעת.
לפיכך הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה שעניינה ביטול העסקה, השבת הסכום ששולם וקבלת פיצוי.
בתמורה שילם סכום של 2874 ₪.
הינה איפוא נקשרה בין הצדדים עסקה חדשה, ולא מיותר לציין כי לפי טענתה של הנתבעת – טענה שהתובע לא ביקש לחלוק עליה בדיון – היה הפרש בעלויות שאותו ספגה הנתבעת (כמו-גם את עלויות הייצור של זוג משקפיים נוסף).
עם זאת, ככל שהייתי משתכנע כי הנתבעת לא קיימה את התחייבויותיה וסיפקה לתובע משקפיים פגומות או כאלה שאין בהן את האיכות או התכונות הדרושות לשימושן הרגיל, לא הייתה מניעה להורות על ביטול העסקה והשבת הסכום ששולם.
...
גם אם לתחושתו של התובע הנציגים של הנתבעת נקטו שיווק אגרסיבי מדי וניסו לשכנעו לקבל מוצרים שאינם מתאימים לו, הרי שלא מצאתי עילה מבוררת לביטול העסקה, לא כל שכן שעה שאין מחלוקת כי בסופו של דבר סופקו לתובע המשקפיים שהזמין, ולכל היותר התברר כי יש צורך בהחלפת הקליפון – החלפה שהנתבעת הסכימה לבצע.
אלא שכאמור, לא שוכנעתי כי זה המצב במקרה שלפניי.
לא שוכנעתי בטענה זו ולאחר שמיעת הצדדים אני מקבל את דבריו של התובע כי המשקפיים נותרו בחנות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית במסגרתה עתר התובע אריה כץ ( להלן "התובע"), לחייב הנתבעת, אופטיקה הלפרין בע"מ (להלן "הנתבעת") בהחזר כספי בסך של – 3,571.05 ₪ שזה הסכום ששילם לנתבעת עבור משקפי "מולטיפוקל" (להלן "המשקפיים") אותם רכש ביום 2.3.13 ושלטענתו לאחר שסופקו לו, נתגלו כמשקפיים שאינן תקינות וכן לחייב הנתבעת בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בשל היתנהלות הנתבעת אשר סרבה לבטל את עסקת רכישת המשקפיים ולהחזיר לו את התמורה ששילם עבורם.
בחקירתו הנגדית לשאלה "מה בדיוק הייתה הבעיה במשקפיים שהרכבת אותם" השיב "בעיית מיקוד שגרמה לי לסחרחורת". לשאלה "ראית טוב במשקפיים שספקו לך" השיב "אם הייתי מחפש את הפיקוס כמו שזו הבעיה במשקפי מולטיפוקל אז בנקודה מסויימת ראיתי טוב". לשאלה "בכתב התביעה אתה לא מתלונן על בעיה של ראייה אלא על אי נוחות" השיב "נכון". "אתה מאשר שנבדקת אצל הנתבעת פעמיים" השיב "כן". לשאלה "והתוצאות בשתי הבדיקות היא זהות" השיב "אני מאמין שכן". עוד ציין לשאלה "כשאתה ראית במשך חודשיים ועד חודש אוגוסט שלא היה לך נוח, אתה ניסית לפנות לרופא לבדוק מה הבעיה" השיב "לא". רעייתו של התובע, עדי כץ ציינה בעדותה בין השאר כדלקמן: "אני אישתו של התובע. אני לא מדברת על עצם בדיקת הראייה אלא על ההליך וההתנהלות ואני אישית דברתי פעמיים או שלוש עם האופטומטריסטית ונאמר לי על ידה בפעם הראשונה שהמשקפיים נשלחו לתיקון, כי הם נשלחו פעמיים ושאלתי למה זה מתעכב ונאמר לי על ידה שנימצא איזה שהוא פגם אין לי מושג אם משהו בייצור והם הוחזרו חזרה. כך היה פעמיים. כשהתובע בא לרכוש משקפיים אני ליוויתי אותו למיטב זכרוני, לבדיקה הראשונה נכנסתי ולשנייה לא. פעם אחת שהוא הגיע לא נעשתה לו בדיקה כי היתה לו דלקת עיניים". לשאלת התובע "בין המעמד שקבלתי את המשקפיים לבין שהחזרתי האם עשיתי מאמצים להיסתגל" השיבה רעייתו "גם קודם היו לך משקפיים מסוג מולטיפוקל ולמשקפיים שרכש מהנתבעת הוא לא היסתגל ואני כל פעם אמרתי לו לנסות להיסתגל והוא לא היסתגל". בחקירתה הנגדית על ידי נציגת הנתבעת, אילנה מאיזק, לשאלה "בעלך לא היסתגל כפי שהוא טוען והיתה לו גם דלקת עיניים" השיבה "נכון. מי אמר שלא ניגש לרופא". שבועיים או שלושה לאחר שרכש את המשקפיים והרגיש שהוא לא יכול להיסתגל הוא ניגש אליכם לבדיקה ולא עשו לו אותה כי היתה לו דלקת עיניים".
מודגש בזאת כי התובע לא תמך טענותיו באף אסמכתא רפואית ו/או אחרת שיש בה כדי להצביע כי נפל פגם במשקפיים, ו/או על מקור אותה "אי נוחות" שטוען לה. אוסיף ואומר כי אמנם התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, היה על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שניגרם לו לטענתו והן את הקשר בין הנזק לאותו אירוע והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
...
הנתבעת הוכיחה, וטענתה לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי התובע, כי לא נפל כל פגם במשקפי המולטיפוקל של התובע שיוצרו על פי מידותיו וכך אני קובעת.
בקבלי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהו ע"י התובע ואותה מעדיפה אני על פני גרסת התובע שלא הוכחה כאמור, קובעת אני כי דין תביעת התובע להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, תביעת התובע - נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 797-03-13 בן זקן נ' אופטיקה הלפרין בע"מ בפני כב' הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק תובעים מרים בן זקן נתבעים אופטיקה הלפרין בע"מ פסק דין
מציינת הנתבעת בכתב הגנה, כי לאחר התערבותו של מנהל בכיר מטעמה במחלוקת אשר נוצרה עקב שאלת מתן השרות, הוסכם על ביטול העסקה והשבת כספה של התובעת, ואולם הנתבעת סירבה לבטל את ההיתקשרות במלואה, אלא אך ורק לבצע את הזיכוי בגין זוג משקפי הראייה (וללא זכוי בגין משקפי השמש.
דיון והכרעה טוענת התובעת בכתב התביעה, ובדיון אשר נערך בפני כי היתקשרה בהסכם 1+1, וכי רואה היא את העסקה כמיקשה אחת; וככל שכך הם פני הדברים, דורשת היא את ביטולה של העסקה בכללותה, והרי עבור זוג משקפי השמש לא שילמה, אלא קיבלה אותו ללא תמורה, בשל רכישת משקפי המולטיפוקל.
העובדה כי לא מדובר במדויק במבצע 1+1 כפי שטען מנהל הנתבעת, או שהחשבונית הכילה רישום לפיו נמכרו שני זוגות משקפיים ב- 60% הנחה לגבי אחד מהם, אינה מעלה ואינה מורידה; שינוי הטיעון בהקשר של מהות העסקה, אינו מחמיא לנתבעת כלל; מבצע 1+1 מהוה דרך שיווקית ראויה למשיכת קהל הלקוחות, ולמעשה, העוסק מרויח מרכישת יותר מוצרים המשווקים על ידו, (ורצונו של העוסק להרויח נובע בעיקר מהפער שבין מחיר הרכישה של המוצר "העקרי" לשוויו של רכיב ה"מתנה", כך שלמעשה בדרך כלל נרכשים שני מוצרים שערכם אינו זהה) – אולם לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי ללא רכישת המוצר "העקרי" והיקר יותר, לא היה נרכש המוצר הנילווה, ובעת ביטול ההיתקשרות לבטל את ההיתקשרות באופן יחסי או חלקי, ולמעשה לכוף על הצרכן לשאת בנגוד לרצונו, בעלות מוצר ה"מתנה" ; לגישתי, ככל שמבוטלת ההיתקשרות בשל פגם במוצר העקרי, וכאשר הצרכן אינו מעוניין בהותרת מוצר ה"מתנה" בידיו (שונים הם הדברים אם הצרכן מעוניין לשמור את אותו רכיב, ואז עליו לשלם בעבורו) דינה של העסקה להיות מבוטלת במלואה, גם אם מדובר במוצר אשר הוכן במיוחד עבור הצרכן ואין לעוסק כל תועלת בהשבתו.
אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גירסתה לגבי מהות ההיתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השמוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נימסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוואנטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כימעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) – ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמיקשה אחת, וסרוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהוה לגישתי חוסר תום לב קצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה.
...
אי הבאת עדים וראיות: חיזוק נוסף למסקנה כי יש לקבל את התביעה, מוצא אני בכך כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולא השמיעה כל עדות מטעמה, שהייתה לה רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים.
אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גרסתה לגבי מהות ההתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חיזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השימוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נמסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוונטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כמעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) – ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמקשה אחת, וסירוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהווה לגישתי חוסר תום לב קיצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה.
אוסיף, כי הואיל והתובעת נדרשה להוצאות רבות, לרבות עלות שכירת שירותי עו"ד לצורך כתיבת מכתבים, ובהקשר זה צורפו קבלות ודבר לא נטען כנגד הוצאות אלה לא בכתב ההגנה ולא בדיון אשר נערך בפני, אני מקבל את דרישתה של התובעת בכל הנוגע לעלות שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, סבורני שדרישתה של התובעת בהקשר של אבדן עלות שעות עבודה ועגמת הנפש הנטענת, לא הוכחו דיין, ונוקבות בסכום אשר לגישתי אינו פרופורציונלי למחלוקת הנטענת, ומן הראוי לפסוק סכום חלקי ומופחת בהקשר זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת הסכומים כמפורט להלן: 4,000 ₪ כהשבת התמורה לאחר ביטול ההתקשרות, 1,348 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, 1,250 ₪ בגין ריבית, הוצאות ההליך, עגמת נפש ואבדן שעות עבודה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2012 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 23438-09-11 סגל נ' פרינס אקססוריז בע"מ ואח' בפני כב' השופט אורן שוורץ תובע נוי סגל נתבעים 1.פרינס אקססוריז בע"מ 2.צבי סגל פסק דין
המשקפים נרכשו בתמורה לסך 536 ₪ ששילם התובע לנתבעת 1, מפעילת החנות.
לאחר שחזר לביתו בשנית, ראה לנכון לבטל את העסקה שכן גם בזוג השני של המשקפיים היה פגם.
המוכרת ביקשה לשכנעו שלא לבטל את העיסקה, והציעה לו להזמין עבורו זוג משקפיים חדש מאיטליה, אולם התובע עמד על ביטול העסקה.
בתביעה דנן, עתר התובע לביטול העסקה להשבת סך 536.25 ₪ ששילם בגין המשקפיים, וכן החזר הוצאות ו"פיצוי סמלי".
אין מדובר במוצר שהוכן במיוחד לתובע (דבר שמתקיים במשקפיים שמשמשות לצרכי ראייה).
...
בנסיבות אלה, אני קובע שלא נפל כל פגם במשקפיים והם תקינים וראויים לשימוש.
לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.
סוף דבר – אני מורה על ביטול העסקה.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2012 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 4,537 ₪ ועניינה בעיסקה לרכישת משקפיים מחנות 'אופטיקה הלפרין' ודרישה לביטול העסקה והשבת התמורה ששולמה בגינה.
נטען בתביעה, כי התובע פנה בתאריך 28.08.11 לסניף 'אופטיקה הלפרין' בעפולה, על מנת להחליף עדשות למשקפי קריאה שהיו לו. ברם, באותו מעמד הסביר לו מנהל הסניף, מר משה הרוש (להלן: "הרוש"), כי לא ניתן להחליף את העדשות ובמקום זאת בוצעה עבורו בדיקת ראייה בה התגלה, כך לטענת הרוש, כי הוא זקוק למשקפיים "מולטי פוקל" מאחר ועל פי הבדיקה יש לו בעיית ראייה מקרוב ומרחוק.
סעיף 4ג (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, קובע כי "עוסק המציע, המציג, או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם; במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה, אופן וסוג ההחזר שיקבל הצרכן (בחוק זה- מדיניות החזרת טובין); צוין במודעה כי לא ניתן להחזיר טובין, הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות סעיף 2(ב2)". בסעיף 4ג(ב) נקבע, כי "ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את המלוא התמורה שקבל באופן שבו שילם הצרכן, ובילבד שלא חלה הרעה במצב הטובין; לענין זה, פתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע אחרת לגבי טובין או סוגי טובין". עוד נקבע בסעיף 4ג(ג) לחוק, כי "לא הציג עוסק מודעה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי מדיניותו לגבי החזרת טובים שלא עקב פגם היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לו את הטובין, וההוראות לפי סעיף קטן (ב) יחולו לענין זה- בשינויים המחוייבים". סעיף 4ג(ד) חלופה (3) לחוק מורה, כי הוראות הסעיף הנ"ל לא יחולו על "טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן". להוסיף ולציין, כי בסעיף 14ו לחוק, נקבע כי: "(א) בעיסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובילבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש- (1) הוא החזיר אותם לעוסק; (2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש...". בתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010, הוסדרו התנאים לביטול עסקה ונקבעה רשימת טובין או שירותים עליהם תחול חובה על העוסק לבטל את העסקה עם הצרכן ולהשיב לו את כספו.
...
אשר על כן, ומשום כל הטעמים שנמיתי לעיל, אני מקבלת את התביעה וקובעת, כי הנתבעת תשיב לתובע את יתרת הסכום ששילם בגין העסקה מושא התובענה ע"ס 1,529 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובע פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה בסך של 500 ₪.
באשר לנתבע מס' 2, לא הוכחה בפניי עילה לחיובו באופן אישי, ומשכך דין התביעה נגדו להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו