בפני תביעה כספית ע"ס 33,800 ₪, בה עותרת התובעת לקבל פיצוי מהנתבעים, בגין נזקים ממוניים ושאינם ממוניים, אשר נגרמו לה בשל בעיות רטיבות משמעותיות כתוצאה מנזילה בדירת מגורים השייכת לנתבע 1 ואשר ממוקמת מעל דירתה שלה.
במהלך חודש ינואר 2019 התובעת הבחינה בכתמי רטיבות ובקילופי טייח וצבע חדשים במטבח שבדירתה, בחדר האמבטיה ובחדר השירותים, וכי הנתבע 1 הביא איש מיקצוע שאיתר ותיקן את בעיית הנזילה בצנרת.
בעמ' 5 לחווה"ד, בסע' 3 צוין כי "הנזק יכול להיות תוצאה של שקיעת קרקע ואו בלאי טבעי ואו סיבות אחרות. לעניות דעתהו נושא זה של השברים באריחי החיפוי צריך להבחן ע"י מהנדס קונסטרוקציה שיבדוק את גורם הנזק והיקפו".
הנתבעת 2 הפניתה אל המומחה מטעם בימ"ש 2 שאלות וביחס לראשונה המומחה שב על האמור לעיל וחידד בעמ' 2 לנספח לחווה"ד שנערך ביום 30.3.21, כי "לדעתנו רק לאחר בדיקת מהנדס קונסטרוקטור את גורם הנזק, זאת מאחר והנזק יכול להיות תוצאה של שקיעת קרקע ואו בלאי טבעי או סיבה אחרת, יהיה ניתן לשלול לחלוטין את חלקו של הנתבע בהיווצרות הנזק ולו אף חלקו הוא קטן".
בשאלתה השניה שהפנתה הנתבעת 2 אל המומחה היא ביקשה לדעת האם נכון כי בהנתן מצבה של הצנרת בביתו, הרי שבמועד הרכישה (7.11.17) ואפילו במועד הביקור הראשון בדירה טרם קנייתה (17.10.17) היה גורם הנזק כבר "מוכן ומגובש" וכי האחריות לא נופלת לפתחם של הדיירים הקודמים, המוכרים ופוליסת הביטוח שלהם.
...
טענות הגנת הנתבע 1:
הנתבע 1 הגיש כתב הגנה מטעמו בו טען כי דין התביעה להידחות מן הטעם כי היא טורדנית וקנטרנית ומנימוקים נוספים שיובאו להלן.
נזק לטייח ולצבע הקירות – נוכח האמור בחווה"ד אשר עיקריו הובאו דלעיל לעניין זה, אני מקבלת את ההמלצות לעניין זה וקובעת כי שיעור הנזק שנגרם לקירות הדירה כתוצאה מדליפת מים הוא 8,500 ₪.
אני מוצאת בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ושמעתי את טיעוניי הצדדים בהרחבה, כי התובע לא הוכיח שהנזק לאריחי האמבטיה נגרמו כתוצאה מהנזילה שבדירתו של הנתבע 1 ועל כן אני קובעת שהנתבע 1 אינו אחראי לנזקי האריחים.
סיכומו של דבר
הנתבעים יישאו יחד ולחוד באחריות כלפיי נזקי התובעת וישלמו לה סכום של 8,500 ₪.