תביעה קטנה בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים ללא עדים

לפניי תביעה כספית שהוגשה בהליך של תביעות קטנות בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 14.8.19 בלוד.

אבהיר עוד שלאור עדות התובעת 1 באשר לפתאומיות שבה אירעה נסיעת רכב הנתבעים, עובדה הנתמכת בתמונות ממקום התאונה, וכן בהנתן מיקומי הנזק ברכבם, לא ראיתי לייחס לתובעת אשם תורם או אחריות לתאונה.

...

להלן יפורטו הטעמים שהביאוני למסקנה זו. אציין כי בהתאם להוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק דיני ינומק בתמציתיות, תוך התייחסות אך ורק לטענות ולראיות שמצאתי שהן דרושות להכרעה.

בהינתן עדות הנתבע שלפיה הוא לא עצר בנתיבו אלא רק "דשדש", כדבריו, וכן בהינתן גרסתו שיתכן שאותה השתהות ארכה מספר דקות, אין בידי לקבל את הגרסה שלפיה הנתבע רק האט בנתיב נסיעתו משך מספר דקות, ומעדיפה אני את גרסת התובעת שלפיה רכב הנתבע היה בעצירה בצד הדרך עד שהתפרץ לנתיב נסיעתה.

סיכומו של דבר; הגעתי לכלל מסקנה שהתובעים עמדו בנטל הדרוש במשפט האזרחי להוכחת תביעתם.

אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעים, באמצעות הנתבעת 2, סך של 12,811 ₪ בגין הנזק בתוספת הוצאות בסך 500 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 7396-07-20 גולן ואח' נ' שרון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שרון ****י תובעים משה גולן נתבעים 1. ענת שרון 2. כלל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין ניזקי רכוש מתאונת דרכים שאירעה ביום 7.5.20 במכון שטיפת רכבים בתחנת דלק בצומת אלישמע.

החברה לא העידה מטעמה לא את העובד הבלונדיני, לא את העובד הנוסף שטיפל במכונת השטיפה, ואף לא כל עובד אחר.

נתתי אמון מלא בגרסת התובע, אך איני יכול לקבל את תביעתו לפצוי בגין הרכיב של ירידת ערך, דוקא לנוכח האמור בחוות דעת שמאי מטעמו (ע' 3) בה ציין השמאי: "להערכתי לא נגרמה ירידת ערך בגין הנזק הנידון". איני מיתעלם מעדותו בדבר הקושי למכור את הרכב, לנוכח התאונה, אך לנוכח האמור בחוות הדעת מטעמו, אין מקום לפצוי נוסף בגין רכיב זה. באשר לרכיבים הנוספים – 500 ₪ בגין "הוצאות נסיעה 3 ימי תיקון", 200 ₪ בגין "ביזבוז זמן מעקב אחר מכוניות..." ו-500 ₪ בגין "עוגמת נפש מטרטור של כל הנתבעים" – הרי שאני מקבל אותם באופן חלקי, ומעמיד את שיעור רכיב ההוצאות בסך כולל של 500 ₪.

...

נתתי אמון מלא בגירסת התובע, אך איני יכול לקבל את תביעתו לפיצוי בגין הרכיב של ירידת ערך, דווקא לנוכח האמור בחוות דעת שמאי מטעמו (ע' 3) בה ציין השמאי: "להערכתי לא נגרמה ירידת ערך בגין הנזק הנדון". איני מתעלם מעדותו בדבר הקושי למכור את הרכב, לנוכח התאונה, אך לנוכח האמור בחוות הדעת מטעמו, אין מקום לפיצוי נוסף בגין רכיב זה. באשר לרכיבים הנוספים – 500 ₪ בגין "הוצאות נסיעה 3 ימי תיקון", 200 ₪ בגין "בזבוז זמן מעקב אחר מכוניות..." ו-500 ₪ בגין "עוגמת נפש מטרטור של כל הנתבעים" – הרי שאני מקבל אותם באופן חלקי, ומעמיד את שיעור רכיב ההוצאות בסך כולל של 500 ₪.

על כן, אני קובע כי הנזק שנגרם לתובע ובגינו יש לפצותו הינו 10,382 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ובסך הכל, 10,882 ₪.

סיכומו של דבר בנסיבות כאן, על הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע את הסכום בסך של 10,882 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ועל החברה, צד ג', לשפות את הנתבעת 2 בשיעור של 65% מסכום זה, אף היא בתוך 30 יום מהיום.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 14477-08-22 ריאק ואח' נ' שוחטמן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר יגאל ברק- עופר התובע ולדימיר ריאק, ת.ז. 319321279 הנתבעים התובעת שכנגד הנתבעים שכנגד 1. שלומית שוחטמן, ת.ז. 027225390 2. יאיר שוחטמן, ת.ז. 214959413 3. אי. איי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 512304882 שלומית שוחטמן, ת.ז. 027225390 1. ולדימיר ריאק, ת.ז. 319321279 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 510015951 פסק דין

לפניי תביעה כספית לפצוי בסך 11,780 ₪, בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ברח' גולומב בירושלים ביום 27.5.2022, וכן תביעה נגדית בסך 3,160 ₪.

כאן המקום לציין כי העובדה שהתאונה השנייה לא הוזכרה, ולו ברמז, בכתב התביעה שכנגד ואף לא בעדות הנתבע והעד מטעמו, מעוררת תמיהה ויש בה כדי להטיל צל על מהימנות גרסת הנתבע.

...

דיון ומסקנה אני סבור כי גרסת הנתבע איננה עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק, ואיננה סבירה.

מסקנה זו מתיישבת עם גרסת התובע, לפיה כבר נסע ישר בנתיב האמצעי טרם קרות התאונה, ואף עם השערתו של נציג הנתבעת שכנגד 2, לפיה הנתבע סטה שמאלה בניסיון לברוח ולמנוע את התאונה.

לעומת זאת, אני סבור כי העובדה שהתובע ורעייתו לא ידעו לתאר במדויק את קרות התאונה, אין בה כדי לפגוע במהימנות עדותם, שכן אין חולק שרכבם היה הקדמי יותר בעת התאונה, וממילא ברור שהם לא ראו את התאונה, אלא רק הרגישו את הפגיעה ברכבם.

לאור זאת אני סבור כי חלוקת האחריות ביחס לאירוע התאונה היא כדלקמן: 45% באחריות התובע, ו-55% באחריות הנתבע.

התביעה מכוונת לפצוי בגין ניזקי רכוש, שאירעו בשל תאונת דרכים מיום 22.7.21 בשעה 22.25.

בסעיף 4(ב) לחוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976 נקבע, כי " בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין חוק זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". לאחר ששקלתי בכובד ראש כאמור, עדויות הצדדים והראיות שצורפו על ידם אני סבורה כי דין התביעה להיתקבל באופן חלקי.

...

בכך קיבלתי לפנים משורת הדין, לאחר ששוכנעתי בקרות התאונה, חלק הארי בגרסת התובע תוך שלא זקפתי לחובתו העדר זימון הנהג, העדר הצגת תמונות מקרות התאונה וממצאי חוות הדעת כמתואר על יסוד גרסתו.

מכל האמור הנתבעת תשלם לתובע סך כל הסכומים הבאים: 5091 ₪ בגין כיסוי לפגוש קדמי.

ביתר ההוצאות ישא כל צד. הנתבעת תשלם לתובע הסכומים האמורים בתוך 30 ימים.

ראובן (במקרה זה, מר עבד כבהא) הגיש תביעה נגד שמעון (במקרה זה, מר ראשד עתאמנה) בבית המשפט לתביעות קטנות בגין ניזקי רכוש שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים שני רכביהם.

הוא תיאר בעדותו בקצרה את נסיבות קרות התאונה, וכן סיפר (ע' 2, ש' 5): "החלפנו מסמכים והלכתי לדרכי. תבעתי את ביטוח ישיר. הלכתי לתביעות קטנות ותבעתי אותו. הבן אדם לא הגיע לבית המשפט. הוא לא שילם. עשו לו איחוד תיקים". ב"כ התובעת הבהיר: "לפני שהנהג תבע את הפוליסה הוא הגיש דרישה לכלל. כלל סירבה, לא שילמה ולכן הנהג פנה אלינו, ביטוח ישיר" (ע' 2, ש' 11).

...

על כן, אני דוחה את הטענה המקדמית של הנתבעת.

על כן, אני קובע כי הנהג ברכב הנתבעים אחראי לתאונה.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת במלואה.