תביעה קטנה בגין נזקי רכב עקב פגיעה בגחון

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' הרשם הבכיר י. לוזון), מיום 10.11.20, במסגרתו דחה את תביעת השבוב שהגישה המערערת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, בגין נזקים בהם פיצתה את המבוטחת עבור ניזקי רכב שנגרמו עקב תאונה, ובתוך כך דחה את הודעת צד ג' ששלחה משיבה מס' 1 כנגד המשיבה מס' 2.

התובעת העידה בפני בית המשפט וציינה( עמ' 2 שורות 7-13): ".. הכל היה בסדר, פיתאום נעצר הרכב ונפתחו כריות אויר. הדרך היה משומשת כולם עברו משם(הטעות היא במקור).זה כביש שנוסע משכונה לשכונה. יש עוד דרך ראשית ויש את הדרך הזו. בזמן התאונה הכביש לא היו בו חפירות, הביוב היה הרבה יותר גבוה מהכביש, אולי 20 סנ' והדרך צרה ולא היה לאן לברוח..." ובהמשך במסגרת החקירה הנגדית ( עמ' 3 שורה 4 ) הוסיפה: "לא. נסעתי 30 קמ"ש. זו דרך לא מעובדת." באשר למוקד הנזק ברכב ציינה המבוטחת במהלך עדותה: " קיימת פגיעה קטנה בחזית אבל עיקר הייתה בגחון. לא הייתה פגיעה חזיתית אלא מלמטה." תאור התאונה ומוקד הנזק מתיישב היטב עם מימצאי חוות הדעת מטעם השמאי אשר תיאר מוקד הנזק :" בבדיקת הרכב נוכחנו בנזקים תאונתם לגחון הרכב. מגן קדמי נמצא ניזוק." מוקד הנזק ברכב תומך משמעותית בתאור מנגנון התאונה בידי התובע שלא נסתר.

...

עוד טענה המערערת בכתב התביעה שעל האירוע נשוא הדיון חלות הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, מאחר ומלוא העובדות הנוגעות לתאונה הינן ידועות לה; לטעמה, כעולה מסעיף 11 לכתב התביעה האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שמשיבה מס' 1 לא נקטה אמצעי זהירות מאשר מהמסקנה שהיא נקטה באמצעי זהירות.

עניין בירור הודעת צד ג' בעקבות פסק דין זה, הנני מורה על החזרת בירור הודעת צד ג' לבית משפט קמא, ולאחר שאפשר לצדדים לטעון , לתת פסק דין בהודעת צד ג'.

סוף דבר; תוצאה מכל האמור לעיל שהערעור מתקבל, מבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, וקובע במקום זאת הנני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם למערערת את מלוא סכום התביעה 37,151 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 18.08.2019 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף תשלם המשיבה מס' 1 בגין השתתפות בהוצאות המשפט של המערער בסכום של 2,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ ומע"מ כחוק על שכר הטרחה.

מונחת לפני תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 27,194 ₪ בגין נזק רכוש שניגרם לרכב התובע בנוסעו בכביש.

בכתב התביעה נטען כי ב 11.9.2016 עת נסע רכב התובע בצומת הדרכים שבין כביש 85 וכביש שש נפגע הרכב מאבן שהייתה מונחת בנתיב הנסיעה ; מדובר באבן שהשתחררה מאי תנועה בנוי והייתה מנוחת באמצע הכביש; אף כי הנהג ברכב התובע הבחין באבן לא הייתה לו אפשרות לברוח והוא בלם אך לא הצליח למנוע את ההיתנגשות.

העד אישר כי ראה את הסירטון שצורף לתצהירים וכי "בסירטון שאני ראיתי וכולם רואים את זה, נפלו אבנים קטנות בגודל של פחות מנתיב טניס לנתיב פנייה שמאלה, הם נמצאים בפנייה שמאלה לכיוון כניסת קבוץ עמיעד". לשאלה אם מדובר באבנים שזהות לאבנים של אי התנועה השיב כי " זה דומה לזה". כמו כן כמסר העד כי באותו יום נעשה סיור ולא נימצאו מפגעים.

מדובר בנזק לגחון ונזקים נוספים נלווית .

...

סוף דבר: סוף דבר הוא שהתביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 25,994 ₪ בגין נזק תאונתי וסך של 1,200 ₪ בגן שכר טרחת השמאי.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,300 ₪.

לפני תביעה בסך 31,601 ₪, לפצוי התובעים בגין נזקים שנגרמו להם עקב פגיעת רכבו של התובע כתוצאה מכשל במכסה שוחת ביוב.

מנגד, כאמור, טען כי סבר שפגע בילד, שכן כדי כך הייתה המכה חזקה, הדגיש כי הוא ורעייתו צעקו וניגש למקום עם החבר כדי לראות את הבור: " יש לי גם את האיש שנסעתי אליו והוא הסתכל על הבור, גם אני וגם אישתי צעקנו מה קרה. החבר שלי רפיק בא וראה את הבור". התובע העיד כי אין בידו את התמונה שצלמה בתו במקום הארוע, למחרת התאונה, הגם שהופנה לכתב התביעה שהגיש בבית המשפט לתביעות קטנות, אליו צורפה ככל הנראה אותה תמונה (נספח 14 לתביעה דנא לא כולל את התמונה).

לטענתו הגשר שהוחלף רחוק כימעט מטר מהמקום שבו היה מכסה השוחה אמור לפגוע בגחון הרכב, ומצוי בגובה 70 ס"מ, כך שגם "נפילת" הגלגל לשוחה לא מביא למגע בגובה כזה של הרכב.

...

סיכום: על כן, אני מוצאת את דין התביעה להידחות.

בהתאם, נדחות גם ההודעות לצדדי ג' ו- ד'.

אני מחליטה לחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 (התאגיד) בגין הצורך להתגונן מפני התביעה וכן מפני הודעת צד ג', הוצאות משפט וכן שכ"ט בסך 8,000 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בעכו ‏ל' ניסן תשפ"ב, 01 מאי 2022 ת"ק 44034-09-21 פוטוב נ' עריית חיפה תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה דנה ביאלר תובע שמואל פוטוב נתבעת עריית חיפה פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 29,981 ₪ שהגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה ממכסה ביוב (או נקוז) שלטענתו היתרומם ופגע בתחתית רכבו תוך כדי נסיעה.

לכאורה, יש קושי בקבלת גרסת התובעת כי רשת הנקוז זזה ממקומה ופגעה בגחון הרכב שעבר מעליה, אלא שלאור עדותו של התובע שנתמכה בתמונות מהמקום בזמן אמת ולאור הדיווחים שנמסרו לנתבעת ואשר נשלחו על ידי התובע לאחר הדיון כמו גם עדות נציג הנתבעת - אני קובעת כי התובע עמד בנטל השיכנוע המוטל עליו במשפט האזרחי, להוכיח בסבירות של מעל 51% את נכונות גירסתו לעניין נסיבות הארוע.

...

אמנם בדוחותיה נכתב כי התיקון הנו "יזום" על ידה, אך בשים לב לראיות שהגיש התובע אני קובעת כממצא עובדתי כי הסתמכותה של הנתבעת על כי לא נתקבל כל דיווח בגין המפגע – אין לה על מה לסמוך.

שוכנעתי מכנות דבריו של התובע, שאכן נגרם נזק לרכבו וכי לא יכול היה להבחין כי ישנה איזו תקלה שהיא במכסה הניקוז עליו נסע רכבו וזאת - מבעוד מועד.

לנוכח כל האמור, מצאתי לקבל את תביעת התובע להוציא סך של 1,000 ₪ בגין "הוצאות משפט" – נזק אשר לא נתמך בראיה כלשהי.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 28,681 ₪, בצירוף אגרת בית משפט בסך 300 ₪ וכן הוצאות בסך כולל של 500 ₪.

בפניי תביעה קטנה בעטיה של תאונת דרכים.

הנתבעת צרפה דוח שבסיכומו צוין: "מצילום רכב המבוטח נראה פגיעה בחלק קדמי שמאל, מצילומי רכב צד ג' הוצג נזק בחזית גחון הרכב, הפגיעה לאורך צד ימין. דעתי כי יש התאמה בין הנזק לרכב המבוטח, עם הנזק בצד ימין של רכב צד ג' בלבד, פרט לנזק לסף מדרכה צד ימין, הנראה בין הצילומים כהגדלת הנזק". דברי התובע בדיון שבפני: "ב 27.1 בשעה 8.10 בבוקר לקחתי את הבן שלי לבית הספר, נסעתי ברח' ז'בוטניסקי בטירת הכרמל, במהירות המותרת. הנתבעת יצאה ממקום חניה פנתה שמאלה, ניסיתי להיתחמק ממנה ולא הצלחתי ולבסוף הצד הימני של הרכב נפגע בשני הדלתות. עליתי על המדרכה ניסיתי לברוח לכן נפגעתי גם במגן גחון.

. "בהתחלה שיצאנו מן האוטו רציתי להזמין מישטרה ואמר לי שאין לו זמן הוא ממהר. אז לקחנו את הפרטים, צילמתי את רישיון הרכב וזהו. אני פניתי לביטוח שלי אבל לא אמרתי לו שאני אשמה. לדעתי התובע היה אשם כי אני יצאתי בריוורס והייתי קדימה. זה כביש קטן לא שני נתיבים. אני כבר יצאתי מהחניה. " "לביהמ"ש – כשאת הסתכלת באוטו שלו ראית פגיעה נזק משהו אצלו?" "ראיתי את הלכלוך לא נפלה מדרגה ולא כלום. אח"כ הוא שלח תמונות. האוטו שלי קטן ואצלו יש ג'יפ. אז כאילו שמופיעות שריטות מעל הפס שם זה לא יכול להיות. " לאחר שמיעת העדויות ולאחר ניתוח חומר הראיות ובכלל זה תמונות של מקום התאונה, תמונות הנזק ויתר הראיות אני סבור, כי יש מקום לדחות את התביעה.

...

להלן אפרט את יתר נימוקיי לכך; סבורני שאופן הפגיעה ברכב התובע מתיישב עם גרסתה של הנתבעת 2 ולא עם גרסת התובע.

כך ציין בית המשפט בבר"ע (ת"א) 1035/05 יניב הדר נ' אבוטבול מירית (פורסם בנבו, 03.01.06): "חוות הדעת עליה מבקש המבקש להסתמך, נערכה כחלוף כחצי שנה לאחר מועד קרות התאונה. לפיכך, אין כל אפשרות לסמוך על חוות הדעת להוכחת גובה הנזק, בשל פרק הזמן הארוך שחלף בין מועד התאונה ובין מועד עריכת חוות הדעת". אני סבור כי גם במקרה דנן, קיימת סבירות גבוהה כי התנתק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען כתוצאה ממנה.

מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.