תביעה קטנה בגין משלוח הודעות פרסומת לטלפון נייד

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 39008-01-20 דרויש נ' פלאפון תיקשורת בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובע רותם דרויש נתבעת פלאפון תיקשורת בע"מ פסק דין

לפניי תביעה על סך של 33,900 ₪ שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח 67 הודעות פירסומת (ספם) ששוגרו לטלפון הנייד של התובע בנגוד להוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן- "החוק") הידוע בכינויו "חוק הספם". טענות התובע בכתב התביעה התובע הנו לקוח של הנתבעת למעלה מ-4 שנים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,500 ₪.

עתירת התובע להורות לנתבעת למחוק לאלתר ולצמיתות את כל פרטיו המוחזקים במאגרי המידע שברשותה, נדחית, שכן כנטען בכתב התביעה, התובע הוא לקוח של הנתבעת ומשכך, היא רשאית להחזיק את פרטיו במאגרי המידע שברשותה.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 569-02-21 רבינוביץ נ' י.ב. קדוח ופרויקטים בע"מ לפני כבוד הרשמת הבכירה, חני ברוך אלון התובע: יאיר רבינוביץ הנתבעת: י.ב. קדוח ופרויקטים בע"מ פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 4,000 ₪ שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין ארבע הודעות פירסומת אשר נשלחו לטלפון הנייד של התובע באמצעות מסרונים, בנגוד להוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (הידוע בכינויו ולהלן: "חוק הספם") ובנגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

התובע עותר לחייב את הנתבעת בפצוי בסך של 4,000 ₪ בגין משלוח הודעות פירסומת בנגוד להסכמתו ובנגוד להוראות חוק הספם, תוך מתן דגש להיבט ההרתעה.

...

על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 45562-11-21 הנדי נ' עתון פנורמה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דר להב התובע: מוסטפא הנדי הנתבעת: עתון פנורמה בע"מ פסק דין

התביעה דנן הוגשה ביום 18.11.2021 ובה טען התובע כי על הנתבעת לפצותו בסך של 21,000 ש"ח – 1,000 ש"ח בגין כל אחת מ-21 הודעות פירסומת שנשלחו לטלפון הנייד של התובע על ידי הנתבעת, וזאת בנגוד להוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ("חוק התיקשורת").

בכך, כשלה איפוא הנתבעת להראות כי צד ג' עשה שימוש שלא כדין בשמה ובלוגו שלה, לצורך משלוח הודעות פירסומת.

התובע טען כי קיבל מהנתבעת 21 הודעות (אותן צירף לכתב התביעה); כי מעולם לא ביקש לקבל מהנתבעת דברי פירסומת; כי ב-11 ההודעות הראשונות כלל לא היה קישור שבו ניתן היה לבקש להסיר את הנמען מרשימת התפוצה; וכי גם לאחר שצורף קישור, והתובע ביקש את הסרתו, המשיך משלוח הודעות הפרסומת, ולבסוף נאלץ התובע להגיש את התביעה.

...

המסקנה היא אפוא, כי הנתבעת היא אכן בגדר "מפרסם" ששלח הודעות פרסומת לתובע.

ההלכה סוכמה כדלקמן, בת"ק 44069 זילברג נ' קניה טובה באינטרנט בע"מ (11.3.2015): "... בבואו לקבוע את סכום הפיצוי כאמור, על בית המשפט לשים לנגד עיניו את תכליות החוק: אכיפה, הרתעה יעילה ועידוד הגשת תביעות מצד אחד; ולהקפיד שהפיצוי יהיה מידתי ולא מעבר לנדרש לשם השגת אותן תכליות מצד שני. הפיצוי נועד להכווין את התנהגות המפרסם, באופן שפרסום עתידי במתכונת זו יהיה בלתי כדאי עבורו. לשם כך יש לשקול שני סוגי שיקולים: הסוג הראשון מתמקד בנסיבות ביצוע ההפרה וכולל, בין היתר, את תוכן הפרסום (אם הוא פוגעני אם לאו); את התנהגות הנתבע; את הרווח הצפוי לו מן הפרסום (ככל שניתן להעריכו); את מספר דברי הפרסומת ששלח לתובע (ואותן בלבד), וכמה הודעות נשלחו לכל כתובת (אם מדובר במשלוח בודד לכל כתובת או בהפרה חוזרת ונישנית). בית המשפט הדגיש כי כמות ההודעות שנשלחה לתובע גודרת את תקרת הסכום שניתן לפסוק (לא ניתן לפסוק פיצוי העולה על 1,000 ש"ח בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק), אך מעבר לכך היא אך שיקול אחד מבין מכלול השיקולים האמורים... ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא מעבר לכך. סוג שני של שיקולים שנדרש בית המשפט לשקול עניינו בשאיפה לעודד הגשת תביעות יעילות שמטרתן להגשים את תכליות החוק". בבואי לשקול את כלל נסיבות העניין – הן מספר ההפרות, הן העובדה שחלק מן ההודעות כלל לא אפשרו לתובע להסיר עצמו מרשימת התפוצה, הן העובדה שגם לאחר שביקש את הסרתו, המשיך משלוח ההודעות, וכן את אופן התנהלותה של הנתבעת בבית המשפט – כל אלה הם שיקולים מהסוג הראשון; והן את השיקול של עידוד הגשת תביעות יעילות שמטרתן הגשמת תכליות החוק – ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בסך כולל של 5,000 ש"ח. הנתבעת תשלם אפוא לנתבע סך של 5,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.

המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 27,750 ₪ בגין משלוח הודעות פירסומת בנגוד לסעיף 30 א' לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התיקשורת").

מעל הדרוש אוסיף שהתעורר קושי במישור זה. נכון שסעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מתיר לבית המשפט שיקול דעת להתיר ייצוג של אדם על ידי אחר בתנאים המנויים בו. ואולם, בעניינינו לא הוצגה תשתית עובדתית התומכת בצורך כזה (הוצג בדיון, דרך הטלפון הנייד, תדפיס של תרופות שנוטל התובע לפי הטענה, אך בית המשפט אינו יודע מה התרופות הללו ולא הוצג אישור רפואי מסוג כלשהוא המעיד על מצבו הנטען של התובע); והעיקר הוא שגם אם היה מקום להתיר ייצוג, בית המשפט לא פטר את התובע עצמו מהתייצבות לדיון.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים שבהם נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת כיוון שהליכי תביעות קטנות, נועדו להתנהל באופן של בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.מיועדים להתנהל לרוב בערכאה אחת בלבד ורק במקרים חריגים תתאפשר השגה ערעורית על פסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

לפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט עדי הדר) מיום 18.4.2023 בת"צ 52119-04-22 ולפיה התקבלה בקשת המשיב (להלן גם: "מבקש האישור") לאשר תובענה כייצוגית בגין משלוח הודעות בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 19892 (להלן: "חוק התיקשורת").

הקבוצה הוגדרה: "כל אדם אשר קיבל דבר פירסומת אשר שוגר על ידי מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ בנגוד להוראות סעיף 30א' לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982, לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או מבלי שהמשיבה איפשרה לו להסיר את עצמו באותו האופן בו שוגרה הפרסומת ו/או מבלי שהמשיבה ציינה בפרסומות את פרטי יצירת הקשר עימה ואת יתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים האחרונות בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו". העילה האישית: מבקש האישור קיבל שתי הודעות פירסומת לטלפון הנייד שלו בימים 17.3.2022 ו- 21.3.2022.

ד) לאחר הגשת בקשת האישור הוגשו תביעות קטנות נגד המועדון בגין הפרת חוק התיקשורת.

...

יחד עם זאת, אני סבורה, שהעניינים הניהוליים – דיוניים שציינתי לעיל, אין בהם כדי לשנות את התוצאה האופרטיבית.

לפיכך, לא מצאתי כי יש הצדקה להתערבות ערכאת ערעור בתוכן ההחלטה ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.