התובעים קיבלו מהנתבעת תכניות מתוקנות של המטבח, ומסרו אותן לחברה הקבלנית לצורך ביצוע עבודות חשמל, גז ואינסטלציה התואמות לתכניות אלו.
נוכח האמור, עותרים התובעים לפצות אותם בגין הנזקים הבאים:
תשלום דמי שכירות עבור 7 חודשים, בגין העיכוב בכניסתם לדירה
החזר עבור תשלום מיסי ועד בית לתקופה של 7 חודשים בהם לא התגוררו התובעים בדירה
הוצאות עודפות לתקופה של 7 חודשים, בגין נסיעות ובטול זמן
הפרשים בגין שיעור עליית מע"מ והפרשי הצמדה
תיקונים שונים שבוצעו בדירה
עגמת נפש
פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.
עילת תביעה ראשונה – הפרת חוזה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיה, והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות, נחה דעתי כי עלה בידי התובעים להוכיח, על פי מאזן ההסתברויות, את טענתם כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנערך ביניהם.
משקבעתי כי הודעת הביטול לא הייתה כדין, ומהוה הפרה של ההסכם, הרי שקמה לתובעים הזכות לקבל פיצוי מאת הנתבעת בראש נזק זה.
עם זאת יש לתת את הדעת לשווי העסקה כולה (43,710 ₪; ולאחר קבלת זכוי מאת החברה הקבלנית – 28,500 ₪], כמו גם לעובדה כי חלק משמעותי מעוגמת הנפש שנגרמה לתובעים – מקורה בהתנהלות החברה הקבלנית, ולא בהתנהלות הנתבעת.
את סכום התביעה העמידו התובעים על 74,500 (אם כי מלכתחילה הוגשה התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, וסכום התביעה עמד במקור על סך של 33,500 ₪).
...
אשר לטענת התובעים כי על הנתבעת לפצות אותם בגין "עגמת נפש" – סבורני כי דין התביעה להתקבל.
סוף דבר:
התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם והוכיחו כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימם, עת הודיעה להם שלא כדין על ביטול ההסכם להזמנת מטבח לדירתם.
אשר על כן אני מחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים, לפי הפירוט שלהלן:
הפרשים הנובעים משינויים בשיעור המע"מ: 243 ₪
הפרשים הנובעים משינויים במדד המחירים לצרכן: 172 ₪
נזק לא ממוני (עגמת נפש): 3,500 ₪
סה"כ: 3,915 ₪
נוכח האמור בסעיף 41 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעת, בנוסף, בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד (ומע"מ) בסכום כולל של 1,500 ₪ בלבד.