כללי:
לפני בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד שופרסל, בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה"), פריט 7 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
להמחשה, אביא את לשון שני הסעיפים, זה אחר זה:
"3(א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות צבורי או בהפעלת מקום צבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השרות הצבורי, במתן הכניסה למקום הצבורי או במתן שירות במקום הצבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הבטחון וההצלה או ענידת סמליהם".
"3(א1) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות צבורי או בהפעלת מקום צבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השרות הצבורי במקום העסק, במתן הכניסה למקום הצבורי או במתן שירות במקום הצבורי, מחמת מקום מגורים; ואולם לא יראו הפליה לפי סעיף קטן זה הבחנה שנעשית על ידי רשות מקומית בין תושביה ובין מי שאינם תושביה, במידה הנדרשת לבצוע תפקידיה או להפעלת סמכויותיה לטובת תושביה, והכול בכפוף להוראות כל דין".
עיננו הרואות כי המחוקק בחר לייחד סעיף ספציפי לאיסור ההפליה מחמת מקום מגורים- ולהגבילו למקום העסק.
...
מבחינה משפטית, אני קובעת כי סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, חל לגבי הספקת מוצר במקום העסק ושלוחותיו בלבד ולא במסגרת של שירותי משלוחים.
אני קובעת כי במשלוחים, חל איסור הטעיה מצד העוסק והחובה ליידע את הצרכן מראש בדבר הגבלות על מקום ההספקה, כאמור בסעיפים סעיפים 2(א) ו-31א(א)(1א) לחוק הגנת הצרכן.
גם מטעם זה נדחית בקשת האישור.