זו תביעה קטנה ע"ס 25,000 ₪ ועניינה מעשה הטרדה מצד הנתבעת.
לטענת התובע , בשנת 2018 נרשם כמנוי אצל הנתבעת , לאחר תקופה קצרה, ובשל אכזבה מהשרות, ביטל את המנוי ביום 17.7.18 , וניתן לו אישור בעיניין.
לא ברור כיצד טוען התובע להטרדה ותובע רק לאחר שנתיים וחצי , טוענת ששלוש השיחות שתומללו אינן בעלות אופי שיווקי , אלא מדובר בשיחות בקרה וכן נראה שהדגש על הצעת פיצוי, אותן שלוש השיחות מיום 17.7.2018 , הנן שיחות במסגרת שימור לקוחות כאשר המנוי היה בתוקף, והחיוגים שלאחר מכן היו חיוגים ולא שיחות.
הבדל מרכזי נוסף טמון בכך שבשיחה טלפונית רשאי הנמען להודיע מיד בתחילת השיחה כי אינו מעוניין בשיווק דבר הפרסומת, וזאת בנגוד לאמצעים האחרים לשיווק המנויים בחוק"
עם זאת, אני סבור , כי יש ממש בעילת התביעה של התובע לפי חוק הגנת הפרטיות.
נוכח כל האמור אני סבור שהתובע זכאי לפצוי מהנתבעת בגין הטרדתו, בגין 3 השיחות שתועדו בסך כולל של 1,500 ₪ , וכן לפצוי בסך 1,000 ₪ בגין ההודעה האלקטרונית מיום 22.4.20.
...
מעיון בשלוש התמלילים , לא שוכנעתי כי מדובר בשיחות בקרה ושאינן בעלות אופי שיווקי , כפי שהנתבעת טוענת , אולם עולה בבירור , ואין חולק כי התובע מבקש להסירו מרשימת התפוצה.
נוכח כל האמור אני סבור שהתובע זכאי לפיצוי מהנתבעת בגין הטרדתו, בגין 3 השיחות שתועדו בסך כולל של 1,500 ₪ , וכן לפיצוי בסך 1,000 ₪ בגין ההודעה האלקטרונית מיום 22.4.20.
משכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 2,500 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות דיון בסך 750 ₪.