תביעה פלילית: קבלת תלושי משכורת פיקטיביים

על יסוד התביעה, ובהסתמך על תלושי שכר ואישורי ההעסקה שהנפיקה חברת אלמוג (ולאחר מכן חברת "יניר" שבאה בנעליה), בתקופה שבין חודש מאי 2010 לחודש אפריל 2014 שולמה לתובע גמלת השלמת הכנסה (הודעה על אישור התביעה לפי 15 שעות עבודה בשבוע הוגשה בעת עדותו של התובע וסומנה נ/2).

בראשית שנת 2014 ניהלה משטרת ישראל חקירה נרחבת כנגד מר אלמוג אבירם בחשד כי היה מעורב בין היתר בהנפקת תלושי שכר פקטביים, למי שלא היו עובדים של איזו מהחברות שבשליטתו ובכלל זה לתובע וכן כי ביחס לעובדיו הפיק תלושי שכר פקטביים המפרטים אך חלק מהתמורה ששולמה להם, זאת על פי החשד, בין היתר על מנת לאפשר קבלת גמלאות מהמל"ל במירמה.

בהמשך הדברים, התבקשה דחית המועדים להגשת תצהירי התובע, על מנת שלא יידרש לחשוף את הגנתו, בטרם תסתיים פרשת התביעה בהליך הפלילי שניפתח כנגדו בגין קבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף וקשירת קשר לבצוע פשע.

...

עוד טוען התובע, כי החלטת הפרקליטות לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגדו מלמדת על כך שהפרקליטות סברה כי אין די ראיות כדי ליחס לו עבירה בגין קבלת דבר במרמה וכי מסקנה ראייתית זו, מן הראוי שתחול גם במישור האזרחי.

נציין כי בנסיבות העניין, משלא הוצג הסכם העסקה, בהעדר דו"חות נוכחות או אינדיקציה בדבר הפקדה שוטפת של שכר לחשבון הבנק, ובשים לב להודעתה של מנהלת החשבונות בכך שתלושי השכר של התובע פיקטיביים, אנו סבורים כי הנטל עובר לכתפיו של התובע לשכנע כי למרות כל האמור הרי שמדובר היה בהעסקה אוטנטית, במתכונת שפורטה בתלושי השכר ובמכתבים למל"ל (מדי יום, 3 שעות ביום) אלא שנטל זה לא עלה בידי התובע להרים.

דא עקא, שראיות מסוג זה לא הוצגו, ולפיכך לא עלה בידי התובע לסתור את המסקנה העולה מצירוף הראיות המנהליות: שתיקתו בחקירה, הודאת מנהלת החשבונות דקלה, העדרם של מסמכים כגון דו"חות נוכחות, תשלומי שכר, והעדר כל ראיה אחרת המלמדת על העסקה אותנטית בהתאם למתכונת המפורטת בתלושים ובמכתבים למל"ל. גם אם היתה התקשרות מסוג מסויים בין התובע לבין אלמוג הרי שלא מדובר ביחסי עבודה בהתאם למתכונת שדווחה, ואשר עמדה ביסוד הזכאות לגמלה.

לנוכח כל האמור לעיל אנו סבורים כי דין התביעה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, העמיד התובע את תביעתו על סך 2,150,140 ₪ ותבע את הסעדים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים, תשלום בגין שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצוי מכוח חוק הגנת השכר בגין קבלת תלושי שכר פקטביים, תשלום עבור מניותיו, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אי עריכת שימוע ודמי הודעה מוקדמת.

] יש לציין שכול התקופה פעל מר כהן לבדו, עבר עבירות פליליות על דעת עצמו, מכר חשבוניות מחברה אחת שלו, לשאר החברות כולל ראשון בדיוור, קנה חשבוניות פיקטיביות במאות אלפי שקלים, ועשה הכול לבדו, מה שכן את השם שלי הדפיס על החשבוניות מס כביכול "אבי אוזנה מנהל", וחשב אולי בבוא הזמן שיעלו על המעילה שלו, יציג ויאמר גם אבי אוזנה היה מנהל, אך למעשה מר אבי אוזנה ניהל רק את החלק של העבודה, מול השליחים, מול הלקוחות, והכול חוץ מכסף וניהול באמת שהיה בניהולה של חברת י. את י. כהן ומנהלה האדיב מר כהן יוסי שניצל את מצבי בהיותי פושט רגל, אבא לשני ילדים לבקנים עם מחלות עיניים והפרעות [.

...

באשר לזכויות מתחום דיני העבודה שהתובע תבע מנתבעת 1: פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצויי פיטורים, תשלום בגין שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה, פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר פיקטיביים, פיטורים שלא כדין ואי מתן הודעה מוקדמת, דין כל אלה להידחות מהטעם שעבודתו של התובע הסתיימה לאור העובדה שהשותפות העסקית בינו לבין מר אדיב הגיעה למבוי סתום, וכאמור לעיל, בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, יש לתובע אחריות מלאה על דפוס העסקתו.

בכל הקשור להפרשות לפנסיה, ככל שאלה הופרשו לתובע במהלך עבודתו בנתבעת 1 לקופת גמל כלשהי, אני מורה כי הכספים הצבורים יועברו על שמו, באופן שבבוא היום, הוא יהיה רשאי ליהנות מהם, בהתאם לתקנון הקופה ובהתאם לכל דין.

אחרית דבר התביעה נדחית.

במסגרת אותה פרשה מעורבים מספר רב של מעסיקים, שחשודים כי שתפו פעולה עם מנהל חשבונות, וכן גורמים נוספים אשר שמשו כמעין מתווכי כוח-אדם, כמי שפעלו יחדיו כולם להנפקת תלושי שכר פקטביים למאות מבוטחים, וכל זאת כדי לקבל קיצבאות שלא כדין מהמוסד לביטוח לאומי, הנתבע.

לגבי המעסיקים, חלקם אף הורשע בדין פלילי, וזאת בעקבות קבלת כספים שלא כדין על ידי העסקה פיקטיבית ורישום בפנקסים לצורך 'ניפוח' הוצאות בגין העסקת עובדים פקטביים, ובאמצעות דיווחים כוזבים לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.

] "גם הכלל שלפיו אין לחייב בתשלום הוצאות בתביעה למימוש זכות מתחום הבטחון הסוצאלי, בעיקר בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי אינו מוחלט. במקרים המתאימים, בהם מבוטח פעל בחוסר תום לב או ניסה להונות את המוסד לביטוח לאומי, יש מקום לחייב את המבוטח בתשלום הוצאות." אשר למקרה זה – נציין תחילה, כי מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, כי משעה שהתובעת השתמשה בתלושי שכר פקטביים ובאישורי העסקה כוזבים, על מנת לזכות שלא כדין בדמי לידה ובדמי אבטלה, הרי שהרעיון שעומד מאחורי פסיקת הוצאות מתונות בתיקי בטחון סוצאלי, אינו מתאים (סעיף 58 לסיכומים).

...

[37: ראו למשל עב"ל (ארצי) 43031-08-11 ביטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.6.2013: "אכן, מדיניות בית הדין בתביעות לביטחון סוציאלי היא שלא לחייב את המבוטח בהוצאות. אולם, בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, משהתברר שנמסרה גרסה לא נכונה בעניין עו"ד טלמור, ומשלא ניתן הסבר מדוע המערער לא בדק את אמיתות טענתו בעניין עו"ד טלמור במועד מוקדם להגשת הערעור ולכל המאוחר קודם למועד הדיון, אנו סבורים כי יש לחייב את המערער בהוצאות. לפיכך, המערער ישלם למוסד לביטוח לאומי הוצאות בסך של 5,000 ₪". ראו גם עב"ל (ארצי) 14496-06-12 ג'בארין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.7.2014.

] "גם הכלל שלפיו אין לחייב בתשלום הוצאות בתביעה למימוש זכות מתחום הביטחון הסוציאלי, בעיקר בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי אינו מוחלט. במקרים המתאימים, בהם מבוטח פעל בחוסר תום לב או ניסה להונות את המוסד לביטוח לאומי, יש מקום לחייב את המבוטח בתשלום הוצאות." אשר למקרה זה – נציין תחילה, כי מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, כי משעה שהתובעת השתמשה בתלושי שכר פיקטיביים ובאישורי העסקה כוזבים, על מנת לזכות שלא כדין בדמי לידה ובדמי אבטלה, הרי שהרעיון שעומד מאחורי פסיקת הוצאות מתונות בתיקי ביטחון סוציאלי, אינו מתאים (סעיף 58 לסיכומים).

בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות גבוהות.

לעניין המעסיקים נציין, כי בחלק מהמקרים עשה תמיר את הפעולות המתוארות דלעיל בידיעת ובהסכמת המעסיקים, ובמקרים נוספים תמיר עשה את מעשיו ללא ידיעת המעסיקים, ובעניינינו – מר סמי קרן (להלן: "סמי"), מר זיו שומן ז"ל (להלן: "זיו") ומר דן שומן (להלן: "דן"), מעסיקים נטענים של התובע, לפי טענותיו ולפי תלושי השכר שצורפו על ידו לתביעות האבטלה.

לגבי המעסיקים, חלקם אף הואשמו והורשעו בדין פלילי, וזאת בעקבות קבלת כספים שלא כדין על ידי העסקה פיקטיבית ורישום בפנקסים לצורך 'ניפוח' הוצאות בגין העסקת עובדים פקטביים, ובאמצעות דיווחים כוזבים לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.

סקירה של המישור שבין הנתבע לבין מבוטחים שונים וסקירה כללית של ההליכים השונים לפני בית הדין – הנתבע טוען, כאמור לעיל, כי מבוטחים רבים קיבלו תלושי שכר פקטביים ועשו בהם שימוש לצורך קבלת גמלאות שלא כדין מהנתבע (דמי לידה ודמי אבטלה).

...

הוצאות – באופן רגיל, בית הדין אינו נוטה לחייב מבוטחים בהוצאות לטובת הנתבע, בתביעות למימוש זכויות סוציאליות, וגם כאשר התביעה נדחית.

[39: ראו למשל עב"ל (ארצי) 43031-08-11 ביטון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.6.2013: "אכן, מדיניות בית הדין בתביעות לביטחון סוציאלי היא שלא לחייב את המבוטח בהוצאות. אולם, בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, משהתברר שנמסרה גרסה לא נכונה בעניין עו"ד טלמור, ומשלא ניתן הסבר מדוע המערער לא בדק את אמיתות טענתו בעניין עו"ד טלמור במועד מוקדם להגשת הערעור ולכל המאוחר קודם למועד הדיון, אנו סבורים כי יש לחייב את המערער בהוצאות. לפיכך, המערער ישלם למוסד לביטוח לאומי הוצאות בסך של 5,000 ₪". ראו גם עב"ל (ארצי) 14496-06-12 ג'בארין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.7.2014.

בנסיבות אלה, נחה דעתנו כי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות גבוהות.

על פי כתב האישום אסתרזון, איינהורן, גרשוביץ והנאשם, נטלו חלק בתוכנית עבריינית אותה רקם אסתרזון ואשר אושרה על ידי חברי ועד האגודה ביניהם איינהורן, להונאת רשות המסים על ידי האגודה באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים ביחד עם אחרים, וביניהם המפורטים בנספח א' לכתב האישום, אשר נרשמו כעובדי האגודה, בעוד בפועל לא היו עובדיה באותה עת, או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו שונים מהשכר שקבלו בפועל עבור עבודתם (להלן: "העובדים הפיקטיביים").

חשוב לציין כי חלק מהפסיקה אליה הפניתה המאשימה מדגימה נסיבות חמורות ושונות מאלה של הנאשם בעניינינו, ונוגעות למי שהעלים מקור הכנסה שלם, לא דיווח על עסוקו, פעל להעלמת הכנסה משך שנים ארוכות, ואף לא הסיר את מחדלי כתב האישום (ע"פ (ת"א) 59114-06-13 גולן נ' מדינת ישראל (14.10.2013), ת"פ (שלום – רח') 58337-04-19 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין – חקירות מרכז מדור תביעות נ' זילבר (2.8.2020)).

מבלי להיתעלם מכך שהמדובר בפרשה אשר כללה מספר לא מועט של חשודים ומדברי ב"כ המאשימה באשר לצורך בעריכת שימועים לכולם, כשההחלטה בעיניין כלל החשודים התקבלה באותו המועד, או מהטענה לפיה ההליך המקדמי בפני השופט אבינור נמשך זמן רב בשל מחלוקת בין הצדדים הנוגעת לצילום חומרי החקירה, לא יהיה זה נכון שלא לתת את הדעת לקושי של הנאשם להיתמודד משך שנים עם עננת ההליך הפלילי, בפרט בהיותו דמוית שחלקה בבצוע התוכנית העבריינית קטן יחסית.

...

בראי כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל – מסקנתי היא כי בעניינו של הנאשם מידת הפגיעה בערכים המוגנים איננה ברף הגבוה.

כלל הנסיבות המפורטות לעיל מביאות למסקנה כי נכון למקם את עונשו הנאשם בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו.

סוף דבר - בשים לב לגדרי מתחמי הענישה שנקבעו במקרה הנדון, ובראי הנסיבות הקונקרטיות בעניינו של הנאשם שאינן קשורות לביצוע העבירות המצדיקות מיקומו של הנאשם בתחתית מתחמי הענישה שנקבעו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במועצה הדתית אשדוד, רח' הנרייטה סולד 1, אשדוד.