מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה פיצוי בליקויים בנייה בדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זכות התיקון של הקבלן קבועה בסעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973: "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הנתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר" על פי הפסיקה והספרות תנאי לקבלת פיצוי כספי הוא מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים הנטענים בטרם תוגש תובענה (ראו: ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח לישראל (28.2.2005), וספרו של אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות ליקויי בנייה והבטחת זכויות הרוכשים (מהדורה שלישית) (2009) 437).
...
מסמכים רבים נוגעים להתנהלות עורכי הדין במסגרת ההליך הקודם וההליך שבפני והמסקנה המתבקשת מכל אלו שההתנהלות מצד התובעים הייתה טרחנית, מייגעת ומסורבלת.
למרות האמור, אינני משית את הוצאותיהן הרבות של הנתבעות על התובעים, ואולם, ברי כי אין מקום לשיפוי התובעים על הוצאותיהם כפי המפורט בסיכומיהם, לרבות בגין אגרות ושכ"ט עו"ד. סוף דבר בגין הליקויים שאינם ליקויי רטיבות, הנתבעות ישלמו לתובעים סך של 22,900 ₪, וסך של 40,733 ₪ בגין ליקויי הרטיבות (ובסך הכל 63,633 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן חוות דעת המומחה מיום 23.7.19 ועד מועד התשלום בפועל.
התביעה נדחית ביחס ליתר ראשי הנזק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.05) קבע בית המשפט העליון ביחס לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בתביעות שעניינן ליקויי בניה כדלקמן: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות - ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421).
...
אני סבורה כי בסופו של יום, אין מנוס מלהתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה. אכן, לא אחת עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה (ע"א 611/89, שם, בעמ' 64-65).
סוף דבר לנוכח האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעות את הסכומים הבאים: בגין הליקויים – סך של 195,238 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות דעת מומחה בית המשפט (23.3.20) ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעות שכ"ט עו"ד בסך 29,250 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה לפצוי בגין ליקויי בנייה בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.
...
בהפנותם לתשובה מס' 8 של מומחה בית המשפט, מבקשים התובעים לפסוק להם פיצוי בגין רכיב זה: "נכון הסימון מעיד עם חיסום ולא על ריבוד. נדרש אשור של הספק. לחילופין עלות החלפת החלון לרבוד ומחוסם הינו- 800 ₪". מסקנת ביניים: מקובלת עליי טענת התובעים בהקשר זה, אשר סמכו את ידיהם על קביעתו של מומחה בית המשפט.
כפי שצויין לעיל, בסעיף 4 לפסק הדין, בקשתה של הנתבעת לביצוע תיקונים נדונה בדיון ביום 04/01/2018 שאז ניתנה לה שהות לבצע תיקונים בדירת התובעים, בעוד הליך זה תלוי ועומד.
בצדק הפנו התובעים בסיכומיהם לאשר נקבע על ידי כבוד השופט טובי, בע"א (מחוזי חיפה) 43959-05-16 עדן לבונה-בנין השקעות ויזום (2000) נ' דינה בגליקוב ( מיום 14/09/16): "12. אין בידי לקבל גם את טענת המערערת לפיה לא ניתנה לה הזדמנות ראויה לבצע את התיקונים בעצמה. טענה זו מתבססת על סעיף 4ב' (א) לחוק המכר המורה כי מקום שהתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. ככלל, "התשובה לשאלה האם יש לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט." (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.2005)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

א - רקע ביום 29.12.2019 הגישו התובעים כנגד הנתבעים תביעה לפצוי בגין ליקויי בניה בדירה המצויה בבניין שברחוב יותם 33, חיפה (להלן: "הדירה") אותה רכשו מהנתבעת 1, שהיא חברה קבלנית.
...
עם זאת, על המומחה לספק לבית המשפט נתונים שיהא בהם, בבוא העת, ככל שטענת התובעים בעניין תתקבל, להעריך את עלות התיקון בעניין זה, וככל שהתיקון אינו אפשרי - מהי ירידת הערך בשל ליקוי זה. לפיכך, אני מקבלת את בקשת התובעים למתן הוראות בסוגיה זו, ובסיפא של החלטה זו אתן הוראות מפורטות למומחה בעניין.
באשר לרטיבות פעילה בדירה, כתב המומחה בחוות דעתוֹ (בסעיף ל"ז של חוות הדעת): "... מרבית הרטיבויות נמצאות במגמת ייבוש או ייבוש מוחלט. לאור כך שהריצוף ההיקפי מוחלף אזי הייתי מנצל את זה לצורך ביצוע בדיקת המטרה חיצונית בשילוב סדק (כך במקור – ס.מ.) תרמי (כ - 5,000 ₪) וככל ומתגלות התפשטויות - מתקן מקומית את המקומות (כ - 7,500 ₪ למוקד). לא לסיכום בשלב זה." בעניין זה התבקש המומחה בשאלה 3 לשאלות ההבהרה מטעם התובעים (נספח 1 לבקשה), להבהיר, בשים לב לכך שהתובעים ממשיכים לגלות מוקדי רטיבות חדשים, כנטען, האם הסכום שצוין לתיקון כל מוקד רטיבות כולל בחובו עלות של פעולות יזומות לאיתור מוקדי הרטיבות, ייבושם ומניעת הישנותם.
אציין, שנוכח דברי המומחה בסעיף ל"ז של חוות דעתוֹ ובתשובתו לשאלה מס' 3 לשאלות ההבהרה מטעם התובעים, איני סבורה שיש מקום לבקש מן המומחה השלמה בנקודה זו. ה – סוף דבר אני נעתרת חלקית לבקשה, ומורה כדלקמן: על המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ניר אנגל, להשלים בהקדם את חוות דעתוֹ לגבי גובה התקרה בחדרים (בהמשך לכתוב בפִסקה ל"ט לחוות דעתוֹ), וזאת בהתחשב בהנחה שסעיף 3.1.1 למפרט מתייחס לגובה דירה מינימלי של 2.7 מטרים גם בחדרים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

עם זאת, ולשם הנוחות, יכונו להלן ה"ה לירון ואבי מישאל: "התובעים". מספר שנים לאחר מכן, ביום 18.4.2018, הגישו התובעים את כתב התביעה המקורי, במסגרתו תבעו מהנתבעת פיצוי בסך כולל של 403,147 ש"ח, על פי הפרוט הבא: ליקויי בנייה בדירה בסך כולל של 246,361 ש"ח בהתאם לחוות דעתו מיום 2.3.2018 של המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק (להלן: "מומחה התובעת").
...
סיכום ביניים לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעת את עלות התיקונים המפורטת בחוות הדעת המשלימה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, בסך של 79,374 ש"ח (סעיף 45 לעיל), את עלות החלפת המעקה בסך 70,340 ש"ח (סעיף 65 לעיל), ועוגמת נפש בסך 20,000 ש"ח (סעיף 73 לעיל), ובסך הכל 169,714 ש"ח.    סוגיית ההוצאות משהתביעה התקבלה, זכאית התובעת לפסיקת הוצאות לטובתה, בהתאם להוראות תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
בנסיבות אלו, אני סבור כי אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום האגרה אשר שולמה על ידה, ואני מעמיד את החזר האגרה על סך של 8,000 ש"ח.   סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 218,886 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ההודעה לצדדים השלישיים נמחקת ללא צו להוצאות, תוך שאני מורה על החזר המחצית השניה של אגרת המשפט אשר שולמה על ידי הנתבעת בגין ההודעה לצד שלישי, ככל ששולמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו