תביעה עקב אי קבלת שירותי ייעוץ

רקע עובדתי הנתבעת היא חברה העוסקת בין היתר בייבוא, שיווק ואספקה של מוצרים טכניים ומתן שירותי ייעוץ בתחום (להלן: הנתבעת או המעסיקה).

ביום 28.2.19 הגיש התובע תביעה לתשלום זכויותיו: שכר עבודה לחודש אוקטובר 2018 (8,320 ₪), פיצוי בגין אי קבלת תלוש שכר לחודש זה (8,320 ₪), פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע כדין (33,280 ₪), חלף הודעה מוקדמת (8,320 ₪), פצויי פיטורים (124,800 ₪), הפרישי הפרשות לפנסיה (9,429 ₪), גמול שעות נוספות (413,969 ₪), החזר קזוזם שלא כדין (3,950 ₪), פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת עבודה (8,320 ₪).

...

משלא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח, באופן מבוסס ומכומת, את הסכומים שלטענתה נטל התובע שלא כדין, אין כל יסוד לטענתה לקיזוז, ודין טענה זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 124,800 ₪.

תביעות התובע לחלף הודעה מוקדמת, לפיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, לפיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת עבודה ולפיצויי הלנת שכר - נדחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 68207-02-20 בוטיק - שימור מבנים בע"מ נ' מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' לפני כבוד השופט נפתלי שילה התובעת בוטיק - שימור מבנים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלרן שפירא בר אור הנתבעים 1. מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ 3. ד"ר משה וינברג ע"י ב"כ עו"ד יערית ברנן פסק דין

בכל הנוגע לעילת התביעה הראשונה – הנפקת חשבונית מס בגין רכישת הקרקע – כמפורט לעיל, בהערה 1 לתביעה בסד"מ נאמר במפורש שהתובעת עומדת על דרישתה לקבל חשבונית כדין וזה לשונה: "יובהר, כי תביעה זו אינה עוסקת בחובתם של הנתבעים מכוח הדין להנפיק חשבונית בגין מכר הקרקע, ובגין כך עומדת לתובעת עילת תביעה נפרדת. התביעה דנן, כתביעה לסכום קצוב, עוסקת בהקשר זה אך ורק בחובתם החוזית של הנתבעים לשפות את התובעת עבור המע"מ בגין שירותי הבניה המסופקים על ידה". בכל הנוגע לעילת התביעה השנייה – התובעת לא וויתרה על קבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהעיכוב בתשלום המע"מ ובמכתבה מיום 11.5.16 נאמר כי: "מרשתי רואה את מרשותך אחראיות לכל נזק שניגרם ויגרם להם בשל עיכוב בלתי סביר בתשלום המע"מ, במועד הקבוע בדין ובהסכם...". גם במכתב נוסף שנשלח ע"י ב"כ התובעת לנתבעים ביום 18.8.16 הודגש שוב כי "המנעות מתשלום תוביל להטלת סנקציות ונקיטת הליכים פליליים עקב אי תשלום מע"מ במועד ... הנזק שייגרם למרשתי ... הנו עצום ... צפויים למרשתי נזקים כבדים ביותר... מרשתי רואה את מרשותיך אחראיות לכל נזק שניגרם וייגרם לה בשל עיכוב בלתי סביר זה בתשלום המע"מ". טענת מצוי העילה – אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה יש לדחות את התביעה מחמת מיצוי העילה.

...

תמצית טענות הנתבעים יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, מאחר שהחיוב במס בהתאם לסעיף 28(א) לחוק המע"מ חל עם העמדת המקרקעין לרשות הקונה.

. כמו כן, יש לדחות את עתירת התובעת לפיה תתווסף לסכום הנ"ל הריבית ההסכמית.

התובעת אף הנפיקה חשבונית מס לנתבעים בגין תשלום זה ועל הנתבעים לשאת בתוצאות של אי תשלום המע"מ במועד ולכן עליהם לשאת בכל הקנסות והריביות שהוטלו לאור האיחור בתשלום המע"מ. ביחס לרכיב זה חלה על הנתבעים החובה לשלם את הריבית ההסכמית, שהרי מדובר בהוצאה שהיה על הנתבעים לשאת בה על פי ההסכם והם הפרו את חובתם ולא עשו כן. כשם שבפסק הדין בסד"מ נקבע שהנתבעים ישלמו את חובם בתוספת הריבית ההסכמית, הוא הדין ליתר רכיבי התשלום שהתובעת שילמה למע"מ. התובעת הציגה רשימה מוסדית בדבר גובה החוב כולל התוספות (טופס שע"מ- מע"מ, נספח 19 לתצהיר התובעת) ואין כל סיבה שלא לקבל אסמכתא זו. לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 329,788 ₪ בתוספת הריבית ההסכמית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל כמפורט בסעיף 74 לכתב התביעה.

משהתביעה התקבלה בחלקה, הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בגובה מחצית מאגרת בית המשפט ששילמה על פי אסמכתאות וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 75,000 ₪.

בתמורה לשירותי הייעוץ הוסכם כי המבקש יקבל אופציות של המשיבה בשיעור של 1%, וכי הענקת האופציות מהוה תשלום מלא ובלעדי עבור שירותיו.

הטעם הראשון הוא כי תניית אי התחרות אינה חוקית ונוגדת את חוק יסוד: חופש העיסוק, שעה שנסיבות המקרה אינן עומדות בתנאים שנקבעו בפסיקה להצדקת אכיפת תניית אי תחרות, בין היתר נוכח אי קבלת תמורה כלשהיא בגין עבודתו, משך תקופת אי התחרות, העידר אינטרס לגיטימי למשיבה בקיומה של התנייה והנזקים הגדולים שיגרמו למבקש כתוצאה מאכיפתה.

כך בעניינינו, אפילו היה ניתן סעד זמני המצהיר כי ההיתחייבות בטלה (באופן זמני?) היתה למשיבה זכות להגיש תובענה כספית על הפרת ההיתחייבות ואפשר שאף לנקוט בהליכי אכיפה כל עוד לא ניתן פסק דין המקבל את התביעה (שכלל לא הוגשה) בתיק העקרי תוך הווצרות מעשה בית דין, ובודאי שזכות המשיבה היתה קיימת אפילו ניתן סעד זמני אילו התביעה היתה נדחית במלואה או בחלקה, כך שלא היה במתן סעד זמני כדי להכשיר את הפרת ההיתחייבות.

...

לחלופין, ולגופה של הבקשה לסעד זמני, טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לאור הוראות ההסכם המחייב בין הצדדים, היות החברה האחרת מתחרה ישירה שלה בתחום עיסוקה, והעובדה כי המבקש היה שותף לדיונים אסטרטגיים וטכנולוגים סודיים ביותר במשיבה.

כך בענייננו, אפילו היה ניתן סעד זמני המצהיר כי ההתחייבות בטלה (באופן זמני?) היתה למשיבה זכות להגיש תובענה כספית על הפרת ההתחייבות ואפשר שאף לנקוט בהליכי אכיפה כל עוד לא ניתן פסק דין המקבל את התביעה (שכלל לא הוגשה) בתיק העיקרי תוך היווצרות מעשה בית דין, ובוודאי שזכות המשיבה היתה קיימת אפילו ניתן סעד זמני אילו התביעה היתה נדחית במלואה או בחלקה, כך שלא היה במתן סעד זמני כדי להכשיר את הפרת ההתחייבות.

בנסיבות אלה, יתכן שנכון היה שלא להיעתר לבקשת המבקש לדחות את מועד הגשת התביעה עד לאחר מתן החלטה בבקשה לסעד זמני, ולהורות בהתאם לתקנה 99 לתקנות סדר הדין על שמיעת התובענה חלף דיון בצו הזמני.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

קיבלו שירותי ייעוץ מהתובעת.

כמו כן שגה בית משפט כאשר לא הסכים לגרוע נספחים מכתב התביעה בשל מעבר הדין הישראלי מקבילות למשקל ולא איפשר חקירה נגדית לעורכי המסמכים.

בין היתר, בהעדפה להמנע מסילוק על הסף של ראיות מחמת אי-קבילות, במיוחד במסגרת שלבים מקדמיים של ההליך כבעניינינו (ראו: רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG, פסקה 15 [פורסם בנבו] (12.10.2021); עניין מאיר, בפיסקה 9).

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה: א) נקבע לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

עם זאת, כפי שנפסק על ידי חברתנו השופטת חני אופק גנדלר בעיניין סטפנסקי כל מקרה ידון לגופו: "אין לשלול כי במקרים מתאימים זו תביא להרמת מסך מלאה (...) כשם שאין לשלול שבמקרים מתאימים - בהם לא הוכחה הצדקה להרמת מסך מלאה - היא תביא להרמת מסך חלקית, המוגבלת לעילה קונקרטית, וקיימת גם אפשרות כי אי העברת כספי הנכויים לא תצדיק הרמת מסך כלל (למשל - ככל שבית הדין ישתכנע שמדובר בתקלה טכנית נקודתית), כשכל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו". (ע"ע (ארצי) 35231-02-19 יד שירותי ייעוץ ולווי חברות בע"מ – סטפנסקי.

התביעה מתקבלת אך ורק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.

...

הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,990 ₪ בגין חלף הפרשות לפנסיה.

הנתבעת תשלם ושכ"ט ב"כ התובע בסך כולל של 2,500 ₪.

התביעה נגד הנתבע, מר דימנטמן אישית נדחית .לאחר ששקלנו לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות הנתבע חרף דחיית התביעה נגדו.