תביעה על סעיף 6 לחוק שירותי תעופה

התובע העמיד התביעה על סך של 10,000 ₪ הכוללים השבת עלות מחצית מסכום הכרטיס ששילם, ופצוי בגין אי קיום חוק שירותי תעופה בנקודות העיכוב במהלך הטיסה חזור.

משבוטלה הטיסה בשל שביתה מוגנת, היה על הנתבעת לפעול בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 (להלן: 'חוק שירותי תעופה' או 'החוק'), ולהציע לתובע כאפשרות גם את השבת תמורת הכרטיס שרכש.

...

סוף דבר, אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת ביחס לטיסה הלוך, ודוחה את התביעה נגדה בנוגע לטיסה חזור.

הודעת צד ג' נדחית כמובן אף היא.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סך של 750 ₪ הוצאות משפט.

סוף דבר לעניין הפצוי בגין עיכוב בטיסה לסיום ומכל האמור לעיל יש לקבוע שהעיכוב ביציאה מישראל נבע מתקלה העונה לדרישות סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה (פיצוי) המתייחסות לתקלות "בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות". אין לקבוע פיצוי בגין הטענה לאי מתן הטבות כללי התובעים עותרים לפצוי בסך של 10,390 ₪ לכל תובע וזאת "בשל אי קבלת ההטבות כמתחייב מהוראות לשון סעיף 6" בחוק שירותי תעופה (פיצוי).

ההוכחה לכך מובאת בכתב התביעה עצמו, כאשר הלינו התובעים על קיום האירועים במלון אליסיום וכלשונם (סעיף 24 לכתב התביעה) – "בנוסף, נופשי מלון "פלאדיום" נאלצו להעביר את שהותם במלון ללא כל תוכנית אמנותית כמובטח ולכל היותר היתקיים שיעור תורה בצרפתית פעם ביום במלון, זאת בנגוד לנופשי המלון "אלסיום" שנהנו מתכנית מגוונת".

...

הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת 1 ממילא נדחית.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 36,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 1 ומודיעת צד ג' בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לצד ג' בסך כולל של 12,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה דנן מוגשת מכוח הוראות חוק שירותי תעופה(פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע''ב-2012 (להלן: חוק שירותי תעופה).

במקרה זה תנאי סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה לזכאות לפצוי כספי ("נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה" – (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה"), מתקיימים.

...

כפי שכבר ציינתי, מלבד העלאת הטענה כי מדובר במצב שאיננו בשליטת הנתבעת, לא נאמר לפניי דבר באשר למאמצים שהנתבעת עשתה על מנת לצמצם את נזקיהם של התובעים, ומה היא עשתה על מנת לאפשר להם להמריא במועד ליעדם, או בעיכוב קל. מכאן, שאינני מקבלת את טענת הנתבעת כי במקרה דנן חל אותו פטור מחובתה לפצות את התובעים בגין ביטול הטיסה.

יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי במקרה דנן, אין מתקיימות נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק פסיקת פיצוי מעבר לפיצוי הסטטוטורי, והחזר הוצאות הנסיעה והחניה, אותם הנתבעת הייתה מוכנה להשיב לתובעים מהיום הראשון.

על כן, אני מקבלת את התביעה כך שעל הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום של 4,585 ש''ח שהוא הוצאות ההסעה והחניה, וכן הפיצוי הסטטוטורי על סך 2,120 ש''ח לכל נוסע, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 26/10/2022, ועד לתשלום המלא בפועל.

התובעים נסמכו בתביעתם על הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, (להלן: "חוק שירותי תעופה").

לשיטת הנתבעת, נוכח האמור לעיל יש לראות בטיסה נשוא התביעה משום טיסה שהתבטלה בנסיבות שלא היו בשליטתה של הנתבעת, ומן הדין להעניק לה פטור ממתן פיצוי כספי לתובעים, בהתאם להוראת סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, הקובעת כי "נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי היתקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;" עוד ציינה הנתבעת כי לא ברור לה מדוע לא התאפשר לתובעים לעלות על הטיסה החלופית, והבהירה כי היא קיבלה מחברת אייג'ן אישור לכרטיסים, קרי הכרטיסים היו בסטאטוס של "OK" ולא בסטאטוס של "stand by". מבלי לפגוע באמור לעיל טענה הנתבעת כי בעקבות ביטול הטיסה המקורית ניתנה לתובעים האפשרות לבחור בין השבת תמורת מקטע הטיסה שבוטל, קרי הטיסה מאתונה לישראל, לבין כרטיסים לטיסה חלופית כמתחייב בסעיף 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה, והתובעים בחרו באפשרות השנייה.

...

במקרה דנן הנתבעת אומנם הוכיחה כי ביטול הטיסה המקורית נגרם בשל שביתה או השבתה לא מוגנת של עובדיה, אך לאור האמור דלעיל הנני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי היה בהתנהלות עובדיה של משום נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת וכי גם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה, לא ניתן היה למנוע את ביטולה של הטיסה דנן, כלומר הנתבעת לא הביאה ראיות באשר לאמצעים בהם נקטה כדי למנוע את ביטול הטיסה הספציפית, על אחת כמה וכמה מקום בו עפ"י הודאתה כבר בתאריכים 3-4 למאי בוטלו טיסות של הנתבעת בשל "קשיי איוש". לאור האמור לעיל הנני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי כספי לפי התוספת הראשונה ובהתאם למרחק הטיסה בה היו אמורים לטוס, קרי 1,390 ₪ לכל אחד מהם ובסך הכול בסך 2,780 ₪.

סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,780 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 520 ₪ - סה"כ 3,300 ₪.

התובע טען כי פנה אל הנתבעת מספר פעמים בבקשה לפצוי בגין ביטול הטיסה ואולם היא לא טירחה להשיב לו. עוד טען התובע כי הודעה על כך שהנתבעת תישא במימון של יום 14.11.2022 במלון, ניתנה לו רק ביום 13.11.2022, היינו בשלב מאוחר מאד, לאחר שהזמין בעצמו לילה במלון, פנה פעמים רבות לנתבעת בעיניין ו"לאחר שכל העניינים עם חברת ארקיע מרטו את העצבים" (כתב התביעה).

בהתאם להוראות סעיף 6(ג)(2) לחוק שירותי תעופה הנתבעת הייתה פטורה מפיצוי כספי לפי התוספת הראשונה ככל שהייתה מציעה לתובע "טיסה חלופית שמועד המראתה הוא לכל היותר שעתיים לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה המקורי, ומועד נחיתתה ביעד הסופי הוא לא יאוחר מארבע שעות לאחר המועד המקורי לנחיתה באותו יעד" [ההדגשות לא במקור – ש.ע.].

הטיסה חזור מלרנקה – כאמור, הנתבעת הודיעה לתובע על ביטול הטיסה חזור 8 ימים לפני המועד הנקוב לטיסה הלוך ויותר מ-14 ימים לפני המועד הנקוב לטיסה חזור.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להורות על קבלת התביעה.

מסקנה זו עולה מלשון החוק שכן סעיף 6(ג) נוקט במונח "טיסה" אשר מוגדר בחוק כ"טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים" (סעיף 1 לחוק שירותי תעופה), היינו כטיסה לצד אחד בלבד.

אם כן, בענייננו, הנתבעת אינה חייבת בפיצוי התובע לפי התוספת הראשונה בגין ביטול הטיסה מלרנקה לנתב"ג, יחד עם זאת היא אכן הייתה מחויבת במתן שירותי סיוע לתובע בשל ביטול טיסה זו. פיצוי לדוגמא - התובע ביקש כי אפסוק לזכותו פיצוי לדוגמא ובנסיבות העניין אני סבורה כי יש להיעתר לבקשתו.

בנסיבות שלפניי אני סבורה כי בחינת שיקולים אלה מטה את הכף לעבר קביעתו של פיצוי לדוגמא, ואסביר.