לצערי, הצדדים לא צלחו להגיע להסכמות במהלך הדיון בנוגע למתן רשות להיתגונן באופן שממילא היה מייתר את הצורך לדיון בבקשה למחיקת כותרת, או אז התובענה הייתה מועברת ישירות להליך של סדר דין רגיל נוכח סכומה (למעלה מ-421,000 ₪) וחוסכת סיכומים והמתנות להחלטות של מותבים שונים בשים לב להלכות הנהוגות המקילות בכל הנוגע למתן רשות להיתגונן ובשים לב לטענות השונות בתכלית בכל הנוגע להסכם העלום שהתגבש ככל הנראה בע"פ משאין הלימה בין ההסכם בכתב (שלכאורה פועל לטובת הנתבע משעל פניו מדובר בהסכם בין ספק למזמין כאשר נקבע שתמורת זמנו יקבל הספק מחצית מההכנסות על פי היתחשבנות שתיקבע בהסכם) לבין ההסכם בע"פ בין הצדדים לפיו מדובר לכאורה בהסכם שותפות לחלוקה ברווחים (עת המשיב שולל את ההסכם כהסכם בין ספק למזמין – ראו עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 1) ולדבריו "לא בהכרח הכותרת קובעת אלא התוכן והמהות" (שם).
המשיב השאיר את התביעה במתכונתה בהליך של סדר דין מקוצר לאחר שנהנה מהיתרון הדיוני להבדיל ממקרה בו הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, וטרם ביצע חקירה נגדית לנתבע, או אז ניתנת לו אפשרות לפצל את הסעדים ולו כדי להקנות לו את היתרון הדיוני כדי שיוכל לידון בחלק המהוה תביעה על סכום קצוב ולחקור בגינו.
דומה שלא בכדי פרק סדר הדין המקוצר, לרבות סוגיית ההפקדה, הושמט בכוונת מכוון בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שתיכנסנה לתוקף בחודש ינואר 2021, הואיל וברמה הפראקטית אין בדבר כדי לקצר את הזמן הדיוני ואות היא לכך בעצם הצורך לפצל סעדים ולקיים שני דיונים עת במקרה דנן מדובר בפיצול מלאכותי שדינו כן לשמוע את התובענה ולא לדחותה על הסף משלא ניתן לדחותה על הסף ולו בשל הטעמים שהועלו דלעיל (ואף לאו בשל קו ההגנה) - כך שאולי התובע זכה ליתרון דיוני אולם לא מערכת בתי המשפט וכל שכן, לא הציבור הממתין מזה זמן רב לדיונים (ומדובר במשאב צבורי), עת במקום לקיים דיון קדם משפט, הדיון מפוצל מראש לשני דיונים (ולעיתים אף לשני מותבים) – דיון "טרום קדם משפט" ודיון קדם משפט.
...
לכך יש להוסיף, כי משתמע מאליו שהיה והמשיב יקבל פסק דין חלקי, הרי שהסעד הכספי יישאר כי עליו לתקן את כתב תביעתו או לאחר קבלת פסק דין חלקי להגיש עוד תביעה כספית לאחר שיתבררו ההפרשים לשנת 2018 לפי דו"ח מאזן בוחן מבוקר (או לפי תוצאות התביעה למתן חשבונות עבור שנת 2018 שבגין זאת ביקש היתר לפיצול סעדים ודווקא הצורך בה מחזק את המסקנה כי הסכום לא ברור וקצוב) ולחילופין יכול ויהא עליו להחזיר כספים, וזאת בנוסף לסעדים בגינם ביקש פיצול סעדים - ואז שוב חוזר הניגון עת לפנינו 2-3 הליכים במקום הליך אחד, שנקבע לגביו שאין מקום לפיצול סעדים.
על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני מורה על מחיקת כותרת הבקשה.
כך או אחרת, יוזכר כי מקום בו ההגנה היא אפשרית כי אז "המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)), וכפי שנפסק בעניין ששון נ' בנק מזרחי:
"התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו... החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן... מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק" (ראו ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), פסקה 8).
