תביעה על סחורה שלפי הנטען לא שולמה תמורתה

עוד טוען המבקש כי די להפנות לתעודות המשלוח שצרפה המשיבה לכתב התביעה, כדי לחזק את טענת המבקש לפיה הסחורה לא הוזמנה על ידו, והסחורה מעולם לא סופקה לו. ולשיטתו, תעודות המשלוח ריקות, לא מפרטות ממה מורכב החוב הנטען, ולא נושאות את חתימתו של המבקש.

עוד טוען המבקש כי הפעילות העסקית של המבקש עם המשיבה לא הייתה בדרך של הקפה אלא על בסיס תשלום מידי של מלוא התמורה, במעמד אספקת הסחורה ליד המבקש.

ולטענה לא הבין המבקש, על מה הוא חותם, הואיל ולא טרח אפילו לערוך את תצהירו בגוף ראשון.

...

ולטענתה, יש לדחות את הבקשה על הסף.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 29.09.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 2,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

על מנת להוכיח את תביעתו היה על התובע להראות באמצעות מסמכים את התמונה הכספית המלאה, קרי: מהו הקף הסחורה שסופק, מהי התמורה שצריכה הייתה להשתלם עבור הקף זה, וכמה שולם בפועל.

הנתבעת, לעומת זאת, צרפה רישום מסודר הכולל פירוט של כל הסחורה שסופקה, באלו מועדים היא סופקה, ואלו סכומים שולמו לתובע על ידה, כאשר ניכר כי הדברים נכתבו בזמן אמת.

כמו כן, אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה הסחורה שסופקה הייתה פגומה בחלקה הגדול, שכן טענה זו נתמכה בעדויות הנתבעת ובן זוגה, עדות מנהל הפרויקט, מכתבו של האדריכל, וכן תמונות רבות שצורפו.

זאת ועוד, בתעוד השיחה מיום 5.4.2022, נספח 8, כתבה הנתבעת כי היא ובן זוגה החליטו לסיים את ההיתקשרות עם התובע בשל אי התאמה של הגדלים של אבני השקפות שסופקו, אך לא נטען שהסחורה הזו כלל לא הוזמנה.

...

עם זאת, אני מקבל את תחשיב הנתבעת לגבי סכומי ההחזרות המגיעים לה מהתובע, וזאת בשל אי ההתאמה של הסחורה אותה היא דרשה להחזיר.

כך, אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, מתוך חוב של 8,761 ₪ שהייתה חייבת לתובע נכון ליום 6.4.2022, יש להפחית 6,200 ₪ בגין 4 משטחי אבן שסופקו ביום 6.4.2022, שכן מדובר באבן רגילה ולא באבן סלייב אדומה; יש להפחית 4,650 ₪ בגין 90 שקפות שסופקו ביום 31.3.2022 במידות לא מתאימות; ויש להפחית עד סכומים של 3,307 ₪ ו-930 ₪ בגין אבנים שבורות מסוגים שונים, כפי שפורט ע"י הנתבעת.

לאור כל האמור אני דוחה את תביעת התובע במלואה, מקבל את התביעה שכנגד בחלקה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סכומים כדלקמן: השבת כספים בגין סחורה פגומה ותשלום בגין נזקים, בסך 11,564 ₪.

לטענת אלובין, הנתבע הגדיל לעשות עת מצד אחד העלה טענות כלליות וסתמיות בדבר "אי התאמה" של הסחורה שסופקה עפ"י הזמנותיו, ומצד שני משך כמויות גדולות ממנה של סחורה עד לסך של כ- 3.4 מיליון ₪, והכל מתוך כוונה תחילה שלא לשלם תמורתה.

חמישית, הנתבעים אף הודו במשתמע במסגרת הגנתם (ראו: ס' 4.3 תחת הכותרת "כשלון תמורה וטענת קזוז"), כי הזמינו מאלובין בתקופה הרלבנטית לתביעה סחורה אשר סופקה להם על ידה, אך העלו טענות לגבי איכותה של הסחורה שסופקה ו/או לגבי אי התאמתה לסחורה שהוזמנה (ייצורה בחו"ל/ספק אחר ולא במפעל אלובין), (ההדגשות אינן במקור ג'.נ): סעיף 4.3.1 לכתב ההגנה: "הנתבעים יטענו ומבלי שהדבר יתפרש כהודאה בטענות התובעת, כי האחרונה אומנם סיפקה להם פרופילי אלומיניום לבקשת הנתבעת מס' 1 אך מעשית הם קיבלו פרופילים שלא יוצרו ע"י התובעת". סעיף 4.3.2 לכתב ההגנה: "כפי שהוסבר בסעיף 3.7 לעיל,..... בעוד שלאחר בדיקה התברר לנתבעים כי התובעת סיפקה להם פרופילים שאינם מיוצרים על ידה ואף לא ידועה זהות היצרן". סעיף 4.3.3 לכתב ההגנה: "עם גילוי העובדה כמבואר בסעיף הקודם לעיל, נדרשה התובעת בכתב (מיום 10/01/2017) לשלוח פועלים מטעמה אל מחסני הנתבעת מס' 1 כדי לקבל בחזרה את הפרופילים ששלחה,....". סעיף 4.3.5 לכתב ההגנה: "הנתבעים יטענו כי לא התקבלה תמורה כלל וכלל, שכן הפרופילים ששלחה התובעת לא יוצרו על ידה כך שלא מדובר בסחורה שהוזמנה ואי לכך לא עומדת לתובעת הזכות לתבוע כספים בגין אספקת פרופילים שלא הוזמנו ו/או שלא יוצרו על ידה ו/או כאלה שיוצרו על ידי יצרנים אחרים". סעיף 5.8.3 לכתב ההגנה: "מבלי לפגוע באמור לעיל, ומבלי שהדברים יתפרשו כהודאה בטענות התובעת, ורק בשל החובה בלאמר (צ.ל לומר ג'.נ) צדק בפני ביהמ"ש, אין הנתבעת מס' 1 מכחישה כי היא רכשה במשך שנים פרופילי אלומיניום מהתובעת....". שישית, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי נסיבות אי החזרת הסחורה "הפגומה" למפעל אלובין מעת שנודע לראשונה לנתבעת לכאורה על אי התאמת הסחורה להזמנות שביצעה מאלובין.

שנית, השוואה בין העתקי חשבוניות המס שצורפו לבין סכומי החיובים בגין סחורות שסופקו לפי הטענה לנתבעת המופיעים ברובריקת "חובה/זכות" בכרטסת הינה"ח לתקופה הנדונה, מעלה כי אלובין לא צרפה את כל תעודות המשלוח והעתקי חשבוניות המס שפרטיהם מופיעים כסכומי חיוב בכרטסת הינה"ח לתקופה המתייחסת לחוב נשוא התביעה.

ללקוח יש הסתייגויות על סחורה, או מחיר או פרופילים לא תקינים.

...

אני דוחה את תביעת אלובין נגד הנתבע מס' 2.

אני דוחה את התביעה הנגדית במלואה.

אני מחייב את חברת אל מקדאם לשלם לחברת אלובין החזר אגרות משפט, באופן יחסי לסכום שנפסק, בצרוף הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק כשוויו להיום.

אשר לב פסק דין לפני ביהמ"ש תביעה של ספק נגד תאגיד שהזמין ממנו סחורה, ונגד בעלי התאגיד, בגין אי תשלום התמורה.

התובעת טענה כי סיפקה לנתבעת בשנים 2016-2017 סחורה על פי בקשת אשר.

יתרה מכך, הוא סרב ליטול על עצמו אחריות אישית בגין החוב הנטען, והוא מעולם לא טען בפניה כי ישלם מכיסו עבור חוב זה. עוד טען, כי הזמין הסחורה מהתובעת עבור הנתבעת כאשר מצבה הכספי של הנתבעת היה מאוזן ויציב וכאשר היה ברור כי היא בעלת יכולת כספית לשלם עבור התחייבויותיה.

לכן, טענת המערערת בסיכומיה בבית המשפט קמא, לפיה המשיבה הרחיבה חזית ולא יכלה לבסס את תביעתה על חוק עשיית עושר, אינה טענה.

...

מספיק להציג את העובדות אשר מביאות למסקנה שיש להשיב את הכספים שהועברו לחשבון המערערת ויוצרות את העילה ואין חובה לציין במדויק את הבסיס המשפטי שעליו מבוסס הסעד המתבקש.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים לשלם לתובעת כלהלן: הסך של 709,487 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

לטענתה, הוא רכש ממנה סחורה במועדים שונים במהלך התקופה הרלבנטית אך לא שילם לה את מלוא תמורתה כך שנותר חייב לה, בהתאם למופיע בכרטסת הינה"ח, חוב בסך של 325,830 ₪ (אשר תוקן כאמור לסך 225,830 ₪), ומכאן התביעה.

הוכחת התשלומים ביתר לגירסת נתבע 2, מעבר לטענתו כי מרבית יתרת החוב (סך של 315,755 ₪) המופיעה בכרטסת הינה"ח של התובעת לסוף שנת 2016, כבר ניפרעה על ידו (טענה שנדחתה לעיל), הוא גילה בעקבות בדיקת כרטסות הינה"ח של התובעת על ידו כי שילם לה תשלומים ביתר, במועדים שונים, במזומן ובשיקים, המסתכמים במצטבר בסך 115,734 ₪ + 6,000 דולר ארה"ב, אשר התברר לו כי לא נרשמו בכרטסת הינה"ח ע"י התובעת (ראו: סעיפים 12-13 לתצהיר עדות ראשית עאטף).

בכל הקשור לגירסת נתבע 2 כי שילם בנוסף לתובעת כספים במזומן (6,000 דולר מכספי הלוואה שנטל מחבר ונמסרו, לפי הטענה, לידי מר אלכס מולא) + 5,000 ₪ במזומן + 7,000 ₪ במזומן (שני הסכומים האחרונים נימסרו, לפי הטענה, לידי חוסאם מנהל התובעת), הרי שמדובר בטענות עובדתיות שלא גובו בראיות כלשהן, למעט הפניה לתרשומות בכתב יד שצורפו כנספח ד' לתצהירו, אשר לא מצאתי לייחס לאמור בהן משקל כלשהוא בנוגע להוכחת ביצוע התשלומים הנטענים לתובעת במועדים הנטענים (במהלך חודשים 12/14 ו- 09/15, בהתאמה).

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הנה, כי נתבע 2 זכאי לקזז מיתרת החוב נשוא התביעה סך של 79,470 ₪, כתשלום שהוכח כי שולם על ידו לתובעת בשיקים שנמשכו מחשבונו בבנק לפקודתה, והופקדו בחשבון הבנק של התובעת (אין טענה מצד התובעת כי מי מהשיקים האמורים לא כובד ע"י הבנק שבו מיתנהל חשבון הנתבע 2).

...

כ"כ ישלם הנתבע לתובעת החזר אגרות משפט יחסית לסכום שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20%.

בשתי התביעות השטריות - שתי התביעות מתקבלות במלואן, והתובעת זכאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית מלוא החוב.

הנתבע ישלם לתובעת בגין ניהול ההליך האזרחי את האגרות ששולמו בצרוף הפרשים כחוק וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15%.