תביעה על נזקים שנגרמו במהלך התקנה בבית הלקוח

לפניי תביעה בה עותר התובע לחיוב הנתבעת בפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה שאירעה ביום 10.3.16 (להלן – "התאונה").

כללי התובע, יליד 1997, טוען כי במהלך עבודתו אצל הנתבעת, חברה העוסקת באספקת דלתות והתקנתן, הוא ניחבל בידו השמאלית ממסור חשמלי בזמן התקנת דלת בבית לקוח.

יתרה מכך, הנתבעת, באמצעות מנהלה מר מג'דוב, חתמה עבור התובע על טופס בל/250 (נ/1), בו אישרה כי התובע נפגע במהלך עבודתו אצלה "באמצע עבודה במסור". זאת ועוד.

...

לסיכום, יש מקום לנכות את תגמולי מל"ל בסך נומינלי של 50,228 ₪, אשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית להיום עומד על 57,334 ₪.

סוף דבר סך הנזק בניכוי אשם תורם עומד על 258,277 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 200,943 ₪.

לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא נידרש לתנועות חוזרות ונישנות, אשר גרמו לפגיעות בגבו.

דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (2000).

התובע עצמאי בעבודתו, ולפיכך לא חלה על התביעה חזקת הסיבתיות, בהתאם לסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995.

בעת ההתקנה בבית הלקוח התובע עובד במצגים שונים, לרבות עמידה וכריעה (עמוד 12- שורות 1 – 14).

...

הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות.

בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים, לא שוכנענו כי עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה.

התביעה נדחית.

לא ברורה לנתבעת טענתו ותמיהתו של התובע על כך שהמתקינים לא הציעו בעצמם, לבצע חיבור לרשת הקווית, בעת היות המתקינים בביתו.

מתמונות אשר צורפו על ידי התובע לכתב התביעה נראה כי אין מדובר בנזק הנסתר מן העין ועל כן, ככל ונזק זה היה נגרם במעמד ההתקנה, היו המתקינים מזהים זאת.

במהלך דבריו אמר כדלקמן: "אני עובד לפי הנהלים של החב'. זה חוסר המזל שלו. כשאני מגיע לבית לקוח אני בודק את המסך וכל פעולה שאני עושה אני מצלם. חלק מהנהלים של החב' לצלם פלס על המתקן. כי אם הלקוח יגיד הטלוויזיה עקומה יש תמונה של פלס על המתקן + תמונה פלס על הטלוויזיה שמוכיחות שההתקנה שלי ישרה. כשסיימתי להתקין צילמתי. יש תמונה שהמתקן תלוי במקום שלו בלי שום תקלה ואם היה משהו הייתי אומר באותו רגע כי אני חייב.

...

יצוין כי התובע לא צירף דוח מומחה מטעמו במסגרת כתב התביעה, אך ביום הדיון טרח לעשות כן. כיוון שהדוח הוגש באיחור כה רב, ומבלי שהנתבעת הייתה מודעת לדוח, אינני מקבל את דוח המומחה כמוצג בתיק.

לסיכום, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

אני סבור שכאשר התובע וחברו הורידו את הטלוויזיה מהמתקן והחזירוה למקומה, או אז נוצר הסדק.

בבקשת האישור ביקשו המבקשים לחייב את המשיבה לבטל או לשנות את התנאים המקפחים שבחוזים השונים, וכן לחייב את המשיבה לפצות את חברי הקבוצה על הנזקים שנגרמו להם בעבר עקב שיטת החיוב האמורה.

עקרי הסדר הפשרה הסדר הפשרה כולל בעקרו שני היבטים: הסדרה עתידית, ומתן תרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות (שהוקמה מכוח סעיף 27א(א) לחוק, "הקרן"), כשסכום התרומה הוא לפי הערכה של גובה הכספים שנגבו מהלקוחות באותם מקרים שבהם בוצע חיוב לאחר ההתקנה אך טרם אפשרות לצרוך את השירותים.

חמישי, מבדיקה שערכה המשיבה במערכותיה נמצא כי מתוך מאות אלפי התקנות, מספר הלקוחות שחויבו בתשלום טרם השלמת ההתקנה, לתקופה שמחודש מאי 2014 ועד ליום 20.03.22 (מועד ביצוע הבדיקה), עומד על 6,233 לכל היותר, כאשר מקבוצה זו לא הופחתו לקוחות שזוכו בזמן אמת בגין החיוב.

מעשה בית דין: אישור ההסדר על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין להסדר יהוו מעשה בית דין וסלוק סופי של כל עילה, תביעה או טענה של כל אדם הכלול בחברי הקבוצה (למעט מי שהגיש הודעת פרישה לפי דין) בגין או בקשר עם התובענה והבקשה והכל בהתאם ובכפוף להוראות החוק והתקנות.

...

תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות קובעת כי אם בית משפט אישר הסדר פשרה ישלם המשיב את החלק השני של האגרה וישפה את המבקש בגין האגרה ששילם, אלא אם בית משפט הורה אחרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". לא מצאתי כי בנסיבות בפני קיימים אותם טעמים מיוחדים, לא בגין אופן ניהול ההליך (התקיים דיון, ניתנו הערות, בעקבותיהן תוקן הסדר הפשרה, הוגשו הסתייגויות והתקיים דיון נוסף), וגם לא בשל נסיבות אחרות, כגון מהות בקשת האישור או מיהות הצדדים.

לאור האמור, ומשהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 19 לחוק, אני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקשים למשיבה ונותנת לו תוקף של פסק דין, ומוסיפה לו את שני התיקונים שפורטו (לעניין מועד מתן התרומה ולעניין תוכן התצהיר המאשר את ביצוע ההסכם).

המשיבה תשלם למבקשים גמול ולב"כ שכ"ט עו"ד בחלוקה, בשיעורים ובמועדים שפורטו לעיל.

רו"ח רוני טיומקין תמך בהקף הנזק האמור וציין בחוות דעתו מיום 12.11.19 כי: "בהתבסס על נתוני המכירות של קבוצת המוצרים הרלוואנטית בתקופה 2011-2016 בידי התובעת ובהתאם לנתוני דוחותיה הכספיים של התובעת בשנים 2011-2012, לדעתי, אומדן ניזקי אובדן הרווחים אשר נגרמו לתובעת... בכ-1,388,000 USD הנו סביר ושמרני". הנתבעות לא שאלו את השמאי וידר על נזקים ללקוחות שאינם G4S דנמרק, כך שיש לקבל את הנזקים שצוינו על ידו כפצוי ששולם ללקוחות אלה.

יש לדחות את האמור בחוות דעת רו"ח ירון רומנו מטעם מגדל: זו כוללת היתייחסות לנושאים משפטיים שאינם בתחום מומחיותו; רו"ח רומנו לא ערך בדיקה עצמאית; רו"ח רומנו לא ידע שטרם העסקתו מינתה "מגדל" בזמן אמת את השמאי אורי נס לבחינת התביעה והנזקים (דו"ח אורי נס הוגש כ-ת/10); הוכח כי ביקורי הטכנאים בבתי לקוחות הקצה עלו באופן משמעותי לאחר שהתגלו התקלות בסוללות (ת/3); בנגוד לנטען בחוות הדעת, כל הקריאות שלא היו קשורות לסוללות הופחתו על ידי ריסקו, וברור כי ריסקו לא ביקשה להתנדב ולשלם פיצויים עבור תקלות או ביקורי טכנאים שאינם קשורים למוצרים שהכילו את הסוללות התקולות ומטרתה הייתה לשלם פיצוי קטן ככל הניתן; חוות דעת רומנו לא הצליחה לסתור את הערכת הקף הנזק של אובדן רווחים, בין אם התבססה על תחזית מכירות לשנים 2012-2013 (חוות דעת השמאי וידר) ובין אם התבססה על נתוני אמת מהדו"חות הכספיים למחצית השנייה של שנת 2013 ואילך (חוות דעת רו"ח טיומקין).

המחלוקת המהותית בין הצדדים היא לגבי השאלה האם הסוללות התקולות גרמו ל"אובדן או נזק פיזי" למערכות גילוי האש של התובעת שהותקנו בבתי הלקוחות.

...

גם הודעת צד ג' שנשלחה על ידי סמיקום למגדל – נדחית.

באשר לפסק הדין המותנה שניתן לטובת סמיקום נגד קסנו במסגרת הודעת צד ג' שנשלחה לקסנו, הרי משלא התקיים התנאי (קבלת תביעת ריסקו נגד סמיקום), מבוטל פסק הדין המותנה אשר נזכר לעיל, והודעת צד ג' ששלחה סמיקום לקסנו – נדחית.

בהתחשב בסכום התביעה, במספר הישיבות ובמורכבות ההליך, תשלם התובעת את הוצאות ההליך בסכום של 100,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות.