מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה על נזקי גוף שנגרמו בעת החלקה על כף היד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המומחה מטעם התובעת ציין בחוות דעתו שהתובעת סובלת מכאבים בשורש כף יד שמאל לאחר "חבלה מנפילה על שרש כף יד שמאל". בכתב התביעה לראשונה, נטען לנפילה כתוצאה מקיומו של מפגע.
וראו בהקשר זה, פסיקתו של כב' השופט משה תדמור בנסיבות דומות, בהן ראה בהיעדר פנייה לרשות כגורם לנזק ראייתי ובלשונו – "מדובר, אם כן, בנזק ראייתי שגרמה התובעת בהתנהלותה בתביעה זו. אולי אין חובה מפורשת בדין על התובעת לפנות לרשות המקומית מיד עם נפילה בגין מפגע שנטען שמצוי בשטחה, ולאפשר לרשות את יומה בבדיקת טענותיה ודרישתה לפצוי, כפי שנוהגים נפגעים המבקשים לגבש תשתית לתביעה שיגישו נגד הרשות, ועל מנת שלא יעלה חשד לגבי תום לבם; אך, קיים נטל כזה, ולו מכוח חובת תום הלב, מקום בו התובעת שוקלת לתבוע על נזק גוף שניגרם לה, לשיטתה - באשם ברור של הרשות המקומית, וקיימת סבירות גבוהה מראש, שהרשות המקומית תמצא לתקן את המפגע - עוד טרם הגשת התביעה..." (תא (ת"א) 3635-12-14 פלונית נ' מועצה מקומית קריית עיקרון (18/2/2018) פיסקה 60 לפסק הדין).
מדובר בשיבוש משמעותי, שבהחלט יכול לגרום להתקלות ונפילה וזאת הן בתמונות שצולמו בזמן אמת והן בתמונות שצולמו בשנת 2017 – הווה אומר מדובר במפגע הנמצא במקום במשך שנים רבות מבלי שאף אחד מן הגופים האחראיים עשה דבר כדי למזער אותו או לטפל בו. משקבעתי שהתובעת אכן נפלה ממפגע יש לבחון האם הוכחה אחריות מי מן הנתבעות למיגורו של מפגע מסוג זה. אחריות הנתבעות 1 ו-2 התובעת טוענת לאחריות הנתבעת-1 למגר מפגעים ולתחזק את השטחים הציבוריים מכוח הבעלות או החזקה והחיקוקים הרלוואנטיים, בין אם מדובר בשטח פרטי ובין אם מדובר בשטח צבורי, שעה שאין חולק שמדובר במקום המשמש מעבר לציבור.
המומחה העריך שהתובעת סובלת מנזק בשורש כף היד כתוצאה מנפילתה, כאשר עיקר הסבל היה בחצי השנה הראשונה לאחר הנפילה, שאז קבע המומחה לתובעת נכות של 100%, ולאחר מכן, לנוכח התלונות והממצאים בבדיקה הגופנית ובבדיקות העזר 10% נכות לפי סעיף 35 (1) (ב) על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי").
...
אחרית דבר התביעה מתקבלת - סה"כ נזקי התובעת הם כדלקמן: הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות - 14,000 ₪ עזרה והוצאות מכל סוג 8,000 ₪ נזק לא ממוני 30,000 ₪ סה"כ פיצוי 52,000 ₪ ניכויי אשם תורם – 25% 13,000 ₪ - סה"כ פיצוי בניכויי אשם תורם 39,000 ₪.
אחר כל האמור לעיל, הנתבעות 1 ו-2 תשלמנה לתובעת סך של 39,000 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה בגין חוות דעת המומחה מטעמה ומטעם בית המשפט.
התביעה נגד הנתבעות 3 ו-4 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל תאונה בעבודה.
נסיבות התאונה ושאלת האחריות לעניין נסיבות התאונה העיד התובע בתצהיר עדותו הראשית (סעיפים 6-7) כך: "הנני מצהיר כי בתאריך 07/12/2012, סמוך לשעה 12:30, כאשר הייתי עסוק עפ"י הוראות מנהל הנתבעת ו/או מי מטעמה בסידור חומר מסוג MDF בזמן שעמדתי על משטח העץ החלקתי ונפלתי על הריצפה, כתוצאה מכך נחבלתי בגופי ובעיקר כף יד ימין (להלן: "התאונה").
ובעניינינו – מה היה הגורם להחלקה? האם ההחלקה נגרמה בשל גורם כל שהוא שהימצאותו במקום העבודה טבעית, או שאינה טבעית? האם המעביד הפר את חובתו לנקוט אמצעי זהירות שימנעו נפילות על דרך של החלקה כתוצאה מאותו גורם? האם היה על המעביד להזהיר את התובע מפני סכנת החלקה בעת ביצוע המלאכה שבה עסק? למעשה, הגרסה העובדתית הדלה שהציג התובע אינה מאפשרת קביעת ממצאים שעל בסיסם ייקבע הגורם להחלקה ולנפילה או איפיונו של גורם זה. ממילא, לא ניתן לקבוע ממצא שלפיו המעביד לא עשה די על מנת למנוע את הסיכון מהתובע.
סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". כלל ראייתי זה, אשר בא לעזרתו של תובע שאינו יודע מה היו הנסיבות שהביאו לפגיעתו, ומעביר אל הנתבע את הנטל לשכנע כי לא התרשל, אינו חל בנסיבות שלפניי.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את התביעה.
לאור מסקנה זו איני רואה צורך להכריע בשאלת גובה הנזק.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובעת כתוצאה מנפילה בעת החלקה במשטח החלקה על הקרח שמוחזק, מופעל ומנוהל על ידי הנתבעת 1 (להלן: "התאונה" ו-"הנתבעת" בהתאמה).
אעיר, כי גם בתעוד הרפואי שנערך בביה''ח בסמוך לתאונה צוין כי "היום במהלך החלקה על הקרח ניחבלה בכף יד שמאל". בעמוד השלישי לדו"ח הפציעה, נרשם תחת 'עדות המשגיח': "החליקה רחוק מהמעקה ואמרתי לה להתקרב למעקה. כשנפלה העוזרת משגיח ניגשה אליה ועזרנו לה לצאת ביחד עם אסף המשגיח שבדיוק ניכנס להחליף אותי ואסף גם מיד הזמין אמבולנס" [נחזה להיות חתום על ידי המשגיחה – לריסה].
אם כן, כעולה מהמפורט לעיל - אני מוצא כי התובעת ניחבלה בנפילה במשטח ההחלקה בריחוק של מספר מטרים ממעקה הבטיחות, באופן שגרם לה נזק גוף בכף ידה השמאלית.
מכל מקום, הפעם האחרונה בה החליקה התובעת על הקרח טרם התאונה - היתה כעשר שנים קודם לתאונה, באירופה [עמ' 9-10 לפרו].
...
המסקנה העולה מהמפורט בפסק דין זה, היא שדין התביעה הנדונה להידחות.
סוף דבר אני מורה כי התביעה תידחה.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות (יחדיו) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, הגב' י.ל, כתוצאה מנפילה ביום 23.2.07, עת, לטענתה, החליקה ונפלה במהלך יציאה ממשטח החלקה על הקרח במרכז הלאומי לספורט חורף - מרכז קנדה בע"מ, וזאת לטענתה, עקב צפיפות במקום שעבר שיפוצים במועד הארוע ודחיפתה ע"י קבוצת נערים משתוללת.
דיון והכרעה מחומר הראיות עולה בבירור כי התובעת נפלה במיתחם החלקה על הקרח המופעל ע"י נתבעת 1 ונחבלה בשרש כף ידה.
"בזמן שהחליקה אבדה כנראה שיווי משקל ונפלה על יד ימין" ובעמ' 2 בתאור המקרה ע"י התובעת "איבדתי שיווי משקל ונפלתי על היד. אני לא כ"כ זוכרת איך נפלתי" .
לפיכך, עם כל הצער על הנזק הרב שניגרם לתובעת, אשר על קיומו אין חולק, מאחר שלא הוכחו במקרה שלפניי נסיבות שיצרו סיכון בלתי סביר מעבר לסיכונים הצפויים הטמונים בעצם ההחלקה על הקרח, שהנה פעילות מסוכנת היוצרת מעצם טיבה סיכונים, ולאור העובדה שנפילתה לא נגרמה על ידי גורמים חצוניים אחרים, הנני קובע כי נפילתה של התובעת אינה מקימה אחריות על הנתבעת.
...
שוכנעתי כי הנתבעת אכן נקטה באמצעי זהירות סבירים על מנת להגן על מבקריה, ובהם התובעת.
לפיכך, עם כל הצער על הנזק הרב שנגרם לתובעת, אשר על קיומו אין חולק, מאחר שלא הוכחו במקרה שלפניי נסיבות שיצרו סיכון בלתי סביר מעבר לסיכונים הצפויים הטמונים בעצם ההחלקה על הקרח, שהינה פעילות מסוכנת היוצרת מעצם טיבה סיכונים, ולאור העובדה שנפילתה לא נגרמה על ידי גורמים חיצוניים אחרים, הנני קובע כי נפילתה של התובעת אינה מקימה אחריות על הנתבעת.
סוף דבר: אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 לפני תביעה כספית לפצוי בגין נזק גוף שניגרם לטענת התובע במהלך עבודתו אצל הנתבעת בכניסה לבנין עירית רמת השרון.
בכתב התביעה (סעיף 4) פורטה גרסת התובע לפיה ביום 13.2.17 בסמוך לשעה 13:30 עת שהתובע עבד בניקיון בכניסה לבניין עריית רמת השרון, החליק על ריצפה רטובה, נפל ונחבל בשורש כף יד ימין.
בטופס הנ"ל צוין : "ליד עירית רמת השרון התחלק ושבר את יד ימין ונפל בגב". בקדם המשפט הראשון חזר ב"כ התובע על גרסת התובע כמפורט לעיל, והוסיף כי התאונה אירעה בכניסה לבניין העיריה ליד המדריגות .
...
למקרה שניתן היה לראות בטופס בל / 250 ראיה תומכת מספקת בנסיבות ומסופקני ,אדרש לשאלת האחריות אשר מחייבת בסופו של דבר מסקנה דומה בדבר דחיית התביעה.
לפיכך הנזק הנתבע ( בהינתן קבלת התביעה ) ולו המסקנה הייתה שונה ,בקיזוז תגמולי המל"ל לנוכח ההכרה בקיומה של נכות צמיתה בעבודה בשיעור של 15% יכול שלא הייתה מותיר יתרה לפסיקת פיצוי לתובע.
לאור האמור , התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו