תביעה על נזקי גוף בנפילה במתקן פארק שעשועים

התביעה הוגשה לפצוי בגין ניזקי גוף כנגד נתבעת 1 עריית חיפה- הבעלים והמחזיקה של הגן הצבורי לרבות המתקן ממנו נפגע התובע לטענתו; כנגד נתבעת 2 נ.ע לבה בע"מ- החברה הקבלנית שביצעה את עבודות התחזוקה בגן ובמתקנים שבו וכנגד נתבעת 3 הפניקס חב' לביטוח- המבטחת של הנתבעות 1 ו-2.

גיסו של התובע ענה בחקירה נגדית לב"כ נתבעות 2 ו-3 כי בזמן שהיה התובע על הנדנדה לא נדנד אותה בעצמו, אלא היה מישהו שדחף את היושבים עליה ולא ידע להסביר מה קרה בשניה של התאונה שגרם לו ליפול.

דיון והכרעה: לאחר עיון בטענות הצדדים, הראיות שהוגשו, פרוטוקול הדיון והסיכומים- מתברר על פי גרסת עדי התביעה כי בתאריך הארוע 27.10.12, התובע יחד עם אחרים עשה שימוש במיתקן נדנדה בפארק העירוני בחיפה.

התובע ובני משפחתו העידו כי כאשר היתנדנד במיתקן, רגלו נתפסה בקרקע והוא נפל, ראה בין השאר חקירתו הנגדית של ע.ת/2 : "אני ראיתי שהרגל שלו נתפסה והוא נפל. ראיתי את זה קורה...הנדנדה נמשכה וחזרה ואז הרגל שלו חזרה אחורה ונפל. הוא הלך וחזר עם הנדנדה ונפל". (עמ' 16-17 לפרו').

כמשתקף מרצף האירועים הנטען, התובע ניחבל ברגלו בעת שעשה שימוש יחד עם אחרים במיתקן נדנדה תוך כדי תנועה במהלך בילוי משפחתי בגן השעשועים בפארק העירוני.

...

ב"כ נתבעות 2-3 טוען כי יש לדחות את התביעה בהעדר אחריות של הנתבעות.

לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

לפני תביעת התובע, יליד 10/5/1966, לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו ביום 16/8/10, עת טיפס על מתקן טיפוס בפארק שעשועים ונפל ממנו.

העובדות על פי עובדות כתב התביעה, ביום 16/8/10, עלה התובע על מתקן גבוה בשם "סולם הפלא" (להלן: "המתקן" או "סולם הפלא"), בפארק המים והבילוי, "נחשונית" ( להלן: "הפארק" ) , נפל ממנו ונפגע בברך ימין, זאת לטענתו בשל מחדלי הנתבעים אשר לא נקטו אמצעי זהירות ובטיחות כנדרש.

...

שוכנעתי כי בחודשים הראשונים שלאחר התאונה נזקק התובע לעזרה מוגברת של בני משפחתו, שהלכה ופחתה במרוצת הזמן.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: כאב וסבל 112,500ש"ח הפסדי שכר לעבר 76,898 ש"ח הפסדי שכר לעתיד ופנסיה 157,257 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר 20,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד 15,000 ש"ח עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 20,000 ש"ח הוצאות בגין חוו"ד 22,600 ש"ח ____________________________________ סה"כ 424,255 ש"ח מסכום זה יש לנכות סך- 233,340 ₪ בגין אשמו התורם של התובע , בשיעור 55% , קרי סה"כ סכום הפיצוי אשר ישולם לתובע ע"י הנתבעות וצדדי ג' בכפוף לחלוקת האחריות ביניהן, כאמור לעיל וכמפורט להלן, יעמוד על סך- 190,915 ₪.

התוצאה היא איפוא כי סכום הפיצוי הנ"ל ישולם לתובע על ידי הצדדים שלהלן בחלוקה כדלהלן: · הנתבעות 3-4 וצד ג'1 , סך- 150,815 ₪.

לפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף אשר נגרמו, לתובעת ילידת 8/5/96, נשואה ואם לשלושה, עת נפגעה בתאונה מיום 13/7/2011 במהלך פעילות פנאי במסגרת קייטנה בה נטלה חלק (הייתה בת 15 במועד התאונה), בפארק המגלשות בהרצליה המכונה "WOW" (להלן: "הפארק").

הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיית החבות והנזק, אולם כפי שיבואר להלן, עיקר המחלוקת בתובענה זו נסובה סביב סוגיית החבות, ככל שקיימת, וחלוקתה בין הצדדים הרבים שצורפו לתובענה ובה ניפתח את דיוננו; סוגיית החבות טענות הצדדים: התובעת טוענת כי הנתבעות הפרו את חובת הזהירות שחלה עליהן, וזאת בטענה להתקנה, או תיחזוקה, או פקוח רשלני על מיתקני הפארק בזמנים הרלוואנטיים שהוביל לגלישה שהסתיימה בנחיתה בעוצמה גבוהה על משטח נוקשה, מה שגרם לנזק.

העמותה כופרת באחריותה לארוע וטוענת בכתב הגנתה כי הפעילות בפארק התרחשה תחת השגחתם של המדריכים, וכי לאחר נפילתה של התובעת היא טופלה ע"י מגישת עזרה ראשונה מצוות המדריכים.

על כן, יתמקד ניתוחנו להלן בבחינת קיומו של סעיף 41 לענייננו; האם מיתקיים בעיניינו הכלל של "הדבר המדבר בעדו"- סעיף 41 לפקודת הנזיקין? סעיף סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע בזו בלשון: " בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה" למעשה מונה סעיף 41 שלושה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם, ניתן לומר כי חל הכלל של "הדבר מדבר בעדו", אשר משמעו הלכה למעשה הינו היפוך נטל השיכנוע על כתפי המזיק.

זאת ועוד, מעיון בדוח הבדיקה אשר כותרתו: "טופס דיווח לתחזוקת מיתקני משחקים שצ"פ/גן ילדים" ובדוח "פירוט בדיקות בגן פארק WOW ", עולה כי אין בהם כל זכר לבדיקות עומק החול של משטח הנחיתה שבוצעו בפועל בקשר למיתקן מושא התובענה, וכל שנירשם בקשר לבדיקתו: "בוצע תיקון גומי" (ראו נספח ז' בתצהירי העיריה, נספח ב' בתצהירי שעשועים וספורט).

...

בפסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט הנדל נאמר בזו הלשון: "...התנאי השלישי הנזכר בסעיף 41 עוסק ב"מקרה שגרם לנזק". במסגרתו נדרש בית המשפט לבחון האם האירוע הנזיקי מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

כל ההודעות לצדדי ג' ו/או ד' שנשלחו בתובענה זו נדחות מניה וביה, למעט בחזית שבין העירייה לבין חב' שעשועים בע"מ (צד ג ' 1) כפי שצויין לעיל.

מכל האמור לעיל, מצאתי כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה. פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד לרבות פנסיה התובעת טוענת בסיכומי כי יש לחשב את הפגיעה בכושר ההשתכרות על בסיס נכות תפקודית בשיעור 10%.

סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל הריני מעריכה את נזקיה של התובעת בסכום כולל של 80,000 ₪.

מבוא לפניי תביעה לפצוי על ניזקי גוף שנגרמו לתובעת ממתקן שעשועים מסוג "קרוסלת תלייה" שהיה מצוי בגן צבורי, "גן יעל", ברחוב סמטס מול בית מס' 18 בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים.

כל אחד מן המומחים נעזר בין היתר במיתקן שעשועים מסוג דומה - מומחה התובעת הגיש עידכון לחוות דעתו לאחר ביקור במיגרש משחקים בעיר מודיעין שם אותר מתקן מן הסוג ממנו נפלה התובעת, ומומחה הנתבעת נעזר בצלום מתקן זהה שהיה קיים בפארק זיידנברג בשכונת גילה בירושלים.

...

כמו כן, לוּ הייתה נקבעת חבות של הנתבעת לפיצוי התובעת, ושוב אומר כי לא כך הוא הדבר, אני סבורה כי נוכח המפורט לעיל היה מקום להפחית מן הפיצוי בגין אשם תורם של התובעת בשיעור 20%.

סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ומשנתתי דעתי גם לעלויות שהיו כרוכות בניהול הגנת הנתבעת אני מורה לתובעת לשאת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד של הנתבעת בסך כולל של 20,000 ₪.

לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת רכוש, בגין נזקים שנגרמו למיתקן סחרחרת מטוסים נייד של לונה פארק (להלן: "המתקן" או "מתקן המטוסים"), כתוצאה מנפילת המתקן ממשאית עליה הועמס.

הצדדים התובע, מר שמיר בניטה (להלן: "התובע"), הוא בעל עסק להפעלת מתקנים ניידים של לונה פארק, ולטענתו הוא הבעלים של מתקן המטוסים נשוא התביעה ומיתקני שעשועים נוספים.

חוות הדעת מטעם הצדדים על ניזקי המתקן- מיד לאחר היתרחשות התאונה, כשהמתקן היה עדיין בכרמיאל, הגיע שמאי מטעם הנתבעות, בשם עידן, לבדוק את המתקן.

שמאי הנתבעות היתייחס לטענה לנזק למטוסים שהיו ארוזים במיתקן ייעודי שעמד מאחורי המובילית, וקבע כי אכן ניראו מספר מטוסים בהם שברים שונים בגוף הפיברגלס, אך הם במצב חצוני ירוד, כולל קילופי צבע, צבע דהוי, שברים שנראים ישנים מאד או כאלו שנצבעו בעבר.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת, אולם באופן חלקי כאמור להלן.

הנתבעות תשלמנה לתובע, ביחד ולחוד, סכום של 161,200 ₪ בגין שווי מתקן מטוסים חלופי בחו"ל, בהתאם לקביעת המומחה המהנדס מטעם בית המשפט.

התביעה בגין יתר ראשי הנזק שנטענו נדחית, בהעדר ראיות לכך כמפורט בפסק הדין.