מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה על יתרת חובה בחשבון חברה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברקע הבקשה תובענת המשיבים שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, במסגרתה מבוקש לפרש הסכם שנחתם בין הצדדים בתאריך 8.6.2017 (להלן: "ההסכם") ולהצהיר כי על פי סעיף 2 להסכם, חלה חובה על המבקשת 2 לכסות את יתרות החובה בחשבון ע"ש חברת הגינון המשותפת לצדדים (להלן: "החשבון" ו"החברה המשותפת" בהתאמה); כי על פי סעיפים 8 ו-9 להסכם, ובהתאם לחובת תום הלב בקיום חוזה, חלה חובה על המבקשת 2 לפנות לרשם החברות בבקשה להארכת מועד על מנת לאפשר את רישום השיעבוד לטובת המשיבה 2 על מניות החברה המשותפת המוחזקות ע"י המבקשת 2.
טענות המשיבים בתשובה השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה האם המבקשים התחייבו בהסכם לכסות את כל יתרת החובה בחשבון או שמא היתחייבותם בהסכם חלה רק על יתרה בתאריך מסוים.
...
סעדים אלה אינם מתאימים להידון בדרך של המרצת פתיחה, גם בשל הטעמים המפורטים לעיל.
סיכום לאור הטעמים המפורטים לעיל, לא כל שכן, נוכח משקלם המצטבר, אין התובענה שלפניי מתאימה להידון בדרך של המרצת פתיחה, ואני מורה על העברתה לפסים של תביעה רגילה.
בנסיבות אלו, אני מורה למשיבים להגיש כתב תביעה מתוקן עד לתאריך 25.11.2020, ולשלם את הפרשי האגרה, וכן לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במכתב זה היתייחס עו"ד שמעוני לחיוב בחשבון החברה מיום 27.8.2008, ולאחר מכן כתב כך: "מבדיקה חוזרת שערכתי ולאור העובדה כי קופת הכנוס חויבה במסגרת הליך הכנוס... בשכר טירחה על פי החלטת ראש ההוצל"פ – מסכים מרשי, לפנים משורת הדין לזכות את החשבון בסכום זה". תובע 3 לא נישאל בחקירתו הנגדית האם מכתב זה הגיע לידי התובעים לפני הגשת התביעה דנן, ואם כן מתי, ולא נסתרה הצהרתו כי נודע לתובעים על החיוב הכפול רק בעקבות המסמכים שהמציא להם עו"ד שמעוני ביוני 2015 (סעיפים 55 עד 57).
טענה נוספת בסיכומי התובעים היא כי לולא חויב חשבון החברה בשכר טירחה א באוגוסט 2008, לא הייתה נוצרת יתרת חובה בחשבון, לא היו פיגורים בתשלומי הלוואה ולא היה צריך להביא את הנכס לכנוס נכסים.
...
שימוש לרעה בהליכי משפט: הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, היות שהתובעים כבר הגישו נגד הנתבעים החל משנת 2010 שלוש תביעות אחרות ומחקו אותן בהמשך.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעים לא ביססו ולו לכאורה את הנזק הנטען כתוצאה ממימוש הנכס בשנת 2009.
לפיכך, התביעה נדחית.
על כן, אני מחייב את התובעים ביחד או כל אחד לחוד לשלם לשני הנתבעים יחד סך של 100,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתווך משך-הבנק אל העובר-ושב, בפעולה כפויה, פקדון קצר-מועד שהוחזק בחיסכון בחשבון הזה וסכומו 257,100 ש"ח. פקדון זה הועבר בידי-הבנק אל חשבון-החברה כדי לצמצם את יתרת-החובה שבו.
יתרה מכך, וכפי שכבר תואר, לא ההלוואה היא שקלעה את החשבון הפרטי ליתרת-החובה, שבעקבותיה נמצא לבנק מקום להגיש תביעה זו. גם בהיתעלם, באורח מוחלט, מן החובה להשיב את ההלוואה מצוי היה החשבון, כמתואר, בחריגה כפולה ממסגרת-האשראי שהוקצתה.
...
המסקנה מצאתי כי נכון לקבל את התביעה גם בענינה של נתבעת 2.
בתוך אותו פרק-זמן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות-משפט בסך של 3,960 ש"ח ועוד סך, כולל מע"מ, של 16,400 ש"ח לשכר-טרחה של עורך-דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

חרף ההלוואה, יתרת החובה בחשבון החברה המשותפת גדלה והגיעה לסך של 270,000 ₪.
דיון והכרעה בתיק זה נידרשת הכרעה בשאלה עקרונית מקדמית - אם קיימת לתובע עילת תביעה נגד מי מהנתבעים בגין כספים שהשקיע ביתר בחברה המשותפת, להבדיל מתרופה של דילול מניות, כטענת הנתבעים.
...
אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 2(ז) להסכם, הקובע את מנגנון זכות השיפוי בין בעלי המניות, מציין במפורש כי "הלוואת בעלים לצורכי סעיף זה תיחשב אך ורק השקעה כספית של מי מן הצדדים בהון החברה ולמען הסר ספק - התחייבויות הצדדים לפי הסכם זה כלפי החברה לא ייחשבו להלוואת בעלים". משמע, עבודת מי מבעלי המניות בחברה המשותפת אינה מהווה "הלוואות הבעלים" או השקעה ואין מקום לקחת בחשבון את שווי העבודה לצורך ההתחשבנות בין הצדדים בסעיף זה. סיכומם של דברים, במסגרת הסכם המייסדים התחייבו הצדדים להעמיד לחברה המשותפת סך של 500,000 ₪ כל אחד, וסה"כ - מיליון ₪.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
לפיכך, ישלם התובע לנתבעים (יחד) שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ש"ח. כל צד יישא בהוצאותיו בגין שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הבנק פעל בנגוד לצוי מניעה זמניים שניתנו בתביעה בעיניין השיקים, וכן בנגוד לפסק הדין בעיניין השיקים אשר מהוה השתק פלוגתא, ולפיו הבנק היה מנוע מלהעמיד את יתרת חובה של החברה בחשבון לפרעון מיידי.
לעניין אי הפקדת דמי השכירות שנגבו לחשבון החברה בבנק, חזרו התובעים על הטענה שהעלה התובע לראשונה בחקירתו, כי יש בידיו קלטת המוכיחה שמנהל הבנק המליץ להם לא להפקיד את הכספים בחשבון.
...
מכאן שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי לבסס תביעה בגין כאב וסבל, ועל כן תביעה זו נדחית.
סיכום והוצאות התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבע בגין שכר טרחת עורך דין סך של 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו