ברקע הבקשה תובענת המשיבים שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, במסגרתה מבוקש לפרש הסכם שנחתם בין הצדדים בתאריך 8.6.2017 (להלן: "ההסכם") ולהצהיר כי על פי סעיף 2 להסכם, חלה חובה על המבקשת 2 לכסות את יתרות החובה בחשבון ע"ש חברת הגינון המשותפת לצדדים (להלן: "החשבון" ו"החברה המשותפת" בהתאמה); כי על פי סעיפים 8 ו-9 להסכם, ובהתאם לחובת תום הלב בקיום חוזה, חלה חובה על המבקשת 2 לפנות לרשם החברות בבקשה להארכת מועד על מנת לאפשר את רישום השיעבוד לטובת המשיבה 2 על מניות החברה המשותפת המוחזקות ע"י המבקשת 2.
טענות המשיבים בתשובה
השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הנה האם המבקשים התחייבו בהסכם לכסות את כל יתרת החובה בחשבון או שמא היתחייבותם בהסכם חלה רק על יתרה בתאריך מסוים.
...
סעדים אלה אינם מתאימים להידון בדרך של המרצת פתיחה, גם בשל הטעמים המפורטים לעיל.
סיכום
לאור הטעמים המפורטים לעיל, לא כל שכן, נוכח משקלם המצטבר, אין התובענה שלפניי מתאימה להידון בדרך של המרצת פתיחה, ואני מורה על העברתה לפסים של תביעה רגילה.
בנסיבות אלו, אני מורה למשיבים להגיש כתב תביעה מתוקן עד לתאריך 25.11.2020, ולשלם את הפרשי האגרה, וכן לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,500 ₪.
