תביעה על הלנת שכר של קבוצת עובדים

הלכה זו יפה קל וחומר עת מדובר בסוגיה שיש לה פנים לכאן ולכאן ולא ניתן להכריע בה בשלב המקדמי באופן חד משמעי: "...כלל נקוט הוא בפסיקתנו כי "כאשר מדובר בדחיה או במחיקה של תביעה על הסף...אפילו סכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו...גם אם קיימת אפשרות ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין...יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולאן, וישנו סיכוי כלשהוא, אפילו קלוש, שהתביעה תיתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף" (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – משה כהן, (13.2.08)).

עוד יצוין, כי גם טענת המשיבים כי ההסכם הקבוצי מפלה אותם ביחס לשופטי הסגל הבכיר, מקימה למשיבים יריבות נגד המבקש, שכן משעה שהמשיבים מעלים טענת הפליה אל מול קבוצת עובדים אחרת הרי שבאופן אנהרנטי היא נטענת גם כלפי המבקש כמעסיקם של המשיבים, אשר אינו יכול להפלות בין קבוצת עובדים אחת לשנייה.

יתרה מכך, המשיבים אף העלו בתביעתם טענות בדבר פגיעה בשכר ע"י ההסכם הקבוצי ויישומו, הלנת שכר באופן שיטתי, אי תשלום עבור שעות נוספות ושעות מנוחה וחישוב מנוגד לחוק של דמי הבראה[footnoteRef:6].

...

] סיכומו של דבר, מקרה זה נכנס לגדר המקרים שדורשים בירור משפטי של שאלה משפטית עקרונית שיש לה פנים לכאן ולכאן וכן של העובדות אשר ייקבעו האם המקרה הספציפי נכנס לכלל משפטי, כזה או אחר.

לאור כל האמור נדחית הבקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המשיבה ערערה על פסק הבורר קראוס וביום 10.11.16 ניתן פסק העירעור, ע"י הבורר עו"ד ישראל שמעוני, שקבע כי אפילו אם הייתה התרשלות מטעם הנתבעת בבדיקות הרפואיות של התובע, אין בכך בסיס משפטי לחיוב הנתבעת בתשלום שכרו של התובע עד לסיום עונת המשחקים, שכן לשם הקמת עוולה נידרש קשר סיבתי בין המעשה/מחדל לבין הנזק.

אף בכתב תביעתו למוסד הבוררות התובע לא העלה טענה בדבר "שכר מולן", אלא טען כי פציעה בלתי ידועה ובלתי צפויה הִשביתה אותו מלשחק באופן סופי, וכי בהתאם להסכם, על המשיבה לשלם את יתרת הסכומים שבהסכם, על אף שאינו יכול להיות מועסק עוד אצל המשיבה.

סעיף 2 (ב) לתקנון קובע כי המוסד לבוררות מוסמך לידון בין היתר "בכל סיכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לשחקן או בין שחקן לקבוצה". התובע כלל בתביעתו מרכיבים שאינם מחוקי המגן (תשלום MRI, קיום הסכם בחות"ל, צו עשה וכו'), מה גם שלפי פס"ד כץ, "עצם הזכות לשכר" – היא שאלה לבוררות.

בפס"ד כץ המדובר במאמן שפוטר מעבודתו והגיש תביעה על שכר עבודה לחודש אחד, שכר עבודה בקייטנות ובתחרויות, פצויי פיטורים, דמי חופשה ועוד; בעניינינו, אנו נידרש לידון אך ורק בעצם הזכאות לשכר עבודה מכח חוזה, בתקופה בה המבקש כלל לא שיחק בעונת המשחקים, בשונה מפס"ד כץ אשר הגיש תביעתו מכח עבודתו והזכויות הנילוות לה; בפס"ד כץ אף נקבעו עקרונות אשר יש לפעול על פיהם, ובין היתר כי עצם הזכות לשכר הוא נושא שעליו עצמו ניתן להסכים וניתן להעבירו לבוררות, ובמסגרת עיכוב הליכים על בית הדין לבחון מהו העיקר ומהו הטפל והאם ניתן לפצל את הדיון; בעניינינו, עיקר המחלוקת הוא על עצם הזכאות לשכר, משניתן פסק בורר בעירעור ולפיו המבקש אינו זכאי לשכר, הרי שאין בית הדין נידרש לידון בשאלת הלנת השכר.

...

על רקע האמור, ודאי אין להבין כלל, צרופו של נספח ז' (כנטען ע"י המשיבה, עמ' 10 לפרוטוקול).

סוף דבר אנו דוחים את הבקשה לביטול פסק בורר.

משנדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, אנו מאשרים את פסק הבוררות, מכוח הוראות סעיף 28 לחוק הבוררות.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ד"מ 18001-01-13 DEBESAY נ' קבוצת אלון בע"מ ואח' בפני כב' השופט יוחנן כהן התובע: GEDE DEBESAY (דרכון 4628109364) ע"י ב"כ עוה"ד תמיר שטינוביץ הנתבעות: 1. קבוצת אלון בע"מ (ח.פ. 511010985) 2. מקסידור בע"מ (ח.פ. 513431866) ע"י ב"כ עוה"ד לירון יכין פסק דין

קרן הישתלמות בשום שלב של ההליך המשפטי נשוא פסק דין זה, לא הצביע התובע על מקור מחייב אשר מכוחו היה על הנתבעות להפריש לזכות התובע כספים לקרן הישתלמות.

פצויי הלנת שכר התובע תובע פצויי הלנה בגין משכורותיו ששולמו באיחור על פי סעיף 9 לחוק הגנת השכר.

הנתבעות בכתב הגנתן ציינו כי מעולם לא הלינו את שכרו של התובע והן שילמו את שכרו של התובע חודש בחודשו בשיק מזומן.

...

התביעות בגין הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, החזר נסיעות, קרן השתלמות, תוספת משפחה, הפרשי שכר בגין הפסקות ופיצויי הלנת שכר – נדחות.

הנתבעות תשלמנה לתובע הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 1,603 ₪.

לפיכך, התובע ישלם לנתבעות, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

הסוגיה העומדת להכרעה היא האם קמה חובה למדינה לקלוט ולהעסיק את התובעים על פי תנאי השכר שנקבעו לעובד חיוני בהודעת נציב שירות המדינה "העסקת עובדים בחוזה מיוחד - משכורת כוללת" מיום 10.2.97 והאם הם זכאים לעידכון רמת השכר ולהפרשי שכר ונלווים עקב כך. בכלל זה בית הדין נידרש להכריע האם התובעים היו זכאים להיקלט ברמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר ועד רמת שכר המקבילה לדרגה 43 מח"ר (כולל) (כטענת התובעים) או שמא נקלטו והועסקו כדין (כטענת המדינה).

רמה ט' - י"א רמה המקבילה למתח דרגות בתקן 42-40 בדרוג המח"ר רמה י - י''ב רמה המקבילה למתח דרגות בתקן 43-41 בדרוג המח"ר" מלשון ההודעה בית הדין למד כי אילו כוונת הנציב הייתה כי כל עובד חיוני יוכל להיקלט ולהתקדם מרמת שכר ח', "המקבילה" לדרגה 39 מח"ר עד לרמת שכר יב' "המקבילה" לדרגה 43 מח"ר, באופן אוטומאטי וללא מיגבלה, על בסיס שנות הניסיון שלו בלבד, לא היה מיפרט באותו סעיף חלוקה ל-3 תתי קבוצות.

אשר לסעד ההצהרתי - ככל שרמת השכר של התובע או התובעת הייתה נכון למועד הגשת התביעה מתחת לרמת שכר המקבילה לדרגה 41 מח"ר אמורים התובע או התובעת להיות מקודמים בהתאם לרמת השכר שהיו אמורים להיקלט בה ובכפוף לכללי התקשי"ר עד לרמת שכר מאקסימאלית המקבילה לדרגה 41 מח"ר. מנגד, נוכח המסקנה דלעיל, תובע או תובעת שהיו מצויים נכון למועד הגשת התביעה ברמת שכר המקבילה לדרגה 41 מח"ר או גבוהה מרמת שכר המקבילה לדרגה 41 מח"ר – לא תשתנה רמת השכר בה הוא או היא היו מצויים בעת הגשת התביעה ולא יהיה באמור כדי לגרוע מרמת השכר הגבוהה יותר המוקנית להם.

מעבר לכך, ביחס לתביעה בגין השנה שקדמה להגשת התביעה הרי שהואיל ובתיק דנן נתגלעו בין הצדדים חילוקי דיעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש, כפי שתוארו בהרחבה לעיל, אין מקום לפסוק פצויי הלנת שכר גם בגין תקופה זו. עם זאת, על ההפרשים הנומינאליים שיקבע שהתובעים זכאים להם, יתוספו הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, ממועד הזכאות ועד ליום התשלום בפועל.

...

משכך טענת המדינה כי התובעים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט משהפנו לפרוטוקולים בתיקים המקבילים בכל הנוגע לפרוטוקולים כאמור, דינה להידחות.

] סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

בעיניין זה נפסק בבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 324/05 אנצ'ילדייב – עמישב שירותים בע"מ, 27.2.06, כי על כלל עובדי הנתבעת חלות הוראות ההסכם הקבוצי בענף השמירה: "... בחברות מעורבות, כדוגמת המשיבה, יחידת המיקוח היא כלל עובדי החברה וההסכם הקבוצי החל עליהם הוא ההסכם שנחתם לגבי קבוצת העובדים הגדולה בחברה. במקרה דנן, מדובר בעובדי שמירה ועל כן חל ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה." לפיכך, את הזכויות הנתבעות יש לבחון על פי הוראות ההסכם הקבוצי הענפי, במועדים הרלוואנטיים.

תביעה לפצויי הלנת שכר מתיישנת, על פי הוראת סעיף 17א לחוק הגנת השכר, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, אם לא הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה.

סכום זה ינוכה מהסכומים שעל הנתבעת לשלם לתובע על פי הוראות פסק דין זה. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פצויי פיטורים בסך 12,400 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2012; חלק המעסיק בדמי הגמולים לפנסיה בסך 7,259 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מאוקטובר 2010 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 1,714 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2012 ועד התשלום בפועל.

...

מכל מקום, קרן הסכומים הנתבעים עומדת על סכום של 28,440 ש"ח. לטענת הנתבעת, בשל התיישנות יש לסלק על הסף כל תביעה הנוגעת לתקופה הקודמת לשבע השנים שקדמו להגשת התביעה ומאותה סיבה יש לדחות את התביעה לפיצויי הלנה, כיוון שהתביעה ברכיב זה הוגשה למעלה משנה לאחר סיום עבודתו של התובע אצלה.

על כן, דין התביעה ברכיב זה להתקבל.

לסיכום, התביעה ברכיב זה מתבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את חלק המעסיק בדמי הגמולים, בסך 7,259 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה (אוקטובר 2010) ועד התשלום בפועל.

סכום זה ינוכה מהסכומים שעל הנתבעת לשלם לתובע על פי הוראות פסק דין זה. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 12,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2012; חלק המעסיק בדמי הגמולים לפנסיה בסך 7,259 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאוקטובר 2010 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 1,714 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2012 ועד התשלום בפועל.