תביעה על הדחת תובע מוועד הורי בית הספר

למכתב צורף מכתב של וועד ההורים ומכתב בחתימת רוב מורות בית הספר – שני המכתבים מיום 20.4.17 – בהם מובעת היתנגדות לחזרת התובע לניהול בית הספר (נספחים י"ד ו- ט"ו לכתב התביעה).

ההזדמנויות שניתנו לתובע על ידי משרד החינוך לשוב ולנהל את בית הספר לאחר הפצת הסירטון כפי שהוברר בפנינו, על אף ההשלכות הקשות של הפצת הסירטון על האווירה בבית הספר, לא מיהר משרד החינוך לקבוע כי התובע לא יוכל להמשיך לנהל את בית הספר.

יש לדחות את טענת התובע בנוגע לשיקולים פסולים התובע מעלה טענה כי ג'והרה ואחרים, ותוך כדי קנוניה בין מורי בית הספר וועד ההורים, פעלו כדי להדיחו מתפקידו וזאת על מנת שג'והרה תוכל לכהן בתפקיד מנהלת בית הספר.

...

היא מצביעה כי משרד החינוך לא מיהר להגיע למסקנה כי התובע אינו יכול לחזור לנהל את בית הספר.

נטען כי יציאתו לחל"ת מבלי שמשרד החינוך מקיים את הבטחתו לאפשר לו לשוב לנהל את בית הספר בתום החל"ת, עולה כדי הטעית התובע בעת שהחליט לצאת לחל"ת. יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי.

סיכום לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

לפניי שתי תביעות, מזה ומזה, בעילה של לשון הרע, וזאת על רקע פרסומים ודברים שנאמרו כחלק מסכסוך בין מנהלת בית ספר לגורמים בועד ההורים של בית הספר.

בין היתר, ועד ההורים העירוני הודיע על הדחת גב' יעקובי מתפקידה כיו"ר ועד ההורים הבית ספרי ועל כך שבני הזוג יעקובי לא יוכלו למלא תפקידים בהנהגת ההורים בשנת הלימודים תשע"ה. מהלך זה נבלם על ידי משרד החינוך, אשר קבע כי לועד ההורים העירוני אין סמכות בעיניין זה. בשלב זה, או מעט קודם לכן (התאריכים המדויקים לא הובהרו במשפט), החליט מר יעקובי לעלות שלב במאבק נגד המנהלת, ופירסם פניות בנושא לשר החינוך ברשת הפייסבוק.

...

מקובלת עלי טענת המנהלת כי היא הייתה בסערת נפש, וכי היא ניצלה את השיחה עם מר אספרנסה כדי לפרוק את טענותיה ותחושותיה.

בהתחשב בשיקולים האמורים ובמכלול נסיבות העניין, אני סבור כי יש לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ש"ח. אעיר, כי בדיון בפניי במסגרת המאמצים להגיע להסכמות תיארו בני הזוג יעקובי (מחוץ לפרוטוקול) את הנזקים הקשים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהפרשה, כאשר לדבריהם הם נאלצו לעבור לעיר אחרת בשל כך. נזקים נטענים אלו אינם קשורים לפרסום נושא התביעה, ואין מקום להביאם בחשבון במסגרת פסיקת הפיצוי.

על כן, יש לקבל את תביעת מר יעקובי בחלקה, ולחייב את המנהלת לפצותו בסכום של 10,000 ש"ח. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה בת"א 49417-01-15 נדחית; ואילו התביעה בת"א 31330-12-14 מתקבלת בחלקה.

] בו ביום פנה המבקש בבקשה דחופה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד במסגרתה התבקש להורות למשיבה למנוע את הדחתו לאלתר וללא שימוע ולהורות על המשך העסקתו כמנהל בית הספר (פ"ה 26565-06-22).

] כנגד המבקש הוגשה קובלנה משמעתית ותובענה משמעתית בגין זיוף נתונים ורישומים פקטביים שבעטיים הועלה אחוז הזכאות באופן פקטבי; מתן ציון למקצועות פנימיים שלא למדו בבית הספר; מתן שעות פיקטיביות למורים מקורבים; חריגה משעות התקן; דיווח כוזב במסגרת תכנית המצוינות ושליחת יד בכספים במירמה; פוליטיזציה של בית הספר – הפצת תעמולה פוליטית במהלך הבחירות לכנסת ושימוש לרעה בתפקיד לצרכים פוליטיים מקומיים; חוסרים בציוד בית ספרי יקר ערך; היחסים בין המבקש וסגנית המנהל, גב' מנאר עזאם וארוע ההסתגרות מיום 11.6.2022.

ביום 29.8.2022 על רקע עצומה של מורי בית הספר שאיימו שלא לפתוח את שנת הלימודים כל עוד המבקש ימשיך לנהל את בית הספר, היתקיימה פגישה אצל גב' שמון בנוכחות ראש המועצה, נציגי המורים ויו"ר ועד ההורים בישוב.

...

מונחת לפנינו בקשת המבקש למנוע מהמשיבה, מועצה מקומית כפר מנדא (להלן – המועצה) לערוך לו שימוע טרם קבלת החלטה בדבר השעיה מכח סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963 (להלן – חוק המשמעת) עד להכרעה בהליך העיקרי וזאת על יסוד טענותיו בדבר תוצאה ידועה של השימוע על רקע רדיפה פוליטית מצידו של ראש המועצה.

עוד מקובלת עלינו הטענה כי בשלב הראשון המקום להעלאת כל טענות המבקש כנגד נכונות הטענות והחשדות נגדו כמפורט בתובענה המשמעתית ו/או העדר הצדקה להשעיה הוא בפני עורך השימוע במהלך השימוע, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לביקורת בית הדין.

עוד נציין כי לנוכח העובדה שסמכות ההשעיה מסורה לראש המועצה על פי החוק, לא מצאנו כי יש מקום להורות על קיום השימוע בפני גורם אחר.

] סוף דבר על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 26.8.22 מבוטל.

בפרט, התובעת הפניתה לפירסום אשר נבע מהארוע המתואר לעיל, בגדריו נבחרה בתה של התובעת על פני בתו של הנתבע, כך לפי הנטען, להישתתף בפרויקט המצוינות של בית הספר.

לטענתו, בית הספר ביצע היתערבות פוליטית להדחתו מחברותו בועד הכיתה ובבחירות לנציגות הועד המוסדי, וזאת בנגוד לחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך.

כך לגבי פירסום שצורף בעמ' 8 לתביעה, עליו נחקרה התובעת: "אסור פשוט אסור למנהלת בית ספר ולמורה להתערב בבחירות וועד הכיתה והועד המוסדי. תוצאות בחירות יש לדעת לקבלן גם אם מישהו שכל כך מאוהב בתפקיד לא נבחר...". אין בפירסום זה דבר הקושר בינו לבין התובעת וזו אף בחקירתה בעיניינו ציינה כי: "זו הייתה דוגמה מיני רבות להראות את ההיתעללות שלו כלפי אנשים רבים. זה קשור אליי כי מדובר על בית ספר ואני הורה בבית הספר וזו אחת הדוגמות להתנכ[ל]ות שלו לאנשים רבים... השם שלי נאמר במפורשות בפירסום הזה אני משיבה שלא..." (עמ' 22, שורות 3-5).

...

אין בידי לקבוע כי אכן התובעת התנהלה בדרך של שחיתות כטענת הנתבע והנתבע גם איננו נדרש בתביעה שלפניי להוכיח זאת.

סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

לאחר שבחנתי את התנהלות הצדדים בתיק ובהתחשב בקביעותיי לעיל, אין צו להוצאות.

ביום 31.05.2018 יצא מכתב בו הודיעה מנהלת המחוז הגב' חיים לתובעת על תום מינויה כמנהלת בית הספר.

היועץ האירגוני הוסיף בין היתר בדו"ח שהתובעת לא מיתנהלת מול ועד ההורים בשקיפות; יש חשש מהבעת ביקורת מצד המורים; טענות על כך שהתובעת בתור מנהלת ניהלה את הבית ספר ממשרד המנהלת "ללא ירידה לשטח". אלו מלמדים על קשיים מקצועיים שעלו בניהולה של התובעת את בית הספר.

יתרה מזאת, התובעת הודתה שהייעוץ האירגוני ,גורם אוביקטיבי מקצועי ובלתי תלוי, אכן מצא קרע בין הגורמים השונים בבית הספר, משמע היעוץ האירגוני הובא לצורך חיוני מקצועי ולא על מנת להדיחה או להתעמר בה: " ש. התחלת ייעוץ אירגוני.

למעלה מהצורך יאמר כי ברכיב זה אף לא הוגש תחשיב המפרט את שיעור השכר, רכיב כזה אינו בשקול דעת ולכן גם מטעם זה יש מקום לדחות תביעה זו. אין בכל האמור לעיל כדי לפגוע בזכותה של התובעת לגשת לכל מיכרז ואין בהליך זה לקבוע דבר וחצי דבר בקשר ליכולתה לנהל כל בית ספר בכל מקום.

...

בקשה לדחייה על הסף הנתבעת טענה כי דין התביעה סילוק על הסף, בשל היעדר כימות סעדים על ידי התובעת.

הנתבעת תשלם פיצוי בגין הפליית התובעת במכרז בסך 15,000 ₪ .

הנתבעת תשלם לתובעת סך 15,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.

הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 7,000 ₪.