מבוא וסקירת ההליך – תביעתה של התובעת הוגשה בגין מכתב הנתבע מיום 14.11.2021, שבו הודיע הנתבע לתובעת על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תיסמונת התעלה הקארפלית דו-צדדית, ומשעה שלא הוכח שנגרמו לה אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, ואשר הביאו לתיסמונת שבנידון.
ביום 7.3.2023 ובמהלך הדיון בפני בית הדין הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, כדלקמן -
"ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי, ולאחר ששמענו את המלצת בית הדין, הגענו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת כף היד, על מנת שידון ויתייחס לקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכפות ידיה (CTS דו צדדי), ובין תנאי עבודתה, ועל בסיס התשתית העובדתית הבאה –
...
ביום 7.3.2023 ובמהלך הדיון בפני בית הדין הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, כדלקמן -
"ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי, ולאחר ששמענו את המלצת בית הדין, הגענו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת כף היד, על מנת שידון ויתייחס לקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכפות ידיה (CTS דו צדדי), ובין תנאי עבודתה, ועל בסיס התשתית העובדתית הבאה –
מן הכלל אל הפרט – במקרה שלפנינו, לא מצאנו בטענות התובעת במסגרת סיכומיה כל טעם חדש ו/או אחר אשר מצדיק סטייה מחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, אשר חזר והתייחס בהרחבה, כאמור לעיל, לעניינה של התובעת.
לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.