נטען גם כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה לא היו ולא נבראו, כי למעשה התובע או מי שנהג ברכב ברשותו ומטעמו, אינו אלא תובע סדרתי, וכי תביעה זו היא חוליה בסדרת תביעות מבוימות שהוא הגיש.ועל כן טוענת הנתבעת 1 כי היא פטורה מכל חבות כלפיו כמו כן הכחישה הנתבעת 1 את גובה הנזק הנטען כי נגרם בתאונה.
שעה שבכתבי ההגנה ששתי הנתבעות 1-3 הכחישו את קיומה בכלל של תאונת דרכים, הרי שבסיכומים, מצטמצמת הטענה לשאלת גובה הנזק, והאם אכן כל הנזק שנטען בכתב התביעה כי נגרם בתאונה אכן נגרם בתאונה.
העד אישר גם כי התאונה התרחשה בזמן שניסה " לגנוב " את הרמזור, ואף הודה כי הוא האחראי לתאונה ואף הכחיש כי שוחח עם מי מהמעורבים אחרי התאונה למעט עם הנהג זגורי בזמן התאונה.כמו כן הנתבע מוסר כי הנתבעת 3 לא תבעה אותו להחזר הסכום ששילמה לו בגין התאונה, זאת על אף הודעת ב"כ הנתבעת 3 לפרוטוקול ביום 11/12/06 הנתבע נחקר גם ע"י ב"כ הנתבעת 1.
...
לפיכך אני קובע כי הנזק המוכח בתביעה זו, הינו 109772 ₪.
מסקנות 1-לאחר שקבעתי כי אכן התרחשה תאונה, וכי בתאונה מנגרם נזק, כפי שנקבע בחוות הדעת של השמאי,ומאחר והרכב היה מבוטח בביטוח מקיף רכוש אצל הנתבעת 1, הריני מחייב את הנתבעים1 לשלם לתובע את הסכום של 109772 ש"ח, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום התאונה 4/7/04 ועד התשלום בפועל, וכן אגרת משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5 % ומע"מ כדין 2-בעמוד 70 לפרוטוקול, ישיבת יום 12/2/09, הוסכם בין הנתבעים לבין עצמם כדלקמן "אם כי לא נשלחה הודע לצד ג' ע"י הנתבעת 1 אל הנתבעים 2-3, כל הצדדים מסכימים שבמסגרת פסק הדין, אם בית המשפט ימצא לנכון לפסוק לתובע סכום כלשהוא, שבית המשפט יבסס את פסקו על חוזה הביטוח שבין התובע לנתבעת 1 ובד בבד בהתאם לחלוקת האחריות בין הנהגים, לחייב את הנתבעים 2-3 עד כדי חלקם באחריות לאירוע התאונה וגרימת הנזק" לע פי הסכמה זו הוסכם כי הברירה הראשונה בפני בית המשפט היא לידון בתביעת התובע כנגד מבטחתו הנתבעת 1, ומסגרת זו לפסוק לתובע את הפיצוי אם יגיע למסקנה שיש לקבל א התביעה.
לפיך אני מחייב את הנתבעת מספר 1 לשלם 60% מן הסכום הנ"ל ואילו את הנתבעים 1-2 40% ממנו הנתבעת 3 תשלם לנתבע מספר 2 הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסכום של 7500 ₪ בתוספת מע"מ כדין במסגרת ההודעה לצד ג'.
