תביעה נזיקית נגד משרד הפנים

רקע והליכים המשיב הגיש תביעה נזיקית לבית משפט השלום בתל אביב-יפו נגד שר הפנים, הממונה על ביקורת הגבולות במשרד הפנים, שירות בתי הסוהר, בית הדין לבקורת משמרות של שוהים שלא כדין, צה"ל ומדינת ישראל.

...

אשר על כן אני סבור כי יש לקבל את ערעור המדינה במובן זה שהטענות המיוחסות למדינה בשל מעשים או מחדלים של בית הדין לביקורת משמורת תימחקנה מכתב התביעה, ובהתאם לכך יימחק "משרד המשפטים - בית הדין לביקורת משמורת" כנתבע.

ואולם, בדומה לשופט מזוז, אף אני סבורה כי במקרה הנדון, לנוכח לשון החוק ותכליותיו, יש לפרש את סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] באופן השולל את האפשרות להגיש תביעה נגד המדינה בגין עוולה של נושא משרה שיפוטית ממלכתית.

לצד זאת, אף אני סבורה כי יש להותיר את השאלה האם החסינות מפני תביעה נזיקית המוענקת לנושאי משרה שיפוטית משתרעת אף על מקרים קיצוניים בהם נושא המשרה השיפוטית פעל בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות, לעת מצוא.

המדינה הגישה הודעה לפי סעיף 7ב בפקודת הנזיקין על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א בפקודה וביקשה לדחות את התביעה נגד ח'ליל תוך צירוף מדינת ישראל – משרד האוצר כנתבעת תחתיו.

כך נאמר על כך בפסק-הדין [שם, בסע' 11; ההדגשות במקור]: ההסדר הדיוני בין הצדדים קבע שהבסיס לחישוב הגימלה צריך להיות מכתבו של נחמני, בהמשך למכתבי משרד הפנים, על הרכיבים שאישר, מחד – 'תוספת איזון', 'תוספת באחוזים 30.4%' ו-'75 ש.נ.ג. בשיעור 100%' - ורכיבים שהתובע לא זכאי להם, מאידך - כגון: הפרשה לקופת גמל, שלא חלה על עובדים בחוזה בכירים, לכן, יש להשיב הפרשות כאלה, אם בוצעו; ואין לכלול במשכורתם הקובעת 'דמי כלכלה', 'הוצאות רכב', 'הוצאות טלפון', 'קצובת עתון מקצועי', 'קרן הישתלמות', 'ביגוד" ו'הבראה [כאמור במכתבי ינון ושפיצר].

...

לפיכך אני דוחה את טענת התובע שניצבה ביסוד התביעה דנן ואשר התייחסה לתצהיר ח'ליל בהליך בביה"ד, לפיה: "אני הפסדתי את כל התיק בגלל התצהיר השקרי והבלתי חוקי גם" [עמ' 8 ש' 29].

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 4,500 ₪ שכוללות את שכר עדותו של ח'ליל [החלטה מיום 13.11.2018 בעמ' 5 והחלטה מיום 18.3.2019 בעמ' 22] ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין (להלן יחד הסכום הפסוק).

בית משפט השלום בפתח תקווה 21 ינואר 2020 תא"מ 34644-03-17 פרילפסקי ואח' נ' משרד הפנים/מינהל האוכלוסין בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובעים 1.אדוארד פרילפסקי 2.סולונביץ אנטונינה נתבעת מדינת ישראל - משרד הפנים/מינהל האוכלוסין פסק דין

ביום 25.10.16 התקבלה החלטת בית המשפט, המקבלת את עמדת ב"כ היועמ"ש לממשלה, לפיה על התובעים לבצע בדיקת ריקמות על מנת להוכיח אבהות, אשר תמומן ע"י התובעים, כאשר "תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מכרעת ובלעדית לעניין קביעת האבהות". נטען כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות החוק והנהלים תוך הפעלת שיקול דעת סביר וראוי, והפעלת שיקול דעת זה, בנסיבות דנן, אינו מקים כל עילת תביעה בנזיקין כנגדה.

...

מטעם זה דין תביעתם להידחות על הסף בשל אי מיצוי ההליך המינהלי.

אני דוחה את התביעה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 47166-07-18 רמירז נ' משרד הפנים לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעת: מליסיה רמירז, מס' דרכון הפיליפינים EB8938477 ע"י ב"כ עוה"ד אבנר פינצוק ואח' מהאגודה לזכויות האזרח בישראל הנתבעת: מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה ע"י ב"כ עוה"ד גיא ורדי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) פסק דין

התובעת הגישה באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל תביעת נזיקין כנגד הרשות על סך 75,000 ₪.

...

לאור כל האמור לעיל, התרשמותו של בית המשפט היא שעדותה של התובעת אינה מהימנה.

סוף דבר בנסיבות העניין ובשים לב לאמור לעיל, איני רואה בהתנהלות הרשות סביב בקשת התובעת להארכת רישיון העבודה בישראל, לרבות פניית הרשות אל הגב' מצקביץ ובתה ותניית התצהירים לצורך הארכה לפנים משורת הדין, כהתנהלות עוולתית, רשלנית שגרמה לפגיעה בזכויות התובעת, לרבות זכותה לפרטיות.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 4,500 ₪ תוך 60 יום.

כלל זה הוצג ובואר בע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נתניה, פ"ד מו(5) 727, 740: "מעמדה הנפרד והעצמאי של הועדה המחוזית, כפי שנקבע בחוק, מורה, שאין להטיל חבות על המדינה בשל מעשיה או בשל מחדליה של הועדה המחוזית. אמנם, סימן ב' לפרק ב' לחוק, הדן בהרכבה של הועדה המחוזית, מלמד על זיקה פרסונלית בין משרדי הממשלה לבין הועדה המחוזית. קירבה זו – הגיונה בצידה. מעמדה, תפקידיה וסמכויותיה של הועדה המחוזית מחייבים שתהא בה נציגות של משרדי הממשלה, העוסקים בנושא התיכנון והבנייה. נציגות כזו מאפשרת פעולה יעילה ומתואמת. אולם בדומה לשלילת חבותה של עריית נתניה, אין להצדיק הטלת חבות על המדינה במצב כמו זה שבעניינינו". לפיכך נדחתה באותה פרשה, בנימוק של העידר יריבות, תביעת נזיקין שהוגשה נגד המדינה (משרד הפנים) בגין מחדלים של הועדה המחוזית בטיפול בבקשותיה של המערערת (חברה קבלנית) להיתר בניה.

...

בהתאם, מצאנו בפסיקה דיונים סביב "שיקול הדעת שביסוד החלטה להפעיל או שלא להפעיל סמכות של מוסד תכנון לנקוט צעדים אכיפתיים" לפי חוק התכנון והבניה (בג"ץ 8071/01 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(1) 121, 127).

ההוספה המוצעת של המדינה כגורם מבצע של צווי הריסה שיפוטיים ומינהליים, מעניקה משנה תוקף למסקנה שלעיל לפיה החוק הקיים, שבשונה מהרפורמה המוצעת אינו מזכיר את המדינה בהקשרים האמורים, אינו מפקיד בידיה סמכויות הריסה.

התוצאה היא שהעתירה נגד הוועדה המחוזית מתקבלת בחלקה, במובן זה שעל הוועדה המחוזית לדון ולהחליט במליאתה על קביעת סדרי העדיפויות, אמות המידה ומועדי הביצוע של צווי ההריסה התקפים שביצועם הוטל עליה בגזרי דין פליליים, הכל בכפוף לאילוצים חיצוניים בנוגע למועד הביצוע שאינם בשליטת הוועדה, ולאחר שתעמוד בפני הוועדה תשתית עובדתית הולמת באשר לפרטי צווי ההריסה האמורים.