תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה שנגרמה מנפילה מפיגום

כללי לפניי תביעה נזיקית לפצויי התובע, יליד 1977, בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לו בתאונת עבודה ביום 10.4.2008.

הראיות הנוגעות לנסיבות הארוע עיון בראיות שהוגשו בהליך ואשר נערכו קודם להגשת התביעה כאן, מלמד כך: במחלקה לרפואה דחופה בביה"ח "הלל יפה", לשם פונה התובע מיד לאחר שנימצא שרוע על הקרקע, נרשמו פרטי הארוע כך: "נפל מפיגום בגובה 6 מטרים..." (ראו נ/3).

בכתב התביעה נכתב כך: "תוך כדי עבודת התובע בבדיקת עבודות חשמל בתיקרת בטון נפל מגובה של 8 מטר ונחבל בלסתות, שיניים..." בתצהיר תשובות לשאלון שניתן על ידי התובע, השיב התובע לשאלה "כיצד בדיוק התרחשה התאונה" כך: "נפלתי מגובה 8 מטרים על הריצפה". (ראו נ/4).

הנטל להוכיח כי התובע יכול לקבל את מלוא השרות לו הוא נזקק עקב התאונה, מקופת חולים או מהמוסד לביטוח לאומי, מוטל על הנתבעת, כאשר כאמור, את האישור לטפול הרפואי ייתן הרופא המטפל ואין הכרח כי יפעלו בהתאם להמלצותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

...

התובע טען בכתב התביעה כי אינו יודע ואין לו אפשרות לדעת מהן הנסיבות שהובילו לנפילתו וכי עצם קרות האירוע מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעים התרשלו מאשר עם המסקנה ההפוכה.

מאחר שאיני מוצאת כי התובע התרשל, אזי דין טענת הנתבעות להתרשלות התובע עד כדי היותה גורם זר מתערב המנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנטענת של הנתבעת 1 לבין הנזק אשר נגרם לתובע, דין טענה זו להידחות.

ראו גם ד"נ 12/63[24], בעמ' 712, מפי השופט ברנזון: "ייתכן שלא אחת אנו מזכים לו, לאדם הסביר - שלא מדעת - כוח רב של ידיעה מראש וראיית תוצאותיו האפשריות של מעשהו מתוך כך שאנו, החכמים לאחר המעשה, עיכלנו אותו על כל פרטיו ויודעים בדיוק מה קרה ומה יצא ממנו. ייתכן שלפעמים אנו הופכים את הסדר ואומרים: הממשי הוא הצפוי. אבל מזה אין מנוס. הצפיות היא הקריטריון שנקבע בחוק ועלינו למלאו תוכן לפי מיטב יכולתנו וכוח שיפוטינו". חישוב הפיצויים התובע נפל מגובה רב והוטח על הקרקע.

לפיכך, לאחר שבחנתי את ההפסד בפועל, בהתאם לטפסי 106 שהוצגו בפניי ושערוך הפרש השכר מאז ועד היום, אני פוסקת בראש נזק זה פיצוי בסך של 57,000 ₪ במעוגל.

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונות עבודה.

התובע 1, יליד 1966, נתין סיני, נפגע בשתי תאונות עבודה, האחת ביום 10.2.09, כשנפל מפיגום, והשנייה, ביום 7.5.10, כשנפגע מבלוק שנפל עליו במהלך עבודתו.

פתחתי את החלטתי זו עם הפסוקים בתורה המזכירים לנו ששוחררנו כעם עבדים ממצרים וציווני שלא לגרום עוול לגר (בחומש ויקרא פרק יג', פסוק לד'): "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים." אסור לנו להתייחס לעובדים זרים שהגיעו לארץ ברשות וכדין בכדי לסייע לנו לבנותה ביהירות ויחסי אדנות.

...

בנסיבות העניין הייחודיות של תיק זה, טענת ב"כ התובע המלומד מקובלת עליי.

לנוכח כל האמור לעיל הבקשה מתקבלת באופן שתישמע עדותו המוקדמת של התובע בעת הגעתו לארץ לבדיקה רפואית.

באשר לבקשה התובע בדבר מינוי מומחה, שוכנעתי שבכדי לקדם את ההליכים בתיק אין מנוס מלמנות מומחה מטעם ביהמ"ש לאור הפערים בין חו"ד הצדדים ולהורות להגיש תחשיבי נזק לאחר קבלת חו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש. משכך; הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג, כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת נכותו של התובע מהאירוע הנטען.

על אודות ההליך לפניי תביעת נזיקין לתשלום פיצויים וכן תביעת שבוב של המל"ל, בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לפי טענתו עקב תאונת עבודה שארעה ביום 20/11/2013.

המחלוקת והשתלשלות ההליכים בתיק בסעיף 5 לכתב התביעה הובאה גרסת התובע באשר לנסיבות היתרחשות התאונה כלהלן: "התובע יטען כי ביום 20/11/2013 עבד בשדרות כפועל שכיר בעבודות טיח באתר הבניה שבמסגרתו ניבנו דירות למגורים, בסמוך לשעה 14:00 או בסמוך לכך, בעת שעבד התובע בהרכבת פינות, נכח גם עובד אחר מעראבה, והעובדים מהשטחים הרביצו טיט אצל הקבלן ובשטח האחים בוסקילה ביחד עם עובדים אחרים מהשטחים, על פיגום חצוני במרפסת בקומה השלישית או הרביעית...., נפל מהפיגום לאחר שהפיגום במרפסת התפרק בזוית של המיטה לבין העמוד בגובה כמטר וחצי, רגלו נתקעה בין המיטה לבין העמוד, נפל על גבו ונפגע בקרסול רגל ימין. למקום הוזעק מד"א והעובדים הרימו את התובע עד למד"א.

...

אשר על כן, דין התביעה כנד הנתבעים כולם להידחות וכך אני מורה.

כנגזרת מכך, נדחית גם ההודעה לצד שלישי ששלח הנתבע מס' 1 כנגד הנתבעת מס' 3.

אני מחייב את התובע מס' 1 (עפוני) לשלם לנתבעות 3-2 הוצאות משפט בסכום כולל של- 7,000 ₪.

לפניי תביעת נזיקין שהגיש התובע בגין פגיעתו בתאונת עבודה ופגיעה נוספת שארעה לאחריה.

על סטאנדרט הזהירות הנידרש בכגון דא ניתן ללמוד לענייננו אף מהוראת תקנה 79 לתקנות הבטיחות בעבודה, שעניינה "גידור פתחים", הקובעת כדלקמן: "מסביב לפתח בריצפה, במשטח עבודה, במדרכת מעבר, ברצפת פיגום, בגג, במסלול מדרגות או בפיר מעלית יותקן אחד מאלה:

כשל זה מצוי לפתחם של האמונים על אתר הבניה ועל עבודתו של התובע ואינני רואה לייחס לתובע אשם כלשהן בהקשר זה. התאונה מיום 7.10.11: לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 7.10.11, בעת ירידה במדריגות במיגרש כדור-רגל בתחום שיפוטה של העיריה, חש התובע בסחרחורת פתאומית ועקב כך איבד שיווי משקל, מעד ונפל מגובה.

ראו לעניין זה ע"א 3398/95 מכתשים מפעליים כימיים בע"מ נ' חיים מריומה (פורסם במאגרים) (2007), כדלקמן: "לאחר שהוכחה רשלנותו של המפעל, נטל ההוכחה עובר אל כתפי המפעל להוכיח אשם תורם של המשיב. על כן, משעה שהמפעל לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי המשיב התרשל בהתנהגותו, יפסוק בית המשפט לטובתו של המשיב זאת אף מבלי צורך להכריע לטובת אחת הגרסאות. בשולי הדברים נעיר, כי לאור דברים אלו, מתבררת גם שאלת החובה להעיד את העד שנכח בזמן התאונה במפעל. חובה זו הייתה מוטלת על המפעל אשר ביקש להוכיח כי המשיב התרשל בפתיחת הסתימה. משעה שלא העידוֹ ומשעה שלא הרים את נטל ההוכחה כי המשיב התרשל, לא יושת אשם תורם על המשיב." סיכום ביניים עד כה; העולה מכל המקובץ, כי הנתבעים חבים כלפי התובע בנזיקין בגין פגיעתו בתאונה העבודה מיום 13.3.11, וכי אחריותם מתפרשת אף על הנזק הנוסף שניגרם לו ביום 7.10.11 אשר נבע מפגיעתו בתאונה הראשונה.

...

בהינתן גילו הצעיר של התובע וכן העובדה כי סמוך לתאונה הוא הקים משפחה, אך מאידך תמונת העבודה וההשתכרות בתקופות שלפני התאונה כפי שהיא משתקפת ממכלול הנתונים שבפני, סבורני כי יהיה זה נכון להעמיד את בסיס שכרו של התובע לעבר על שכרו האחרון ערב התאונה, משוערך להיום (הצמדה בלבד) – 4,887 ₪.

כן ישלמו הנתבעים הנ"ל לתובע את סכום האגרה ששולם, את שכר המומחים מטעמו ואת חלקו בשכר מומחי בהמ"ש, לאחר שיערוך הסכומים להיום, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% (כול מע"מ) מהפיצוי לתובע.

התביעה נגד הנתבעת 4, העיריה, נדחית.

לפניי תביעת נזיקין שעניינה בתאונת עבודה שאירעה ביום 2.7.07 ואשר בה נגרמו לתובע ניזקי גוף.

בכתב התשובה שהוגש מטעם התובע נטען, כי "התובע נזקק לכסף מאחר ולא עבד עקב תאונת העבודה. מאחר והמעביד נתבע 2 לא חתם על טפסי ביטוח לאומי שמעביד צריך לחתום לצורך הגשת תביעה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי לא טיפל בתובע עד הגשת המסמכים הנחוצים עם חתימת המעביד... נתבע 2 ניצל לרעה את מצבו הקשה של התובע והחתימו על וויתור תביעות כנגדו ללא כל תמורה ממשית וכתנאי להסכמתו לחתום על טפסי הביטוח הלאומי" (סעיפים 7 ו-8 לכתב התשובה).

בדו"ח מתואר כי משטח הדריכה של הפיגום היה ברוחב של 40 ס"מ בלבד למרות שאיפשר התקנת משטח דריכה ברוחב של 80 ס"מ; כי לא היו במקום סדורי מעבר ועלייה בטוחים על הפיגום; כי לא נימצאו על הפיגום אזן תיכון ולא אזני רגל ולא אזנים שמגנים מפני נפילת ציוד או נפילה מהצד; כי לא נימצאו אמצעי בטיחות למניעת התפרקותו או התמוטטותו של הפיגום במהלך העבודה; כי לא נמצא גידור שמגן מפני נפילה של ציוד, למרות שהפיגום מוקם מעל לחצר של גן ילדים; כי לא נעשה שימוש בציוד מגן אישי דוגמאת קסדות או ריתמות.

בין כך ובין אחרת, אין חולק על כך שנתבע 2 היה זה שהביא את הפיגום לאתר הבנייה ושהוא היה אחראי לו. משכך, אני סבור כי יש תחולה לסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שעוסק בנטל הראיה "כשהדבר מעיד על עצמו". בסעיף זה נקבע, כי נטל הראיה יעבור לנתבע בנסיבות שבהן לתובע לא הייתה יכולת לדעת מה הנסיבות המדויקות שהביאו לארוע המדובר, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו.

...

התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

מהטעמים שהבאתי לעיל אני מחליט לקבל את תביעת התובע נגד נתבע 2, ואני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובע את הסכומים, לפי הפירוט הבא: הפסד השתכרות בעבר - 1,300,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד - 600,000 ₪ עזרת הזולת לעבר - 766,000 ₪ עזרת הזולת לעתיד - 900,000 ₪ הוצאות רפואיות ונלוות לעבר ולעתיד - 50,000 ₪ כאב וסבל - 600,000 ₪ סה"כ 4,216,000 ₪ מסכום זה (4,216,000 ₪) יש להפחית ניכויי מל"ל בסכום של 1,751,762 ₪.

יוצא אפוא, שעל נתבע 2 לשלם לתובע סכום של 2,464,238 ₪.