בתמצית, נטען כי בין הצדדים נכרת הסכם בעיסקה טלפונית, לפיו הנתבע התחייב לשווק ברשתות החברתיות ובאמצעות שליחת מסרונים לרשימות תפוצה בווטספ את ספרה של התובעת, כאשר לצד התחייבות זו, הובטח לתובעת כי במידה שהשיווק לא יניב תוצאות, כספה של התובעת יוחזר לה במלואו.
עוד נטען כי השיווק הנ"ל כלל לא נעשה, וכיוצא מזה, השיווק לא הניב תוצאות, ואולם כספה של התובעת לא הוחזר לה, ומכאן נולדה התביעה שלפנינו.
בתמצית, נטען כי לאור לחץ בלתי פוסק מצידה של התובעת, תחילה שקל הנתבע להשיב לתובעת את כספה, אך לאחר ייעוץ שקבל הנתבע, הסיק הנתבע כי הכספים ששולמו לו מגיעים לו כדין, ולכן לא מצא מקום להשיב לתובעת את כספה.
"פירסום או סחר" כולל לא רק תביעות חוזיות אלא גם תביעות נזיקיות ואחרות, ובכלל זה גם הפרת זכויות יוצרים ברשת האנטרנט, גם עשיית עושר בשל מעשים הנעשים ברשת האנטרנט, גם פירסום לשון הרע, ועוד כיוצא באלו עוולות הנעשות ברשת האנטרנט, כולן או חלקן".
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בכל מסמכי התיק ובכל טענות הצדדים, אני קובע כי דין בקשת הסף – להתקבל.
מכאן, כי אם השיווק היה נעשה בסופו של דבר (מבלי לקבוע ממצא לגבי הנעשה או מה שלא נעשה בעניין השיווק הנ"ל), הרי שהוא היה נעשה ממקום עסקו של הנתבע, ולכן מקום המחדל הינו מקום עסקו של הנתבע, ולפיכך יש לדון בתביעה במקום המחדל הנטען.
לסיכום
בקשת הסף- מתקבלת.
בנסיבות כולן וגם מאחר שהנתבע נמנע מלפרט היטב את טענות ההגנה שלו, איני מוצא לעשות צו להוצאות בהליך זה.
אני מורה על העברת הדיון בתיק זה לביהמ"ש לתביעות קטנות במחוז דרום.
