מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה נגזרת כלל לא תקבל אישור

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוכח העידר הגדרת הקבוצה המיוצגת בבקשת האישור שהגיש עומר, קיים חשש שבקשת האישור של עומר כלל לא תתברר לגופה משום שאין וודאות שעומר יקבל את המסמכים להם הוא נזקק.
לכך יש להוסיף, כי מדובר בהליך גילוי ועיון במסמכים מוקדם לבקשה לאישור תביעה נגזרת אשר כלל לא בטוח שתוגש ואם תוגש לא ברור מי ייצג את מר ישראל גרופר.
...
משנקבע כי בקשת האישור שהגיש עומר היא בקשת האישור המוקדמת ולא מצאתי בבקשת האישור שהגיש רבי נדבך מהותי נוסף אלא צמצום של קבוצת הייצוג וצמצום של העילות הנטענות כלפי הבנק, נראה כי בהתחשב בכל האמור לעיל, אין לחרוג מהכלל לפיו יש להעדיף את בקשת האישור המוקדמת.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.
אני מורה על מחיקת בקשת האישור והתביעה הייצוגית בת"צ 9796-05-20.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

לדידם, בנסיבות אלה, בהן המשיבים כלל לא טרחו לקבל היתר זה, אין מנוס מהמסקנה כי לא בוצעה כלל המצאה, כנדרש בדין, של הבקשה לאישור.
סבורני כי בנסיבות העניין שלפנינו, "כלל הידיעה" לבדו אינו יכול להקנות סמכות בינלאומית לבית המשפט הישראלי, וכי על מנת להמציא כדין את בקשת האישור למבקשים באופן שיקנה לבית המשפט סמכות בינלאומית לדיון בבקשה לאישור תובענה נגזרת, היה על המשיבים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר המצאה אל מחוץ למדינת ישראל, כקבוע בתקנה 500 לתקנות סד"א (לעמדה דומה ראו את החלטת בית המשפט המחוזי בת.א. 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft (21.6.2011)).
...
סבורני כי בנסיבות העניין שלפנינו, "כלל הידיעה" לבדו אינו יכול להקנות סמכות בינלאומית לבית המשפט הישראלי, וכי על מנת להמציא כדין את בקשת האישור למבקשים באופן שיקנה לבית המשפט סמכות בינלאומית לדיון בבקשה לאישור תובענה נגזרת, היה על המשיבים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר המצאה אל מחוץ למדינת ישראל, כקבוע בתקנה 500 לתקנות סד"א (לעמדה דומה ראו את החלטת בית המשפט המחוזי בת.א. 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft (21.6.2011)).
אשר-על-כן, ולאחר שהחלטתי כאמור לעיל לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, החלטתי לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, להורות כי אין להחיל ביחס למבקשים את "כלל הידיעה", ולקבוע כי לא בוצעה המצאה כדין למבקשים של הבקשה לאישור שהוגשה על-ידי המשיבים.
המשיבים ישלמו למבקשים שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

משכך, והגם שסוגיית מתן האישור לצד ג' להישתתף בהתמחרות לא נדונה, וממילא גם לא התקבלה החלטה מפורשת ביחס לכך, לא ניתן להיתעלם מהמשמעות המעשית של אישור ההסכם עם ויצמן סנטר והתווית העקרונות לשיתוף פעולה עימה, על ההליך שבפני, וחשוב מכך על השלכותיו האפשריות בעת בחינתה של בקשה לאישורה של תביעה נגזרת.
עת שב כב' בית המשפט העליון ופסק כי הוראות הדין הכללי החלות על הליכי גילוי מסמכים, יחולו גם על בקשה לגילוי מסמכים מכוח הוראות סעיף 198א' לחוק החברות, וכי הרף הראייתי הנידרש הוא נמוך וקל בעקרו, איני מוצאת לחסום את דרכם של המבקשים לקבלת חלק מהמסמכים, ובילבד שנימצא כי המדובר במסמכים רלוואנטיים לצורך הגשת הבקשה לאישורה של התביעה הנגזרת, ואלו בלבד.
...
האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו עלה מעדותו של מר עיני, כי האינטרס שלו, בסופו של דבר, היה לקבל את הכסף ממכירת הקרקע, וכאמור הוא אף ניסה למכור את זכויות החברה במקרקעין לקרדן וחירם.
כל אלו מכוונים למסקנה על פיה ככל והייתה עתירת המבקשים נבחנת, אך על בסיס הראיות המונחות כיום בתיק בית המשפט, ספק של ממש באם הייתה הצדקה להיעתר לה, וודאי על דרך של מינוי המבקשים לפעול להגשתה של התביעה בהתייחס לאובדן ההזדמנות העסקית בשל המחאת זכות ההשתתפות של ויצמן סנטר בהתמחרות עם קרדן חירם.
בהינתן תוכן החלטתי זו, והיקף המידע אשר נקבע כי יומצא, אל מול זה אשר התבקש, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת החברה יש להורות על סילוק הבקשה העיקרית על הסף מאחר והוגשה בחוסר תום לב וממניעים פסולים; מאחר והמבקשת היא זו שנמצאת בנגוד אינטרסים מובהק, לנוכח רצונה הבלתי מוסתר לקבל לידיה את השליטה בחברה; משכך – היא אינה עומדת בתנאים הנדרשים ממגיש הליך של בקשה לאישור תובענה נגזרת; מאחר ומעשיה ומחדליה של המבקשת עומדים בנגוד להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) התשמ"א – 1981.
עוד טוענת החברה כי עסקת מקס טרם אושרה, ולפיכך ה"נזק" הנטען כלל לא התגבש ומדובר בנזק תאורטי בלבד; נטען כי גם אם עסקת מקס תאושר, אין בה כדי ל"בצר" את מעמד חברי הדירקטוריון; נטען כי אין כל ראיה לכך שהמשיבים או מי מהם פעלו באופן פסול, ולא די בעובדה שאחד הדירקטורים היתנגד לעסקה (מועלם) כדי לבסס את הטענות המועלות על ידי המבקשת.
...
שתי הבקשות תכוננה להלן "בקשות הארכה". אציין כי לאחר שהתקבלה תשובת המבקשת לבקשות הארכה בקשו המשיבים, מגישי הבקשות, להגיש תגובה לתשובת המבקשת (בקשה מס' 12), אולם לאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי מקום ליתן זכות תגובה – ולפיכך בקשה מס' 12 נדחית.
ההכרעה לאחר עיון בבקשה העיקרית; בבקשות הסילוק ; בבקשות הארכה ובתשובה להן, סבורה אני כי בשלב הראשון יש לקבל את הבקשה החלופית של המשיבים ולהורות על הארכת המועד שנקצב להגשת התשובות, אבהיר קביעתי זו. המבקשת עצמה, במענה לטענות הפרוצדורליות המועלות על ידי המשיבים, מבקשת לבצע היקש מסעיף 14(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שם נקבע היקף של 30 עמודים לבקשת אישור (וזהו היקפה של הבקשה העיקרית שבפניי).
סבורה אני כי יש לגלות אחידות ואין לאפשר למבקשת לטעון כי מבחינת זמן התגובה מדובר בבקשה "רגילה"; ובאשר להיקפה מדובר בבקשה שהינה במהותה "כתב תביעה". לא זו אף זו. אכן מבחינה עניינית הבקשה העיקרית מקפלת בחובה טענות רבות, עובדתיות ומשפטיות; מתייחסת לאירועים נוספים (בין אם קשורים בין אם לאו, דבר זה יתברר בהמשך); לבקשה מצורפים 30 נספחים ושתי חוות דעת כלכליות.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הטעם לגישה הזהירה שמצוּוה בה בית-המשפט בהקשר זה נעוץ בעובדה שהמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט מקנה לבית-המשפט בישראל סמכות לידון בתביעה שבדרך כלל אין לו סמכות לידון בה, והדיון בה עלול להביא להיתנגשות סמכויות ולפגיעה בכללי נימוס בנלאומיים (ראו למשל: ע"א 837/87 הוידה נ' הינדי, פ"ד מד(4) 545 (1990))".
כך נקבע ב-רע"א 415/13 Roland Hecht נ' אדיר שפירא (10.4.2013) ביחס לכלל הידיעה, כאשר טרם ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום: "..."כלל הידיעה" לבדו אינו יכול להקנות סמכות בינלאומית לבית המשפט הישראלי, וכי על מנת להמציא כדין את בקשת האישור למבקשים באופן שיקנה לבית המשפט סמכות בינלאומית לדיון בבקשה לאישור תובענה נגזרת, היה על המשיבים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת היתר המצאה אל מחוץ למדינת ישראל, כקבוע בתקנה 500 לתקנות סד"א (לעמדה דומה ראו את החלטת בית המשפט המחוזי בת.א. 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft [פורסם בנבו] (21.6.2011)).
...
במקרה דנן, אין מנוס מקבלת טענתו של המבקש כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתובענה אלא בית המשפט ברוסיה, כפי שיובהר להלן.
לנוכח כל האמור לעיל, ומשעה שהמשיבה כלל לא טרחה להגיש בקשה להמצאת כתב התביעה ולפעול על פי התקנות והדין המהווים את שער הכניסה להבאת אזרח זר להתדייין לפני בית משפט בישראל אני קובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות בינלאומית לדון בתובענה וכי הפורום הנאות לדון בה הוא בית המשפט ברוסיה.
על מנת לאפשר למשיבה להגיש תביעה מתאימה לפורום הנאות כאמור או לחילופין לערער על פסק דין זה, תוך שמירה על זכויותיה הנטענות בנכסים שבנדון, אני מורה כי העיקול מיום 18.7.2021 יוותר על כנו במשך 45 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו