המבקשת חוזרת וטוענת על כך שהמניות לא הועברו על שמה וכי המשיב יזם תביעה נגדה בבית משפט השלום בקשר לנכס, על מנת להפחידה.
טענות המשיבים
המשיבים טועים כי הנזקים להן טוענת המבקשת הינם נזקים אשר לכאורה נגרמו לחברה וכי המבקשת אינה זכאית לתבוע אותם, באשר לא הגישה תביעה נגזרת.
וכך נרשם בסעיף 13 לתצהיר (במקביל לסעיף 10 לבקשה ובזהות מוחלטת לסעיף 10 לתצהירו של מימון עמר): " לא זו אף זו, כי כפי שצויין במסגרת כתב התביעה, נימסר לנו מידע ולפיו לכאורה מר דוד עמר ו/או מטעמו העביר כספים לעו"ד הממונה שמונה על ידי בית המשפט הנכבד וזאת בכדי שהאחרון יוציא תחת ידו דוח מסולף". נדמה לי שאין צורך להכביר במילים בחומרתה של טענה מסוג זה, שמשמעותה הוא שעו"ד, אשר משמש ידו הארוכה של בית המשפט במילוי תפקידו, קיבל כסף מאחד הצדדים על מנת למעול בתפקידו ולהגיש דוח שקרי לבית המשפט.
למרות חריגותה של הטענה וחומרתה הרבה, בחקירתה הנגדית של המבקשת בדיון מיום 19.6.19, משנשאלה על ידי בא כח המשיב אם עו"ד מגלי קיבל כסף מתחת לשולחן, השיבה: "אני אמרתי? למה אתה אומר את זה? ... אני לא מבינה מה זאת אומרת מתחת לשולחן. אני לא אמרתי דבר כזה בחיים". לגבי תצהירו של מימון עמר הדבר אף חמור יותר שהרי בחקירתו הנגדית עלה שאין לו צל של מושג מה כתוב בתצהיר שלו שכן הוא לא קרא אותו.
לאור האמור, יש גם לדחות טענות מספר שהן טענות חדשות אשר הופיעו לראשונה בבקשה שלפני, בהיעדר בסיס עובדתי להן: הטענה כי המשיב רושם הוצאות פיקטיביות ומקבל תמורתן במזומן בלי שהספקים ביצעו כל עבודה, כי נרכשו עבור המשיב ובני משפחתו נכסי נדל"ן מכספי החברה בדרכים לא חוקיות, כי שווי הנכסים כ-11 מיליון (בעיניין זה גם מדובר בציון סכומים בעלמא ללא בדל ראיה או מיסמך), הטענה כי המבקשת איננה מוזמנת לאסיפות כלליות וכי נעשתה תרמית לגבי חלקה במניות החברה.
...
יאמר כבר בפתח הדברים כי חל עיכוב בבירור הבקשה ובמתן החלטה בה, לאור הצורך להכריע בבקשות לסילוק על הסף שהגישו המשיבים ובסופו של דבר, ניתנה החלטה לפיה המבקש 2 נמחק מהיותו תובע בכתב התביעה המתוקן והמשיבים 3 עד 5 נמחקו מהיותם נתבעים.
לאור האמור, והגם שכל החלטה על חלוקת דיבידנד אמורה להיות מלווה בהודעה מידית לעו"ד משה מגלי, החוקר המפקח מטעם בית המשפט, ונוכח התנהלותו של המשיב בכל מה שנוגע לחיוב כרטיסו של בעלה המנוח של המבקשת בסכומים אשר לכאורה הוא לא היה רשאי לחייב בהם את הכרטיס, אני מוצא לנכון ליתן סעד זמני בעניין זה ואני מורה כי עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, כל החלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל באסיפה כללית.
סוף דבר
אני מורה כי כל החלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל באסיפה כללית.
הואיל ורוב רובה של הבקשה שלפניי נדחתה, ונוכח הדברים החמורים שנטענו כנגד הממונה המפקח מטעם בית המשפט, ללא כל אחיזה עובדתית, אפילו לא מינימאלית, ולאור העובדה שהמבקשת אפילו לא ידעה מה כתוב בתצהיר שלה בעניין זה, למרות שהיא חתמה עליו לאחר שהוזהרה כחוק, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים את הוצאות הבקשה (לפנים משורת הדין על הצד הנמוך) בסך 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.
