מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה נגזרת והשבת כספים בגין תרמית ליזם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המבקשת חוזרת וטוענת על כך שהמניות לא הועברו על שמה וכי המשיב יזם תביעה נגדה בבית משפט השלום בקשר לנכס, על מנת להפחידה.
טענות המשיבים המשיבים טועים כי הנזקים להן טוענת המבקשת הינם נזקים אשר לכאורה נגרמו לחברה וכי המבקשת אינה זכאית לתבוע אותם, באשר לא הגישה תביעה נגזרת.
וכך נרשם בסעיף 13 לתצהיר (במקביל לסעיף 10 לבקשה ובזהות מוחלטת לסעיף 10 לתצהירו של מימון עמר): " לא זו אף זו, כי כפי שצויין במסגרת כתב התביעה, נימסר לנו מידע ולפיו לכאורה מר דוד עמר ו/או מטעמו העביר כספים לעו"ד הממונה שמונה על ידי בית המשפט הנכבד וזאת בכדי שהאחרון יוציא תחת ידו דוח מסולף". נדמה לי שאין צורך להכביר במילים בחומרתה של טענה מסוג זה, שמשמעותה הוא שעו"ד, אשר משמש ידו הארוכה של בית המשפט במילוי תפקידו, קיבל כסף מאחד הצדדים על מנת למעול בתפקידו ולהגיש דוח שקרי לבית המשפט.
למרות חריגותה של הטענה וחומרתה הרבה, בחקירתה הנגדית של המבקשת בדיון מיום 19.6.19, משנשאלה על ידי בא כח המשיב אם עו"ד מגלי קיבל כסף מתחת לשולחן, השיבה: "אני אמרתי? למה אתה אומר את זה? ... אני לא מבינה מה זאת אומרת מתחת לשולחן. אני לא אמרתי דבר כזה בחיים". לגבי תצהירו של מימון עמר הדבר אף חמור יותר שהרי בחקירתו הנגדית עלה שאין לו צל של מושג מה כתוב בתצהיר שלו שכן הוא לא קרא אותו.
לאור האמור, יש גם לדחות טענות מספר שהן טענות חדשות אשר הופיעו לראשונה בבקשה שלפני, בהיעדר בסיס עובדתי להן: הטענה כי המשיב רושם הוצאות פיקטיביות ומקבל תמורתן במזומן בלי שהספקים ביצעו כל עבודה, כי נרכשו עבור המשיב ובני משפחתו נכסי נדל"ן מכספי החברה בדרכים לא חוקיות, כי שווי הנכסים כ-11 מיליון (בעיניין זה גם מדובר בציון סכומים בעלמא ללא בדל ראיה או מיסמך), הטענה כי המבקשת איננה מוזמנת לאסיפות כלליות וכי נעשתה תרמית לגבי חלקה במניות החברה.
...
יאמר כבר בפתח הדברים כי חל עיכוב בבירור הבקשה ובמתן החלטה בה, לאור הצורך להכריע בבקשות לסילוק על הסף שהגישו המשיבים ובסופו של דבר, ניתנה החלטה לפיה המבקש 2 נמחק מהיותו תובע בכתב התביעה המתוקן והמשיבים 3 עד 5 נמחקו מהיותם נתבעים.
לאור האמור, והגם שכל החלטה על חלוקת דיבידנד אמורה להיות מלווה בהודעה מידית לעו"ד משה מגלי, החוקר המפקח מטעם בית המשפט, ונוכח התנהלותו של המשיב בכל מה שנוגע לחיוב כרטיסו של בעלה המנוח של המבקשת בסכומים אשר לכאורה הוא לא היה רשאי לחייב בהם את הכרטיס, אני מוצא לנכון ליתן סעד זמני בעניין זה ואני מורה כי עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, כל החלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל באסיפה כללית.
סוף דבר אני מורה כי כל החלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל באסיפה כללית.
הואיל ורוב רובה של הבקשה שלפניי נדחתה, ונוכח הדברים החמורים שנטענו כנגד הממונה המפקח מטעם בית המשפט, ללא כל אחיזה עובדתית, אפילו לא מינימאלית, ולאור העובדה שהמבקשת אפילו לא ידעה מה כתוב בתצהיר שלה בעניין זה, למרות שהיא חתמה עליו לאחר שהוזהרה כחוק, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים את הוצאות הבקשה (לפנים משורת הדין על הצד הנמוך) בסך 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 26.4.2015 ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון בעירעור על החלטת האישור (רע"א 4024/14) בו נקבע, כי אין לאשר תביעה נגזרת נגד הדירקטורים של אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (להלן: "החברה") וכי התביעה הנגזרת נגד הנתבע – מר לב לבייב - תיצטמצם לעילות של תרמית והפרת חובת אמונים שלא בתום לב. בבסיס התביעה, "עִסקה" שנערכה בשנת 2007, במסגרתה רכשה חברת Or Avner LLC (חברת בת של התובעת, להלן: "אור אבנר") מניות של חברה אוקראינית בשם ABG Socidatel LLC (להלן: "ABG"), שהנה בעלת הזכויות בשטח של 46 דונם בעיר זופרוז'יה באוקראינה, תמורת תשלום בסך של 22,000,000 ₪.
בנגוד לטענת הנתבע כי סינבטי יזם את התביעה הנגזרת והוא הכוח המניע אותה, לא היו דברים מעולם וב"כ התובע הנגזר סירב להפגש עם סינבטי.
כך טוענים המשיבים (סעיף 28 לתגובה) כי: "על מנת להבהיר את העברת הכספים בתוך קבוצת אפריקה ישראל "שירשור החברות", עניין שעליו נסמך התובע הנגזר על מנת לחייב את אפריקה ישראל להגיש את התביעה על אף שלא היא רכשה את מניות ABG, נוסיף ונבהיר, כך: התמורה בגין רכישת מניות ABG, קרי סך של 21.7 מיליון דולר ארה"ב ששולמו על ידי אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ושולמו מקופתה.
ביחס לכל חברה שלקחה חלק בנתיב הכסף של העסקה – תשיב החברה, בתצהיר של רו"ח מטעמה, מי היו בעלי המניות באותה חברה באותה עת, באיזה חשבון בנק היתנהל החשבון ומי בעלי זכויות החתימה בו. אסמכתא מקורית לכל אחת מההעברות של הכספים בנתיב הכסף.
...
סוף דבר המשיבים יפעלו בתוך 30 יום מהיום וימציאו לתובע הנגזר את המסמכים והנתונים שצוינו לעיל (ס' 11) ביחס לבקשה להמצאת מסמכי נתיב הכסף.
בהתחשב בכך שהבקשה להמצאת מסמכי נתיב הכסף (מס' 108), התקבלה בעיקרה, אני קובע כי על חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ לשלם למבקש רו"ח רפאל כהן שכ"ט עו"ד בקשה זו בסכום כולל של 27,000 ₪.
לאור העובדה, שנדחתה הבקשה להמצאת ההתנגדויות (מס' 115), ובייחוד לאור העובדה שב"כ המבקש "חצה לטעמי את גבול" המותר והסבי,ר כשפנה לכב' השופטת (בדימוס) אלשיך, לקבל מידיה מסמך שהגיע לתיק בית המשפט בזמן שהיא כיהנה כשופטת שדנה בבקשה לאישור ההסדר של חברת אפריקה ישראל (ראה דברי עו"ד אלשיך בתגובתה לבקשת ב"כ המבקש, לפיה: "אני כבר לא יודעת מה להגיד- אולי אלך לבית המשפט כמי שטיפלה בתיק ואביא לא את התיק...אין גבול לרף שהוא מרים כל שבוע....") - אני קובע כי על המבקש רו"ח רפאל כהן לשלם לחברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ שכ"ט עו"ד בקשה זו בסכום כולל של 18,000 ₪.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשתו טען המבקש כי מהותה של התביעה בהשבת כספים לקופת החברה וכי אין בתביעה סעד המהוה טובת הנאה אישית.
נוסף על כך, בתובענה נגזרת התובע מתיימר לנהל את מאבקה של אישיות משפטית נפרדת מעצמו, עניין המצדיק אף הוא הקפדה על תום לבו של התובע, כך בע"א 180/75 לביב נ' בנק לפיתוח תעשיה לישראל בע"מ (1976) (להלן - הילכת לביב) נקבע : "זכות זו, לתבוע במקום החברה ובעבורה, ניתנה לבעל מניות מטעמים של צדק בבית-משפט של יושר, כדי שתהא לו תקנה מקום שנעשה מעשה של תרמית או מעשה בלתי-חוקי אחר על-ידי המנהלים הפועלים מטעם החברה, כך שהעוול לבעל מניות בודד אינו יכול בדרך אחרת לבוא על תקונו... שבית-המשפט רשאי לשקול כל ענין וענין הבא לפניו על-פי נסיבותיו ולקבוע אם טעמים של צדק מחייבים סטיה מכלל הישות הנפרדת של תאגיד או לא... הצדק אינו דורש שבית-המשפט יושיט יד של עזר לטרדן המתערב בעניינים לא לו." לעניין שיקול זה הובהר בפסיקת בית המשפט כי כשם שתפקידו של בית המשפט לעודד בעלי מניות מקרב הציבור לעמוד על זכויותיהם, כך גם עליו לעמוד בשער ולבלום תביעות ותובעים שאינם ראויים.
נוכח המחלוקות שבין הצדדים באשר לכספים המגיעים מטעם "יינות ביתן" מוסכם כי בית המשפט יתן החלטתו לעניין דמי השכירות האלו ככל שיאשר את התביעה הנגזרת" בהמשך להסכמות הצדדים הנזכרות, כל שנידרש בית המשפט כעת הוא להוסיף ולהורות מה יעשה בדמי השכירות המשולמים על ידי יינות ביתן ואשר הצדדים חלוקים בשאלה האם כספים אלו מגיעים לחברה או שהם שייכים למשיבים בלבד.
בה בשעה שהמבקש טוען כי אין כל ספק שאלו כספים השייכים לחברה שהרי עסקינן במושכר המצוי על חלקת קרקע הרשומה במועצה ע"ש החברה וכי גם בעבר שטח זה הושכר ע"י החברה לצדדי ג', טוענים המשיבים כי מדובר בשטח אותו סירבו המבקש ואביו להשכיר בשל חששם מתביעות מינהל וגורמים אחרים והיוזמה להשכרתו הנה יוזמה פרטית של המשיבים, לפיכך אין לחברה כל זכות בכספים אלו.
...
מכלל האמור, עולה כי התביעה שהוגשה ע"י המבקש יש בה לגלות עילת תביעה בעלת סיכוי וכי התביעה בכללותה עשויה לשרת את החברה, כך גם לא מצאנו כי התביעה הוגשה מתוך חוסר לב. כיוון שכך הריני מאשר את התביעה כתביעה נגזרת בשם החברה.
בשלב זה, ובטרם נשמעו ראיות, לא ניתן, מטבעם של דברים, להכריע בטענות הצדדים הנזכרות לפיכך אני מורה כי ההתנהלות הנוגעת לדמי השכירות המתקבלים מ"יינות ביתן" תעשה, עד למתן החלטה אחרת, באופן הבא – עד למתן החלטה אחרת יופקדו הכספים המתקבלים כדמי שכירות מטעם יינות ביתן בחשבון בנק שיפתח ע"ש חברת ברק .
חברת ברק תעביר לידי ב"כ המבקש מדי חודש בחודשו העתק דף חשבון הבנק הנזכר המפרט את ההכנסות וההוצאות שבוצעו בו. סוף דבר הריני מאשר הגשת התביעה כתביעה נגזרת בשם החברה.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר נקבע בהחלטה מיום 22.10.2008, כי על העמותות לנקוט בהליכים משפטיים כדי להשיב את הכספים שנגזלו מהן ולתבוע את הנזקים שנגרמו להן – וזאת, בהתאם להנחיות של הגורם המלווה שימונה לעמותות ובפיקוחו, ועל-פי דרישות רשם העמותות.
המבקשת טוענת כי העמותות נשלטו על-ידי מנהלים שאינם "תמימים" ומשום כך, ידיעתם אינה מתחילה את מירוץ ההתיישנות; כי רשם העמותות והחוקר מטעמו היו חסרי-סמכות להגיש תביעות בשם העמותות; כי לא הוכח שהיו חברי וועד "תמימים" שלהם ידיעה ממשית סובייקטיבית ושהיו מסוגלים "לשבור את הכלים" ולנקוט בהליך משפטי; וכן כי לעמיתים שאינם מעורבים בניהול העמותות לא הייתה יכולה להיות ידיעה ממשית כנדרש לשם תחילת מירוץ ההתיישנות, מאחר שעילות התביעה כוללות תרמית והונאה.
המשיבות טענו כי אין לאשר תביעה נגזרת בשם שחר-און, שכן במועד הרלוואנטי לעילת התביעה לא היתה שחר-און בבעלות העמותה הכללית אלא בבעלות הסתדרות המעו"ף. לשיטתן, במצב זה, גם אם תזכה שחר-און בתביעתה, תוכל הסתדרות המעו"ף לידרוש לקבל לידיה את כספי הפיצויים.
בנוסף, וכפי שיובהר, החלטות רשם העמותות הנן החלטות אופראטיביות, במובן זה שלרשם העמותות היה כוח ליזום הליך תביעה אפקטיבי בשם העמותות, וזאת בהתאם לאמור בתכנית ההבראה.
...
כאמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטות מסוג זה, וזאת מכל הטעמים שהובהרו בפירוט לעיל.
יתרה מכך, כאמור לעיל אני סבורה שהסכמי הפשרה שנערכו עם חלק מהנתבעים והסכם הפשרה עם הראל, ממילא אינם חוסמים את הגשת התביעה בעילות הרלוונטיות (ובפרט עילות המרמה) בקשר לפרשת רימונים.
סוף דבר הבקשה לאישור תביעה נגזרת – נדחית.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה נגזרת א' היא תביעה כנגד חברת אי אנד או יזמות וניהול בע"מ (להלן: "אי אנד או") וכן כנגד מר עופר שמש (להלן: "שמש") ומר ארז בנדט (להלן: "בנדט") בגין משיכות כספים שלא כדין מפיוז'ן סקנדינביה .
מכך עולה כי לפיוז'ן ארופה אין כל אינטרס לגיטימי ובר הגנה לפיו העברת הכספים בגין מכירת מוצריה של פיוז'ן דנטל גרופ באמצעות חברת פיוז'ן סקנדינביה תבוצע אך ורק דרכה ובאמצעותה.
במצב דברים בו יש לוייזל, באמצעות פיוז'ן דנטל גרופ, שהיא בעלת מחצית ממניותיה של פיוז'ן ארופה, אינטרס מובהק לפעול שלא לטובתה ואף חמור מכך לפעול לריקון נכסיה - יש לאפשר הגשת תביעות אשר ישיבו לקופתה של פיוז'ן ארופה כספים אשר נימנעו ממנה על ידו.
ליבת התביעה הנגזרת נסבה על טענות חמורות של תרמית ושל כשלים חמורים בהתנהלותם של המבקשים, בהיותם נושאי משרה בחברה.
...
מקובלת עלי טענת המשיבים כי בנסיבות אלו יש בהימנעות המבקשת מצירוף תצהירו של דרורי המאשר את טענותיו של ויין - כדי להקים חזקה ראייתית כנגדה לפיה היה בתצהיר, לו צורף, כדי לפגוע בגרסתה (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק (פורסם בנבו, 4.11.2001)).
העדר פעילותה של החברה במקרה שלפניי והעדר הסיכוי לפעילות מחודשת, מביאים למסקנה כי אין מקום לקבוע כי הגשת התביעה היא לטובתה של החברה.
אי צירופם של יתר הצדדים מתווסף לכל הטעמים אשר פורטו לעיל המביאים למסקנה כי יש לדחות את בקשת האישור.
סיכום התוצאה מכל האמור לעיל היא כי דין הבקשה לאישור התביעות כתביעות נגזרות ודין התביעות להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו