תביעה נגד שגיא טורס בגין הפרת חוזה לטיול במרוקו

מבוא לפניי תביעה בגין לשון הרע אותה הגישו ה"ה פולט ויעקב זגורי (להלן: ה"ה זגורי) כנגד הגב' מרי לנקרי (להלן: "הגב' לנקרי") (להלן: "התביעה העיקרית"), וכן תביעה שכנגד בגין הפרת חוזה ולשון הרע, אותה הגישה הגב' מרי לנקרי כנגד ה"ה זגורי (להלן: "התביעה שכנגד") רקע, עובדות שאינן שנויות במחלוקת, ומהלך ניהול ההליך ה"ה זגורי הנם זוג נשוי, בעלי עסק עצמאי, לאירגון והפקת נסיעות וטיולים מאורגנים למרוקו.

המדריך העיד, כי נסע פעמיים עם ה"ה זגורי לטיול במרוקו, וכי מי ששילם לו את שכרו בגין ההדרכה, היא חברת לונה טורס, ולא ה"ה זגורי (עמ' 71 ש' 33-36, עמ' 72 ש' 1-4 לפרוטוקול).

...

מכל האמור לעיל עולה כי לפנינו "מילה מול מילה" כאשר ישנן עדויות שתומכות בעדותה של גב' זגורי דווקא ולא בעדותה של הגב' לנקרי.

לכך אוסיף כי התרשמתי שאכן ה"ה זגורי לא עסקו בהזמנת כרטיסי טיסה ובגביית כספים, אלא בהדרכת הטיול עצמו, ומי שעסק בכך זוהי החברה, אליה הייתה צריכה הגב' לנקרי לפנות בעניין זה. אשר על כן, אני דוחה את טענות הגב' לנקרי בעניין זה, בהיעדר ראיה מספקת.

סוף דבר התביעה העיקרת מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.

המחלוקת לפניי תביעה לפצוי בסך 30,400 ₪, שהוגשה כתביעה קטנה, במאוחד, מטעם כל אחד מחברי קבוצה בת 16 איש, שיצאה לטיול מאורגן בן 11 יום למרוקו, אותו שיווקה והפיקה הנתבעת.

גם מעדות המדריך א.ט. (שלא נכח בשדה התעופה באותו לילה), עולה שאי-מתן שוחד יכול אולי למנוע שיפור מיקום בתור (שלא נטען כי היה באותו לילה), אך לא נטען בעדותו כי אי-תשלום שוחד הוא סיבה האפשרית לעיכוב הארוך באותו לילה [ש' 11-12 בעמ' 9 לפרו']? הדין החל בעת הכרעה בתביעה של נוסע כנגד גורם המוכר והמנהל טיול מאורגן, יש - על פי הדין - ליתן את הדעת לשני עקרונות מנחים: (1) עקרון ראשון: בטיול מאורגן – לאור ריבוי השירותים וההסתמכות על ספקים שונים במדינות זרות, עלולים להתרחש שבושם ותקלות.

כך גם חויבה סוכנות נסיעות בפצוי לקוחה, שלא נימסר לה מידע בדבר הצורך בוויזה לפיליפינים [ת"ק 43746-06-12 גדעון גרגי ששון נ. מונה טורס בע"מ (פורסם; 3.2.13).

הנזק והפיצוי ככל שנגרמו ללקוח של סוכן נסיעות נזקים בטיול מאורגן בגינו של הסוכן, זכאי הלקוח לתבוע פיצוי - הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין ניזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן – "חוק התרופות"), כל זאת, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

...

סוף דבר התביעה מתקבלת, במרביתה.

הנתבעת תשלם לכל תובע מ-16 התובעים - סך 1,400 ₪.

הנתבעת תשלם בנוסף, לכל תובע מ-16 התובעים - החזר הוצאות משפט בסך 250 ₪.

לפניי תביעה על סך 87,713 ₪ בטענה לתשלום ביתר והפרת הסכמים בקשר עם ייצוג משפטי.

התובעת יצאה לטיול מאורגן למרוקו עם קבוצה של נוסעים באירגון של חברת 'שגיא טורס בע"מ'.

בנוגע לתיק שגיא טורס נטען שכבר את כתב התביעה התובעת נאלצה לתקן, ושהתובעים בתביעה לא הסכימו למתן פס"ד לפי סעיף 79א, וודאי שלא הסכימו שהסכום לא יכלול את ההוצאות כפי שקרה בסופו של יום, שהיא בעצמה נדרשה לבקש תיקון הפרוטוקול ושהנתבע לא ווידא שיהיה פס"ד מתוקן שיכלול את ההוצאות.

בנוגע לתיק שבו נטען שהגם שלטעמו הסכם הפשרה היה על הצד הנמוך, והתובעת שקלה את שיקוליה בין היתר בעובדה שמדובר היה בתביעה שהוגשה נגד לקוח שלה, הפשרה הייתה על דעתה והיא זו שהסכימה לפשרה.

...

מסקנה שהוראות החוזה שונו או בוטלו צריך שתושתת על בסיס מוצק ויציב (ע"א ת.א 1297/97 קרסטני נ' אור אסתר (מיום 19.5.02, פורסם בנבו); ע"א 4956/90 פז-גז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ (מיום 29.7.02, פורסם בנבו); ע"א 5630/90 צבי תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ (מיום 17.5.93, פורסם בנבו).

אני מקבלת את טענת הנתבע שהעובדה שהוא קיבל לטיפולו תיק שכבר הוגשה בו תביעה אינה בהכרח מקלה עליו בניהול ההליך אם כי אין ספק שהיא חסכה נדבך שהיה עליו לטפל בו אילו היה מטפל בתובענה מתחילתה.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 383 ₪ בגין תיק אושר עד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.18 (שהם 30 יום לאחר מתן פסה"ד להסכם הפשרה) ועד למועד התשלום בפועל.