תביעה נגד רמי לוי בגין אי הצגת מחיר

בפניי ערעור אותו הגישה המערערת על החלטת סגנית הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשיבה, מיום 20.3.2016 במסגרתה הוחלט להטיל על המערערת עיצום כספי בסכום של 55,000 ₪ בהתאם הוראת סעיף מספר 22ג(א)(37) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 בעקבות אי הצגת מחירים על גבי 1005 מוצרים אשר נמכרו בסניף חלוצי התעשייה מפרץ-חיפה (מרכז אדמירלטי) וזאת חרף הוראות סעיף 17ב(א) ו-(ב) לחוק הגנת הצרכן.

למרות שלבית המשפט מוקנית סמכות שבשיקול דעת לעכב את הדיון בתובענה כל אימת שקיים הליך אחר תלוי ועומד (Lis Alibi Pendens) על יסוד מיגוון שיקולים שבכללם זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן השפוטי, המנעות מכפל היתדיינות ומניעת החלטות סותרות ומאזן הנוחות (ראה : רע"א 8018/15 לקח נ' דובינצקי מיום 14.1.2016) הרי שבעניינינו המערערת אינה נמנית על אחד מהעותרים בתיק מספר בג"ץ 611/18 ואף לא צורפו על ידה נימוקי העתירה.

כמו כן, לא נקבע כי פירסום נוהלי האכיפה מהוים תנאי הכרחי לתחילת נקיטת הליכים כנגד בעלי עסקים מפרים מאחר ונוהל האכיפה מיום 21.7.15 מיפרט את הכללים המנחים את המשיבה בהטלת העיצומים הכספיים ואינו כולל בחובו שום הוראה הקובעת כי הנו מהוה תנאי לתחילת ההליכים (ראה : עש"א (ת"א) 13404-11-16 בר כל רשתות בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 7.5.2018).

הפרת חובת הצגת המחיר על טובין והמחיר המחייב מהוה עוולה לפי פקודת הנזיקין כאשר המחוקק הסדיר בפרק ו' גם הוראות עונשין ותרופות שיחולו על העוסק המפר את הוראות החוק (ראה : תא"מ 52335-09-12 (עפולה) מארסי קלייר ווינר נ' רמי לוי השקמה 2006 בע"מ מיום 26.1.2015).

...

משכך, אין כל נפקות לכך שנתגלעו סתירות לכאוריות בין גרסת מנהל הסניף לבין דו"ח המפקח בכדי לסתור את הטענות העובדתיות שפורטו בדו"ח קל וחומר לאחר שנערך על ידו דו"ח מסכם ולאחר שגבה עדות ותיעד את ההפרות באמצעות צילום המוצרים ולכן לכך גם דינה של טענה זו להידחות.

כמו כן, לא הוכחה טענת המערערת ולפיה המשיבה ננקטה כנגדה במדיניות מפלה וסלקטיבית ביחס לקמעונאים אחרים ולכן גם דינה של טענה זו להידחות.

סוף דבר : לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים החלטת הממונה בנוגע לעצם הטלת העיצום והיקפו הינה סבירה, מידתית ומאוזנת ולכן אינני מוצא לנכון להתערב בהחלטת המשיבה ולהותיר את סכום העיצום על מכונו.

המבקשים אף ציינו (ללא צירוף אסמכתא כלשהיא) מוצר אחר, באתר האנטרנט של רשת "רמי לוי שיווק השיקמה" שלטענתם זול יותר ומהוה מוצר חלופי שהצרכנים היו רוכשים אילו המשיבה מס' 5 הייתה מפרסמת מחיר ליחידת מידה.

אין משמעות צרכנית לציון מחיר ל – 100 מ"ל סירופ, הואיל ולכל סירופ בשוק רכוז שונה וניתן להכין ממנו כמות משקה שונה ולכן אי – הצגת המחיר ל – 100 מ"ל סירופ אינו גורם להטעיה ומדובר בנתון חסר רלוואנטיות.

המבקשים מתחייבים שלא להגיש, ולא להיות שותפים לנקיטת הליך כנגד המשיבה מס' 5, במישרין או בעקיפין, בעניינים העולים במסגרת בקשת האישור או התביעה ו/או בנוגע להפרת תקנות מחיר ליחידת מידה, ולא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בהגשת הליך כאמור על ידי גורם אחר.

...

כל התחייבויותיהם של שני הצדדים כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה. לפיכך, אני דוחה את התביעה כנגד המשיבה מס' 5 ומוחק את בקשת האישור כנגדה.

אני מחייב את המשיבה מס' 5 לשלם למבקש גמול בסך 2,000 ₪, והחזר הוצאות בסך 3,000 ₪.

כמו-כן אני מחייב את המשיבה מס' 5 לשלם שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לב"כ המבקש.

המבקש, מר עדי מינס (להלן: "המבקש"), הגיש תובענה ייצוגית ובגדרה בקשה לאשר את התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), כנגד המשיבה, חברת רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (להלן: "המשיבה").

המשיבה מבקשת לדחות את בקשת האישור, בין היתר, בשל העידר עילת תביעה אישית למבקש נוכח אי עמידה ברף הוכחה מינימאלי, וכן הואיל ולא מתקיימים התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית.

הכללים שנקבעו לצורך אישור בקשה לניהול תובענה כייצוגית מחמירים יותר באופן שלא ניתן להסתפק אך בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא על מבקש האישור להציג בטיעונים ובראיות לכאוריות בסיס ממשי, עובדתי ומשפטי כאחד, המבסס את עילת תביעתו (ראו, ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל (22.9.14).

מובן מאופן הצגת הדברים, כי שלט שכזה הוצב; לעומת זאת, שבתשובתו לתגובת המשיבה לבקשת האישור, טען לפתע המבקש, כי המדובר בטענה "תיאורטית" וכי גם לו היה מוצב שלט כזה לא היה בו די; ולבסוף, בחקירתו של המבקש נאמרו הדברים המתחמקים הבאים, אשר אינם עומדים בציפיות ממי שמבקש להיות תובע מייצג: "עו"ד אמסטל: ....אמרת שאנחנו מציבים, שרמי לוי מציב שלוט בו כתוב שהמוצר, המחיר אינו כולל פקדון. אני שואלת האם ("אתה"- צ.צ) עומד מאחורי הטענה או שאתה חוזר בך ומודה שלא היה שלוט כזה? יכול להיות שהיה שלוט כזה.

...

סוף דבר מכל המקובץ עולה, כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות, הואיל ולא הונחה תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיבה נוהגת שלא לסמן על כלל מוצריה מחיר הכולל את "דמי הפיקדון" וכי קיימת "קבוצה" שקמה לה עילת תביעה וקימת אפשרות סבירה שהשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות, יוכרעו לטובתה.

הנה כי כן, בקשת האישור נדחית.

נדחית התביעה האישית.

רקע ביום 13.05.2021 הגישה סנדיה פיין (להלן: "המבקשת") בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רמי לוי שיווק השקמה 2006 (להלן: "המשיבה").

ובהתאמת הדברים למקרה הנידון; ביחס לעילת התביעה ועוצמתה הלכאורית, בקשת האישור מייחסת למשיבה הפרה של תקנות הגנת הצרכן וחוק הגנת הצרכן, בשל כך שהמשיבה אינה מציגה את מחירם של המוצרים בסניפיה כנדרש בדין, כמו גם את המחיר ליחידת מידה, וכתוצאה מכך נשללה יכולתו של הצרכן רכישה חכמה ומושכלת, מבוססת השוואה, ולכל הפחות כזו המאפשרת לו ללמוד על אודות מחיר המוצר בטרם רכישתו.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, והתועלת הציבורית שהניבה בקשת האישור, אני מאשרת את הסכמות הצדדים בנוגע לשיעור תשלומי הגמול, השיפוי בגין האגרה, ושכר הטרחה לב"כ המבקש, כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות.

יחד עם זאת, אני מורה כי מחצית מסכומי הגמול ושכר הטרחה ישולמו במועד שהוסכם על ידי הצדדים, והמחצית הנוספת תשולם רק לאחר ובכפוף להגשת הודעה מטעם המשיבה, הנתמכת בתצהיר כדין, ולפיה ההתחייבויות שנטלה על עצמה במסגרת בקשות ההסתלקות קוימו, ולאחר שתינתן החלטה של בית המשפט המאשרת את תשלום יתרת סכומי הגמול ושכר הטרחה.

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נמחקת בזאת ותביעתה האישית של המבקשת נדחית.

בהקשר הזה טוענת ישרוטל כי הן המחירים שהופיעו על גבי התעודות שהונפקו למבקש והן המחירים המופיעים על מסכי הטלויזיה מוצגים לאחר שהאורח כבר רכש את המוצר או השרות, ולכן אין לגבי הצגת המחירים כאמור חובה להציג מחיר כולל, לאחר שכבר ניתן השרות או בוצעה הרכישה.

רק לאחרונה אמר בית המשפט העליון כי "ייתכנו מקרים שבהם יגיע בית משפט לידי מסקנה כי לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשת אישור הנחזית על פניה כ"מנופחת" ומופרזת מבחינת הערכת הפצוי המגיע לחברי הקבוצה, ולפיכך אין חשש לפגיעה בטובת הקבוצה כתוצאה מהעברת הדיון לבית משפט שלום" תוך שימוש בסמכות בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית בהתאם לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות (רע"א 3124/22 יינות ביתן בע"מ נ' גנסין, פסקה 6 (3.6.2022)).

המסגרת הדיונית – התנאים לאישור תובענה ייצוגית המסגרת הנורמאטיבית התוחמת את הדיון בעניינינו מעוגנת בהוראות סעיפים 3(א), 4(א) ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות (ראו: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 9 (5.7.2012); רע"א 3530/21 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' זיס, פסקה 12 (3.3.2022) (להלן: "עניין אופטיקה הלפרין"); רע"א 3717/20 רמי לוי שיווק השקמה תיקשורת בע"מ נ' דור, פסקה 14 (3.3.2021)).

על כן, גם בלי להדרש לשאלה האם בנסיבות העניין קיים סיכוי סביר כי הטענות הנטענות במישור דיני הנזיקין שצוינו בבקשת האישור תוכרענה לטובת הקבוצה, התרשמתי כי למבקש עומדת עילת תביעה אישית נגד ישרוטל בגין הפרת חוזה.

...

סוף דבר כפי שציינתי לעיל, בקשת האישור מתקבלת בחלקה: הקבוצות בשמן תנוהל התובענה כייצוגית: לקוחות ישרוטל אשר התארחו במלונות ישרוטל בתקופה של שבע שנים עובר להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית, ובמהלך שהותם נכלל בחשבונם חיוב בגין "החופש לתרום" מבלי שניתנה מראש הסכמתם המפורשת לכלול חיוב זה בחשבונם.

בהתאם לסעיף 25(א) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים לפרסם על חשבון המשיבה הודעות בדבר החלטת אישור התובענה כייצוגית.

בשים לב להערותיי בפסקאות 63-65 להחלטה דנא, אני מורה לישרוטל לשלם בשלב זה שכ"ט לב"כ הקבוצה, כאמור בסעיף 23(ג) לחוק תובענות ייצוגיות בסכום מתון של 15,000 ₪.